מרדוק התעורר משינתו הקלילה ורחרח את אוויר הסתיו הלח.
אפילו מבעד לארון המתים החבוי שלו, הוא הרגיש את ריחות העיר, האלכוהול, הסמים והסיגריות הזולות מתערבבים בריחות בושם, קיא, ריחו של סטייק משובח, והנינוח הייחודי של הקטיפה המצרית שריפד את ארונו. מעל לכל אותם ריחות, היה ריח אחד שכבש כל קולטן באפו הרגיש ... ריח האוכל, ריח הנוזל האדום ומלא העוצמה. ריח הדם. הדם שלה.
עבר כבר חודש מאז שניזון ממנה בפעם האחרונה, ומרדוק הרגיש את שריריו משתרגים בציפיה ... הלילה הוא הלילה.
----------------
מרדוק היה אחד מאותם "ערפדים מצפוניים", שהיו צמחוניים, שמאלניים יפי נפש כשהיו בני אדם, ולא רצו לפגוע באף אחד. הוא הפגין נגד הכיבוש, הטיף לצמחונות אידיאולוגית, ועזר לזקנות לחצות את הכביש. הוא תמיד נמנע מאלימות או עימותים, ובאופן כללי היה די חננה.
כשהפך לערפד, השתנתה לו קצת הפרספקטיבה. בהתחלה, הוא שתה דם כמו כל ערפד טרי, בהנחיית מונה, המאסטרית שלו, שניזונה ממנו בעת בליינד דייט גרוע במיוחד והפכה אותו לערפד בהתקף תאוות דם. היא התנצלה אח"כ על כך ש"הלכה טיפה רחוק מדי", אבל זה לא עזר לנשמה יפת הנפש של מרדוק כשגילה שהוא חייב לצוד בני אדם כל לילה. לאחר כמה שבועות ועשרות אנשים מרוקנים מדם בדרגות שונות, הוא הרגיש שהוא לא יכול יותר. ואז הגיע הרצח הראשון שלו.
לאחר כל הפגיעות שגרם, הוא הגיע להחלטה שהוא יהיה "ערפד מוסרי", ולא סתם ימצוץ דם ל"אנשים חפים מפשע", כפי שהגדיר זאת. לזכותו יאמר שהוא הצליח לצום במשך שבוע שלם מתוך מחשבה ש"לשתות זה רע כי זה מפר את חירות הגוף של הקורבן". בתום השבוע הוא היה כל כך מתוסכל, מורעב ונטול דם שאיבד כל צלם אנוש או ערפד, והפך לשד מטורף לדם. הוא תפס את הבנאדם הראשון שראה, צעיר מטופש במעיל עור שיצא בדיוק ממועדון לבדו לסימטא חשוכה, וללא שום מחשבה או עקרון שבר לו את המפרקת ולגם לרוויה באקסטזה. מונה הביטה בו במשיכת כתפיים כאומרת "מה אתה רוצה, זה מה שמגיע לך אם אתה מנסה להתחכם".
ערפדות, כך הבין לאחר מכן, היא צמא שלא נגמר, שניתן לספקו רק כאשר הדם החם זורם בגרונך, והסיפוק הוא תמיד זמני וקצר מועד. זו היתה הנקודה בו החליט שלשהות עם מונה לא עושה לו טוב, והוא תפס ביצים ולילה אחד ועזב אותה, רק חודש לאחר הלידה השניה שלו. לאור ההמרה הבלתי מכוונת שעשתה לו, מונה קיבלה את זה בהבנה או אפילו בהקלה - היה יותר קל לה כשלא היתה צריכה לצפות בתוצאות המעשים שלו מדי לילה ולילה. זה דבר אחד לשאוב דם מחתיך שונה בשירותים של מועדון לילה לילה, אבל היא לא יכלה לראות את בן טיפוחיה מתאבל כל לילה מחדש, והיא שמחה לראות אותו עוזב.
עקרונות ונפש יפה זה נחמד, אבל כשהדם קורא לחייה שבתוכך, כדאי שיהיה לך משהו יותר פרקטי מעקרונות. כמו רבים לפניו, מרדוק החליט שעדיף לו להתפשר, עדיף לחפש את אותם א/נשים שרוצים לאבד שליטה מאשר לנסות להיות קדוש ואז לאבד שליטה בעצמו. בשיטוט קצר באינטרנט הוא מצא את אתר הכלוב, ומצא שם אנשים/ות רבים/ות שהשתוקקו לדמות חזקה שתאמר להם מה לעשות, ורצו להקריב מזמנם ומגופם כדי לשמח את אדונם. לא כל הנשמות הטועות האלה היו מוכנים למפגש עם ערפד, כמובן ... הם רצו לשמח, רצו בתשומת הלב של מישהו חזק ... רצו כל מיני דברים, אבל מרדוק היה אינטנסיבי מדי עבורם. אין מה להגיד, ההפיכה שלו לערפד בכל זאת שחררה את כל הפנטזיות הכמוסות שתמיד שמר בלב, והוא כבר לא היה חננה מצוין. טבילת האש שעבר השאירה אותו מחושל, הוא ידע שהוא הולך לשתות עוד הרבה דם, אז עדיף כבר להינות מזה, ולעשות את זה עם אנשים שבוחרים בכך.
מרדוק בחן את הפרופילים באתר אחד אחד, קרא את חוויותם, טעם מאישיותם (ומחלקם גם טעם את דמם, בסיטואציה המתאימה), שיחק איתם ... ושחרר אותם אחד אחד. למרות שהוא נהנה לבלות, לטעום, ולשחק עם בני האדם האלה, הוא לא הרגיש שום חיבור, שום דבר מעבר לתשוקה לדם.
משחק חסר חשיבות זה נמשך כמה חודשים, עד אשר פגש בבליינד דייט חורפי אחד בסופיה, ברונטית גובהה בעלת עיני פלדה ושדיים מוצקות בגודל בינוני. סופיה היתה יצור חזק ועצמאי, ניהלה מחלקת כספים שלמה בבנק גדול, היתה כריזמטית יפייפיה ואסטרטיבית ... ועדיין, או אולי בגלל זה, היא חיפשה את המקום הפרטי שלה בו היא תוכל להתמסר, להיות שפחה מוחלטת, מעבר לחיים, להגיון, לסקס ... פשוט להשתעבד לחלוטין לרצון שאינו שלה. היא היתה ותיקה בכלוב, וכבר כמעט וויתרה על האתר - היא חשבה שכל משתמשיו הם ילדים מפונקים הרגילים לקבל את הכל על מגש של כסף, וחשבו שכל כך קל להשיג את השליטה בה.
מרדוק היה שונה, הוא סיפק לה בדיוק את מה שהיא היתה צריכה.
כששוחחו לראשונה בטלפון, היא הופתעה מקולו השקט, וגילתה שהיא רוצה להמשיך לשמוע אותו ... ולרצות אותו. אף גבר אחר איתו יצאה, בסצינה ומחוצה לה, לא שידר לה מעולם את אותה תחושת ביטחון וקור רוח מקפיאים שקיבלה ממרדוק. היה לו את הביטחון השקט של אדם (או ערפד, כך גלתה מאוחר יותר), שכבר עבר חיים ומלואם, ולא צריך להפגין תחושות מזויפות כי הוא פשוט היה מעל אותה קטנוניות של שאר בני התמותה. בפגישה הראשונה שלהם היא עשתה את הקיטלוג הרגיל שלה "רוצה לזיין" מול "רוצה שילך מכאן", וגלתה שהרצון לזיין אותו היה קול קטן וחלוש, והרצון לדבר איתו, לשעשע אותו, לקבל ממנו תשומת לב כלשהי החניק את כל השאר. היא לא ידעה להסביר את זה ... יותר מאוחר חשדה שניתן לפתור זאת בטבעו הערפדי, אבל הוא הסביר לה שהמצב לא פשוט עד כדי כך, ושערפדים אכן משעבדים רצון של בני אדם, אבל בד"כ מדובר פשוט במחיקת רצון והפיכת בן האנוש לכנוע מוחלט, והיא לא הרגישה כניעה מוחלטת אלא פשוט רצון לספק ולהרגיש איתו דברים. היה יכלה להתנגד לו, לו רצתה, אבל סופיה הבינה שזה יהיה מטופש להחריד - לא כי הוא יפגע בה, אלא מתוך החשש שהוא כבר לא ירצה אותה, לא יסתכל עליה, לא יחשוב עליה.
מרדוק מצידו היה מאוהב. כל הסאבים והשפחות שמצא בכלוב עד כה היו יצורים עלובים, שניסו לחפות על משהו ולהטיל את האחריות לגורלם בידי מישהו חיצוני. היה עבד אחד בשם סטיב, בחור יוצא צבא, שרירי וגבוה, שהיה למעשה תולעת מבפנים, מתרפס ומלא התחנפות. ברגע שגילה את טבעו הערפדי של מרדוק, בילה עשרים דקות תמימות בתחינות "תשתה לי את הדם, תהפוך אותי לערפד חזק כמוך, מגיע לי ... בבקשה!!!" מרדוק בעט אותו בחזרה לרחוב, וסטיב צעק לו "תודה אדון!" - הוא זיהה בבירור שלסטיב לא היה האופי המתאים להיות בן לוויה מעניין (חבל, דווקא היה לו איבר מין מושלם ועבה). חוץ מזה אפילו שמרדוק אהב להשתעשע עם בחורים מדי פעם, הוא בהחלט היה סטרייט והעדיף להמשיך לחפש לו בת לוויה מתאימה ... הוא אהב את ההוויה הנשית, וסופיה בהחלט היתה אישה אמיתית. איתה, הוא הבין שנגמר החיפוש שלו ... אותו החיפוש שהתחיל בתור בן אדם, והוא היה צריך למות ולהיוולד מחדש אל החשיכה כדי לסיים.
סופיה אהבה לרצות אותו, כן, אבל איתה הוא הרגיש שהם שני אנשים נפרדים, חזקים, בעלי רצון ... שפשוט אוהבים לשחק ביחד. הוא לא הרגיש שהיא תלויה בו, ובלעדיו היא שבר כלי, אלא שהוא משלים אותה כמו שהיא משלימה אותו. או, איך שהם שיחקו ביחד...
הוא היה משגע אותה, מטיל עליה שליחויות מטופשות, גורם לה לרדת ערומה לפאב שמתחת הבית כדי להביא לו כוס בירה כדי שיוכל להינות מהמשחק השבועי בלי דאגות. הברמן הכיר אותו וידע על הטעם המיוחד שלו, אבל תמיד היו בפאב מספר מתחסדים שהזדעזו מחדש ממראה הבחורה הגבוהה עם השדיים הזקורים שנכנסת בנונשלנטיות, מזמינה כוס בירה, מחכה להזמנה מבלי להתבייש, ויוצאת מהפאב. כשאדיוט מזדמן היה מחליט שאם לנעוץ מבטים זה בסדר, אז גם לגעת, היא היתה מגיבה בהתאם, מפילה אותם לרצפה בתנועה קלילה (אחרי הכל, 15 שנה באומניות לחימה לא הולכות ברגל...). חירמנה אותו המחשבה עליה, מסתובבת בפאב, מושכת אליה את כל העיניים בחדר, תוך שהוא יודע שהיא חושבת רק עליו ועל איך היא משמחת אותו במופקרות שלה. והיא, היא ידעה שכל העיניים עליה, ושהיא משמחת אותו ... וזה מילא אותה הרגשת שמחה מטופשת כמו ילדה קטנה שמקבלת סוכריה.
כשיצאו לתיאטרון ערב אחד, הוא לבוש טוקסידו שחור כליל, והיא בשמלה חושפנית בצבע כחול כהה (עם גישה נוחה לתחת, עבורו, עבור המסטר שלה), הוא החנה את המכונית ופקד עליה לצאת וללקק עבורו את הרצפה, כי היא היתה מלוכלכת מדי לטעמו. סופיה חשבה "מה הוא משוגע, אני אקבל מחלות מזה", ומייד התחרטה ... היא ידעה שהוא קורא אותה כמו ספר פתוח. היא יצאה, נשכבה על ארבע במגרש החנייה המלוכלך של תל אביב, עצמה עיניים וליקקה את הרצפה המטונפת. היא הבינה שהוא מאמן אותה, שהוא דואג לה, ושהוא רק רוצה בטובתה. היתה היתה שקועה בליקוק וכבר כמעט אבדה תחושה בלשון כשהרגישה את ידו נוחתת בכח על עכוזה (למחרת בישיבת החברה השבועית היה לה קצת קשה לשבת, אז היא שנתה סגנון והתהלכה בחדר תוך שהיא נובחת על העובדים שלה על התוצאות הגרועות שלהם ברבעון האחרון). היא נאנחה כשהרגישה אצבע מפסקת וחודרת בכח לישבנה, וידעה שקיבלה את העונש והגמול שלה על המחשבות המרדניות שלה. הוא זיין אותה בתחת עם אצבע או שניים, והיא, שלא היתה רגילה לכך, התחילה לדמם ... מה שכמובן הוסיף לריגוש. כשהבחין בכך, הוא פשוט הוציא את האצבעות, ליקק אותם, התענג על הדם המעורבב בנוזלים אחרים, ונתן לה גם לטעום את עצמה.
מעל לכל, סופיה אהבה את היצירתיות החסרת מעצורים של מרדוק. נראה שהוא תמיד חושב על דרך חדשה לשעשע אותה ואת עצמו. הוא "ביקש" ממנה לצאת להפסקות יזומות מהעבודה לשירותים, להתקשר אליו, ואז לחתוך לעצמה חתכים קטנים בזרוע, ללקק לעצמה את הדם ולחשוב עליו ... הוא התמוגג כששמע אותה משתוקקת לדם ומלקקת, כמעט כמו ערפדית. ביום הראשון של האביב הוא לקח אותה למסעדת 'מזה' היוקרתית לחגוג חודשיים לתחילת הכרותם, הזמין בקבוק שרדונה משובח, ולחש לה שהוא הולך למזוג לה נוזל מיוחד לתוך הכוס שלה, ושהוא מצפה שהיא תשתה אותו בשקט, ולא תסגיר את טיב הנוזל לסובבים. אחרי שבקבוק היין הגיע ונחלץ, מרדוק קפץ לשירותים לכמה דקות, וחזר עם כוס מלאה ב ... נו, אתם כבר מבינים. סופיה מעולם לא שתתה כמויות רציניות של שתן (פעם אחת היא טעמה את השתן שלה, כמו כולם, אבל זהו בערך), והיה לה די קשה להתמודד, אז מרדוק הוסיף לה כמה טיפות של שרדונה לכוס, ואז היא הצליחה לשתות, ואפילו כשהמלצר הגיע עם תפריט הקינוחים והרגיש שמשהו לא כשורה (סה"כ, יש לזה ריח די חריף), היא הצליחה להתנהג נורמלי, סיימה את הכוס, לקקה את שפתיה, והחמיאה למלצר על היין המשובח שבחר עבורם.
במשך כל הזמן שהכירו, מרדוק מעולם לא זיין אותה ישירות. הוא התגרה בה, גרם לה לרדת לו, זיין לה את הפה ודחף לה אצבעות לחחת, אבל הזין שלו מעולם לא חדר אליה. היא תהתה אם זה פשוט לא הסגנון שלו, אולי הוא מסוג האדונים שמעדיף לענות את השפחה שלו אבל לא לתת לה את הסיפוק שבזיון טוב ... אולי זה קטע ערפדי כזה. מצד אחד היא השתוקקה לרצות אותו, גם אם זה אומר שמבחינה מינית היא חייבת להישאר מגורה ולא מסופקת ... אבל מצד שני היא פנטזה עליו כל כך, רצתה לזנוח את תפקיד השפחה ופשוט לאנוס אותו, להשתלט על הזין שלו ולהפוך אותו לשלה. בקושי רב, היא הכילה את המחשבה. היא יותר חזקה מזה. היא מנהלת המחלקה, היא אומנית הלחימה, היא הבחורה החזקה שבוחרת להיות שפחתה של האדון המקסים שלה, ונשבעת לציית לרצונו ("אבל למה הוא לא רוצה לזיין אותי?", לא יכלה שלא לתהות בכל זאת).
אחרי המסעדה, כשעלו אליו לחדר, הוא קשר אותה חזק בחבל על המיטה עם הבטן למטה, שם לה כיסוי עיניים, ואמר לה שהוא צריך ללכת לסידור קצר, שתכף ישוב ("רק חמש דקות"), ושבינתיים תחשוב על דרכים נוספות שבהם היא יכולה לשמח אותו.
סופיה נשארה שם בדירה במשך כמה שעות, עם כיסוי עיניים וללא בגדים תחת המזגן הקריר, וניסתה לחשוב בצורה יצירתית. היא נמסה כשתהתה האם הוא יאהב אותה קשורה בסד, ערומה, בדיזינגוף סנטר בשישי בערב. היא בדקה את הגבולות הדמיוניים שלה וניסתה לנחש האם היא מוכנה לאכול צואה. היא חשבה בהתרגשות על לצאת "לצוד" איתו, למצוא איזה כוסית עגלגלה ולשתות אותה ביחד. יותר מאוחר, היא שמעה את הדלת נפתחת וקראה אליו בהתרגשות "אדוני". הוא התקרב לפניה, שם אצבע על פיה כאילו מסמן לה לשתוק, ואז הופתעה להרגיש מישהו שלישי חודר אליה מאחור.
מרדוק הזיז את המראה הענקית שתמיד עמדה בחדר השינה שלה כך שהיא תוכל לראות ... גבר שרירי וגבוה מזיין אותה בהתלהבות. היא היתה כבר רטובה לגמרי מהשעות שהעבירה במחשבות על מרדוק, ללא יכולת לספק את עצמה. הגבר (שאותו הציג אח"כ מרדוק בתור סטיב), היה אמנם בנוי היטב, במלוא מובן המילה, אבל סופיה העיפה עליו רק מבט חטוף ומיהרה לחפש את עיניו של מרדוק. הוא ראה את התשוקה שבעיניה ונתן לה למצוא את איבר מינו ולמצוץ. מרדוק, בהפגנת דומיננטיות רגילה, דחף את סטיב למטה אל גופה של סופיה, רכן מעל שניהם, וישר ניקב את מצווארו של סטיב והתחיל למצוץ. הוא התרשל בכוונה, נותן לחלק מהדם לטפטף על סופיה. סופיה הרגישה את הדם מטפטף על פניה, את הזין של סטיב קורע אותה, ואת זה של מרדוק חונק אותה ... זה היה יותר מדי, והיא התפוצצה בסדרת התכווצויות מהירה, תוך שהיא מקפידה להמשיך להעניק לאיבר של מרדוק טיפול הולם. הגמירה שלה השליכה את סטיב מעבר לקצה, והוא הרגישה נוזל חם זורם בתוכה (היא כבר היתה על גלולות זה שנים, אז לא דאגה מכניסה להיריון, ובנוגע למחלות מין ... אם מרדוק ערב לו, סטיב כנראה בסדר, לפחות מהבחינה הזאת).
לאחר הגמירה שלה ושל סטיב, היא ראתה את מרדוק זורק את סטיב מהמיטה והרגישה אותו יורד לה בפעם הראשונה. "אני אוהב אנשים, על כל מה שכרוך בכל", הסביר לה אח"כ מרדוק, ואפילו שיש לי בד"כ טעמים ספציפיים לפעמים אני אוהב לגוון". לשונו היתה מחוספסת על הדגדגן שלה ושלחה בה גלים מחודשים של עונג. אצל גברים אחרים, לפני שהכירה את מרדוק, היא היתה מפרשת גבר שיורד לאישה, ועוד שותה זרע מתוך הכוס שלה, כסימן לחולשה. אצל מרדוק, זה היה רק עדות נוספת לביטחון שלו, לחופש שבו הוא חי - הוא שלט לחלוטין בכל מהלך האירועים הערב, והשליטה שלו עזרה לה להשתחרר.
סטיב בינתיים בא אליה מהצד השני של המיטה וניסה לקבל סיבוב שני, הפעם על הפה שלה, אבל היא היתה כל כך משוחררת, כל כך בשליטה עצמית, וכל מה שרצתה לעשות היה לזיין את הלשון של מרדוק עם הכוס שלה תוך התעלמות מוחלטת מכל דבר אחר בעולם. היא סימנה לסטיב "לא", וזה התיישב בצד באווירת "בעסה", אבל סופיה לא ראתה אותו בכלל, והרגישה סוף סוף את מרדוק תופס אותה בידיו מאחור ... כשחדר אליה לבסוף, היא היתה כל כך משומנת מסקס, שהיא הרגישה כאילו היא מרחפת. אחרי עשר דקות של זיון קצוב, היא הרגישה את הלב שלה פועם חזק יותר ... וידעה שפעימות הלב שלה משגעות את מרדוק עוד יותר. "כן, דפוק אותי, חזק יותר", היא אמרה בשורה מטופשת שנשמעה כאילו היישר מתוך סרט פורנו ... אבל לא היה לה אכפת. כשמרדוק שמע את קולה, הוא נכנס לקצב מטורף, וסופיה כבר הרגישה שהכוס שלה לא עומד בזה יותר. למרבה המזל, הוא תפס את שדיה של סופיה, צבט את פטמותיה, ולבסוף גמר, ממלא אותה בפעם השנייה היום.
-----
אחרי שהגבר והערפד גמרו בתוכה, היא הרגישה סחוטה לגמרי, והודתה לאל כלשהו על כך שמחר יום שבת, והיא תוכל להתאושש קצת לפני העבודה. סופיה התמתחה על המיטה והתחילה להירדם, מלאה בזרע, ושמעה בזווית האוזן את מרדוק מעדיף בגסות את סטיב מהדירה ובא לישון איתה. "אל תדאגי בקשר לסטיב", הוא אמר, "הוא אוהב כשמתייחסים אליו כמו זבל. אני מקווה שאהבת את ההפתעה שלי." היא כבר לא יכלה להגיב בנקודה הזאת, ופשוט נרדמה עם חיוך מאושר. מרדוק הביט בגופה הערום במשך שעה קלה, והחליט.
... הסיפור המקורי פוצל, חלק ב' יבוא בהמשך