ערב שלם אתה גורם לי להרגיש בנוח.
ערב שלם ו...חודש... היינו הפסקנו חזרנו....אתה נותן לי להבין שאין פער.
שאנחנו באותו הדף. שאני לא אפחיד אותך.
אני נזהרת, מתרפקת, מאפשרת...לא באמת מאפשרת.
לבסוף, כן.
אני מראה לך את המפלצת שבי.
אתה בורח. רק היה חסר שתבכה.
ידעתי שאתה עדין מידי.
אבל אני באמת מבולבלת.
זה מה שרציתי. זה מה שהראתי. זה מה שביקשת שאאפשר...
יותר מידיי?
אם אתה רוצה לדחוף לי תותב כזה עמוק.... לא הגיוני שקודם תבלע?