היי,
נעים מאוד זאת אני, אני ראיתי את הכרטיס שלך בטינדר. לא הטיפוס הרגיל שלי, אבל מסקרן מידי בשביל לעבור הלאה.
כמה משפטים הספיקו בשביל שתגיד ״הייתי שמח אם היית שלי״ , אני לא יכולה להתמודד עם גבר שאומר לי משפט כזה. אז יש לי דמות, לוחמת, שומרת. היא יש לה מטרה - להשתמש בכל אמצעי שקיים העיקר להבריח אותך.
היא תבנה ממך דמות, היא לא תשאל אותך מי אתה , היא תסיק מסקנות, תספר מעשיות, תצעק, תעורר בך כל תחושה של ״ברח כל עוד נפשך בך״.
ואחרי שבוע שעון החול שלה הגיע לסיומו בתערוכת ניצחון חגיגית בזכות ה״את מעוררת בי אנטיגוניזם אני לא יודע למה״.
אז ענני הפנטזיות התפזרו, היא שבה למקומה ונשארתי אני מול אותה הקלטה. מנסה להבין מה אני מרגישה?
מצד אחד הקול שלך כל כך מרגיע אותי, מצד שני המלל אומר ״אני הולך, הולך בשביל שבעתיד אוכל לחזור״
נראה לי לפחות? או שמרוב עשן עננים שהתפזר אני לא מבינה נכון ?
אמרתי לך שאכתוב לך, עליך.
תחזור? אני אשמח שנכיר. תחזור? או שאתה עדיין עסוק בלשים את הרצון שלך לאהבה בסוף סדרי העדיפויות?
תחזור? והפעם תביא חבל עבה שיוביל אותנו להניח את האמת של עצמנו על השולחן. תחזור, בשביל הסיכוי שהמשפט
I’m yours and you are mine יהיה הרבה יותר מסצנה בסדרה אלא הסכם חתום שלי, שלך , שלנו
המשך יבוא ... ?
Xoxo
גופי