בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כל מיני שטויות שיש בראש

אהבה אמיתית היא לצעוד יחד

אל עבר האופק בלי כל פחד.

לטפס על הרים, לעבור גאיות,

אמיצים ככל שאפשר להיות.

לעבור מכשולים וקשיים מכל צד

והלאה ללכת, יד ביד.

לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,

ואחד את השני למשוך ולהקים.

למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,

לדעת להעריך, וגם לחזק.

העיקר להמשיך ולא להיות לבד,

כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..
לפני 17 שנים. 19 במרץ 2007 בשעה 14:24

לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 6:12

לראש שבט באפריקה נולד בן לבן.
הואיל וטרזן הוא היחיד ביער
שצבע עורו לבן, מגיע אליו
ראש השבט ורוצה להרגו. אומר
ראש השבט: "אתה שכבת עם אישתי
ועכשיו יש לנו בן לבן...
אני הולך להרוג אותך..."
אומר טרזן: "שטויות... הנה יש
שם עז לבנה ולה גדיים שחורים...
איך זה?" עונה ראש השבט:
"טוב... הבנתי... אם אתה לא תגלה,
אני לא אגלה..."

לפני 17 שנים. 17 במרץ 2007 בשעה 14:33

שלושה עורכי דין ושלושה בוגרי מנהל עסקים נוסעים ברכבת לכנס. בתחנה, שלושת בוגרי המנהל עסקים קונים כל אחד כרטיס ורואים ששלושת עורכי הדין קונים שלושתם כרטיס אחד בלבד.
"כיצד תיסעו שלושה עם כרטיס אחד?", שואל אחד מבוגרי המנהל
עסקים. "חכה ותראה", משיב אחד מעורכי הדין.
הם כולם עולים לרכבת, בוגרי המנהל עסקים תופסים כל אחד את מקומו בקרון בעוד שלושת עורכי הדין נדחסים לתוך תא השירותים וסוגרים את הדלת.
לאחר זמן קצר מופיע כרטיסן הרכבת ואוסף את הכרטיסים.
הוא דופק על דלת השירותים ואומר, "כרטיס בבקשה." הדלת נפתחת כדי חריץ ויד אחת מבצבצת מהתא, כשהיא אוחזת בכרטיס.
הכרטיסן לוקח את הכרטיס וממשיך הלאה. בוגרי המנהל עסקים שראו זאת מחליטים שזה אכן רעיון מחוכם ומחליטים כי בדרך חזרה יעשו אותו דבר ויחסכו כסף.
בתום הכנס, הם מגיעים לתחנה וקונים כרטיס רכבת אחד בלבד.
לתדהמתם, עורכי הדין לא קונים אף כרטיס.
"כיצד תיסעו ללא אף כרטיס?", שואל אחד מבוגרי המנהל עסקים בתימהון. "חכה ותראה", משיב אחד מעורכי הדין.
הם עולים כולם לרכבת ומיד נכנסים שלושת בוגרי המנהל עסקים לתא שירותים אחד ולאחריהם נכנסים שלושת עורכי הדין לתא השירותים הסמוך.
זמן קצר לאחר שהרכבת יוצאת לדרך, יוצא אחד מעורכי הדין מהתא, ניגש לתא שבו נמצאים בוגרי המנהל עסקים ואומר, "כרטיס
בבקשה..."

לפני 17 שנים. 17 במרץ 2007 בשעה 5:19

שני ישראלים טסים לארץ רחוקה
ונעשים חרמנים. אחד מהם מציע
שילכו לזונה אך אין ברשותם
מספיק כסף. חברו מנסה להפתיע
אותו. הוא קונה בובה מתנפחת,
נכנס איתה לחדר חשוך ומשמיע
קולות של סיפוק. לאחר מכן
נכנס הראשון אך יוצא לבן כמו
סיד ואומר: "אני לא מאמין...
נכנסתי.. היא היתה קרה...
אז נשכתי לה את הפטמה...
פתאום היא הפליצה ועפה מהחלון".

לפני 17 שנים. 16 במרץ 2007 בשעה 10:15

שלוש חברות מרוקאיות נפגשות בבית קפה, אחת מהן עם פרצוף אומלל, שאלו אותה השתיים
האחרות מה קרה לך?, אמרה להן, הייתי בלילה עם בעלי ג'ינו, נגעתי
לו בביצים וראיתי שהן קרות ,אמרתי לו , ג'ינו, למה הביצים שלך קרות ? איך
שאמרתי לו את זה, הוא סובב אלי את הגב ונירדם , הרגשתי חרא ..
למחרת נפגשות כולן עוד פעם והפעם לחברה השנייה יש פרצוף תחת. מה קרה לך?
הייתי בלילה עם בעלי מוריס נגעתי לו בביצים, והן היו קרות. שאלתי אותו למה הן
קרות, סובב אלי הגב ונירדם, וזה עשה לי מה זה חרא בנשמה.
למחרת נפגשות כולן עוד פעם והחברה השלישית עם פרצוף מעוך לגמרי, פנס בעין,
ושתי שיניים שבורות. שאלו אותה השתיים מה קרה? אמרה להן: מאחר והסתקרנתי, בלילה עם
בעלי.
נגעתי לו בביצים, והן היו מה זה חמות, ממש לוהטות., אמרתי לו: איך זה שאצלך הביצים כל כך חמות
ואצל גי'נו ומוריס הן קרות ???

לפני 17 שנים. 16 במרץ 2007 בשעה 7:41

באזור כפרי , שטוף נחלים ואגמים, גרו שני אחים בחוות סמוכות.

במשך 40 שנה הם חיו בשלווה, חלקו את הציוד, סייעו ועזרו זה לזה ככל שניתן.

אולם, יום אחד התעורר ויכוח קולני בין שני האחים, ותוך דקות ספורות, הקונפליקט הפך למשבר רציני, לראשונה מזה 40 שנה האחים היו ברוגז!

אווירת שיתוף הפעולה התנפצה.

אי הבנה קלה צמחה להבדלי גישות "בלתי ניתנים לגישור" וחילופי דברים קשים, שבעקבותיהם - שבועות של שתיקה ונתק.

בוקר אחד , שמע ג'ון, האח הבכור, דפיקות על דלת ביתו.

הוא פתח את הדלת, ולפניו אדם עם קופסת כלי עבודה של נגר.

"אני מחפש עבודה למספר ימים", אמר הנגר, "אולי אתה זקוק לקצת עבודות פה ושם?

אני מוכן לעבוד קשה ולעשות כל עבודת נגרות שאתה צריך".

"כן," השיב ג'ון. "במקרה יש לי עבודה עבורך,הבט מעבר לנחל שבקצה החווה.

שם עומד אחי הצעיר.עד לפני שבוע, מה שהפריד בין החווה שלו ושלי היה שדה מרעה משותף.

אולם הוא לקח את הדחפור הענק שלו, ויצר מפרצון בין החוות שלנו.

ובכן, הוא אולי עשה זאת כדי להכעיס אותי במתכוון, אבל אני רוצה להראות לו מי פה הבכור.

אתה רואה את ערימת הקרשים שליד האסם?

אני רוצה שתתחיל מייד לבנות לי גדר-עץ בגובה של שלושה מטרים,

כדי שאני לא אאלץ לראות אותו ואת החווה שלו".

"אני חושב שהבנתי את המצב. הראה לי היכן יש מסמרים והיכן מונח המסור, ואני אוכל לעשות עבודה שתספק אותך".

ג'ון תכנן לנסוע באותו יום לקניות וסידורים שונים בעיר הגדולה הסמוכה,

לכן, הוא נתן לנגר את קופסת המסמרים הגדולים שלו ויצא לדרכו.

הנגר החל לעבוד במרץ. הוא מדד, ניסר, הדביק וקיבע את הקרשים באמצעות המסמרים.

סמוך לשקיעה, הוא סיים את עבודתו, בדיוק כשג'ון חזר מנסיעתו.

ג'ון פער את עיניו, והיה לרגע חסר מילים. הוא לא ראה שום גדר.

במקום זאת, מה שעמד שם היה גשר... גשר שמתוח מצד אחד של המפרצון עד צידו השני

בחווה של אחיו הצעיר , ג'ק. בכל צד של הגשר היה מתוח מעקה עץ מעובד להפליא.

בעוד הוא לוטש עיניים, ראה ג'ון את אחיו עומד בקצה הגשר כשהוא מושיט את ידו קדימה.

"אתה באמת אדם מדהים, אחי, אם בנית גשר בינינו, אחרי כל המלים הקשות שהטחתי בך".

שני האחים ניצבו רגע נוסף משני צדי הגשר, ואז החלו לצעוד האחד לעבר השני, עד שנפגשו באמצע הגשר, לוחצים זה את ידו של זה, ומייד לאחר מכן, מחבקים איש את רעהו בחום רב.

הם הסתובבו אל הנגר וראו אותו אוסף את כל י ו ומניף את הארגז אל כתפו.

"היי! רגע, עצור! הישאר מספר ימים נוספים. יש לי עוד כמה פרויקטים שתוכל לעשות עבורי", צעק לעברו ג'ון. "הייתי שמח להישאר, אדוני", השיב לו הנגר, "אבל עלי לבנות עוד המון גשרים".



בפעם הבאה , כשאתם נכנסים לוויכוח, הימנעו מיצירת אווירה של "אני צודק- אבל אתה צועק".

במקום להציב חומה וגדר בין הדעה שלכם לדעה של הצד השני, חפשו דרכים לבנות גשרים.



המשך יום נעים !!!!

לפני 17 שנים. 15 במרץ 2007 בשעה 21:19

הבלונדינית ועורך הדין

בלונדינית ועורך דין יושבים זה ליד זו בטיסה מת"א לניו-יורק.
עורך הדין שואל את הבלונדינית אם היא רוצה לשחק משחק מהנה.
היא, שהייתה עייפה מאוד ורק רצתה לנמנם מעט, סירבה בנימוס ונרדמה.

עורך הדין מתעקש ואומר שחוקי המשחק הם כאלו:
הוא שואל אותה שאלה ואם היא לא יודעת היא משלמת לו 5 ש"ח ולהיפך.

שוב, מסרבת הבלונדינית בנימוס וחוזרת לישון.
עורך הדין, כעת עצבני מעט, מעיר אותה ואומר: "יודעת מה, אם את
טועה את משלמת לי 5 ש"ח ואם אני טועה אני משלם לך 500 ש"ח.

הבלונדינית הבינה כי אם היא לא תסכים, לישון לא תוכל. היא מסכימה
והמשחק מתחיל.
"מה המרחק בין כדור הארץ לירח?" הוא שואל.
הבלונדינית מכניסה יד לארנק ונותנת לו 5 ש"ח.

"טוב, עכשיו תורך!" מצווה העו"ד.
שואלת הבלונדה: "מה עולה במעלה הגבעה עם שלוש רגליים ויורד עם ארבע?"
העו"ד שלא יודע, מוציא את המחשב הנייד שלו ומתחיל לחפש במאגרי
מידע שונים, ללא הצלחה. מתחבר למודם הסלולרי שלו ומתחיל לחקור
באינטרנט, בקבוצות דיון, באנציקלופדיות ואפילו שולח אימייל לכל חבריו
ומכריו, אך ללא הועיל.

אחרי שעה הוא מעיר את הבלונדינית נותן לה 500 ש"ח.
היא אומרת תודה וחוזרת לישון.
עצבני, מעיר אותה העו"ד ושואל: "נו, מה התשובה???"

שולחת הבלונדה יד לארנק ונותנת לו 5 ש"ח.

לפני 17 שנים. 15 במרץ 2007 בשעה 5:28

כורדי אחד עולה לשמיים לגן העדן.
אומר לו המלאך בכניסה: "מצטער,
הייתה טעות, מקומך בגהנום".
צועק הכורדי: "זו שערורייה,
אני אתבע אתכם". אומר המלאך:
"בשביל עו"ד תצטרך ללכת לגהנום".

לפני 17 שנים. 14 במרץ 2007 בשעה 5:23

אם מוציאה את בנה מהגן. מורה האם
לבנה: "מתוק, נשק את הגננת".
הבן מסרב. האם שואלת מדוע.
עונה הבן: "משום שאבא נתן
לגננת נשיקה בבוקר וחטף סטירה".

לפני 17 שנים. 13 במרץ 2007 בשעה 6:52

אשת חיל מי ימצא; ורחוק מפנינים מכרה
בטח בה לב בעלה; ושלל לא יחסר
גמלתהו טוב ולא רע; כל ימי חייה
דרשה צמר ופשתים; ותעש בחפץ כפיה
היתה כאוניות סוחר; ממרחק תביא לחמה
ותקום בעוד לילה; ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה
זממה שדה ותקחהו; מפרי כפיה נטעה כרם
חגרה בעוז מתניה; ותאמץ זרועותיה
טעמה כי טוב סחרה: לא יכבה בלילה נרה
ידיה שלחה בכישור; וכפיה תמכו פלך
כפה פרשה לעני; וידיה שלחה לאביון
לא תירא לביתה משלג; כי כל ביתה לבוש שנים
מרבדים עשתה לה; שש וארגמן לבושה
נודע בשערים בעלה; בשבתו עם זקני ארץ
סדין עשתה ותמכור; וחגור נתנה לכנעני
עוז והדר לבושה; ותשחק ליום אחרון
פיה פתחה בחכמה; ותורת חסד על לשונה
צופיה הליכות ביתה; ולחם עצלות לא תאכל
קמו בניה ויאשרוה; בעלה ויהללה
רבות בנות עשו חיל; ואת עלית על כולנה
שקר החן והבל היופי; אשת יראת ה' היא תתהלל
תנו לה מפרי ידיה; ויהללוה בשערים מעשיה