כיצד הפכתי להיות מגבר לעבד.........

https://scontent.ftlv15-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/13529105_510666042459767_5179433541445696970_n.jpg?_nc_cat=109&_nc_sid=85a577&_nc_ohc=ysTLMgMbmf4AX9nSCJI&_nc_ht=scontent.ftlv15-1.fna&oh=4c13328bc476078fbe0d16154a2f83d4&oe=5F47957E

 

לחצו לצפיה בוידאו

אילת שקד המלכה

מת להיות העבד שלה, בלי קשר לדעותיה הפוליטיות (לא מבין בזה כלום) פשוט מת להיות השפוט שלה

 

זאת לורן האטון בת 73! עדין רגלים של מלכה!!

סיימתי את התיכון או יותר נכון ישיבה תיכונית! לצבא לא הלכתי המגזר שלנו נמנע מהפעולה הזאת............. 

גרתי במרחק 30 ק"מ מתל אביב ששם מצאתי עבודה. הנסיעה באוטובוסים הייתה סיוט אז החלטתי לקנות רכב קטן צנוע ומאוד משומש. את הכסף קבלתי בהלוואה מהבנק. הורי היו ערבים להלוואה. מהעבודה פוטרתי לאחר זמן לא רב עקב צימצומים והמצב הבטחוני ששרר אז בארץ ואת ההלוואה שהחלה להתנפח לא יכולתי להחזיר. כשהגיעו המעקלים חבר של השכנים שילם את החוב אבל דרש ממני לעבוד עבור החוב 

הסכמתי........

העבודה הייתה לשרת אותו ואת בני ביתו! להיות משרת אישי. הסכמתי, כאילו שהייתה לי ברירה אחרת? בהתחלה הכל היה קל ואף קבלתי סוף שבוע חופש לחזור לבית הורי אבל בהדרגה המשימות רבו וגדלו! והיתה דרישה שאשרת אותם גם בסופי השבוע. לאחר שנה של שרות שאלתי אותו מתי ישחרר אותי מהחוב? אז ענה לי עוד לא שלמת את הקרן! אתה תהיה העבד שלי לנצח..

מה??? אני העבד שלך? מדוע? למה? 

כי אתה לא מסוגל לשלם את החוב! אבל אם תרצה נפנה לרב שיחליט על עתידך..........

נקבעה פגישה אצל הרב. האדון ואני הגענו ללשכת הרב.

הטענות של האדון היו קצרות "הוא לא מסוגל לשלם את חובו" לכן יעבוד עבורי עד לסיום החוב

אני טענתי שהמצב לא מאפשר לי להקים משפחה! אני נאלץ לשרת כל השבוע.

על זה טען האדון כי הוא (אני) אינו מסוגל להיות עם אישה כדת משה וישראל עקב איברו הקטן והלא פעיל. לכן גם לא יוכל להקים משפחה

כשביקש הרב שאאשר את הטענה הזאת הנהנתי בראשי כי האדון צודק.

אני פוסק בזאת כי XXXXX יהיה עבד עברי של אדון YYYYY למשך 6 שנים או עד להשלמת החוב............

כנראה והאדון ידע שאני עבד מלידה. כי לא ממש התנגדתי לשלילת חרותי וכשהלנו לרב כנראה בתוך תוכי קיוויתי שהוא לא ישחרר אותי כלל. בשנה הראשונה עוד לפני שהרב הפך אותי באופן רשמי ל"עבד עברי" של האדון כבר הייתי בפועל ממש עבד. מלבד האדון היו בבית גם אשתו ו2 בנותיו! המשימות שלי היו דיי פשוטות. לנקות לכבס לגהץ לסדר לתקן לבשל לשטוף......... בקיצור כל העבודות השחורות שלא האדון ולא אשת האדון חפצו לעסוק בהן. כל בוקר אשת האדון הייתה נותנת לי הוראות מה לעשות במהלך היום. לרוב הייתי מספיק לסיים תוך כמה שעות ומותר היה לי ללכת לחדר שלי (טוב לא בדיוק חדר זה היה חדר ארונות שהוסב למגורים היה שם מיטה וזהו. ושם הייתי אמור להיות כל זמן שלא היו לי משימות. כך חלפה השנה עד לארוע הרשמי עם הרב! כשחזרנו אשת האדון שואלת נו מה החליט הרב? תשובתו הייתה קצרה הגיע הזמן לחינוך העבד!

ואז האדון פונה אלי כשהוא אוחז בידו את המעטפה שמסר לו הרב

כאן שטר הקיניין שלך!!

אתה הרכוש שלי על פי ההלכה

אני יכול לעשות בך כרצוני! ואם יבוא לי או אקבל הצעה טובה עבורך אני יכול גם למכור אותך!

מהיום אתה לא פונה בשמי אלא בתואר "אדוני" לאשתי או לבנותי אתה פונה "גבירתי" אבל אסור לך מיוזמתך לפנות!

הראש שלך תמיד מביט ברצפה מותר לך לצפות בנעלי אדונך ולא מעבר לזה אלא אם המשימה דורשת את זה. 

כשמגיעים אורחים אתה נכנס באופן מיידי לחדרך ולא יוצא משם עד שתקבל אישור! בבוקר אתה ............ כמות המשימות החדשה הייתה אנסופית כבר לא היה לי סיכוי לסיים לפני חצות! המשימות לא היו מרגשות למעשה מאוד משעממות ובעיקר קשות ושקלתי לברוח מהעבדות!

החלטתי למחרת בצהרי היום כשיושבי הבית אינם לברוח בחזרה לבית הורי.

לאחר שבוע הגיעו אנשי ההוצאה לפועל. לא של הבנק או המדינה אלה של "משטרת הצניעות"! מסתבר שהאדון התלונן בפני הרב כי העבד שלו ברח. 2 הגברתנים תפסו אותי בכח והחזירו אותי לבית האדון, הנימוק הרשמי היה כי פעלתי בניגוד לפסיקה של הרב ...........

למחרת הוא לקח אותי לרב והעונש שפסק לי היה 10 מלקות! היה גם תנאי שאם שוב לא אכבד את הפסיקה של הרב יחזירו אותי לבית הורי אבל הם יהיו חייבים לשלם את החוב במיידית שמשמעותה אובדן בית הורי.

למחרת האדון החליט לקשור אותי בזמן העדרותו מהבית, קולר מסביב לצוואר נעול בשרשרת ארוכה שאפשר לי לעשות את המשימות בתוך הבית.........

כך חלפו השבועות שהצטברו לחודשים העבדות לא הייתה דבר מרגש קללתי את עצמי על מר גורלי.

ואז אחרי שנה בערך.............. האדון לא חזר הביתה יותר, הוא נהרג בתאונת דרכים.

אחרי הלוויה אשת האדון הייתה גמורה. לא הוציאה מילה מהפה, כך גם במהלך השבעה, המות הבלתי צפוי כנראה הרס אותה. חשבתי שאולי עכשיו אחרי השבעה אהיה עבד משוחרר.

ביום חמישי עדין בתקופת השבעה לאחר שכל המנחמים הלכו, ואלמנת האדון הלכה כבר לישון, הבת הבכורה קראה לי לחדרה, היא הייתה בת 17+ תלמידת תיכון בכיתה יב. היא הייתה קטנת קומה רזה ושיער ארוך גולש עד הישבן ועניים כחולות וחמות. החדר שלה היה הפוך ומבולגן מעולם לא הורשתי להכנס! זה היה ההוראה המפורשת של האדון!

"סדר את החדר שלי" אמרה בקול צונן ואדיש. כשהיא שוכבת על המיטה ועסוקה באיפון שלה.

"אבל אביך אסר עלי להכנס לכאן" העזתי להגיב

אז סימנה לי לגשת למיטה שלה

כשהתקרבתי רמזה לי להתכופף

התכופפתי

סימנה לי עוד....

רק כשבירכי פגעו בשטיח הייתה מרוצה

ואז בפתאומיות הפנים העדינות שלה הפכו למבט אחר לחלוטין! למבט של פלדה צוננת! ועדיין אני מנסה להפנים את השינוי הרדיקאלי ויד הימין חובטת בעוצמה גדולה בלחי שלי. כמובן שנפלתי לארץ. ואז אני שומע אותה אומרת

"האם אתה רואה את אבי כאן בבית עכשיו"?

לאחר כ3 אולי 4 שעות הצלחתי לסדר את החדר של הגבירה הקטנה. לא האמנתי שלנערה צעירה כזאת יש כה הרבה בגדים. וכה מעט סדר. הרי זאת משפחה חרדית? אולם מסתבר שתחת מעטה החרדיות הנערה הייתה חילונית לחלוטין לפחות על פי הבגדים שלה. והממצאים האחרים שמצאתי בחדר, בנתיים היא נרדמה בגופיה צמודה שמבליטה את הפטמות הקטנות ותחתונים של נערה מתבגרת וזהו! היה קיץ וחם היא לא נזקקה מעבר לזה לכלום. התלבטתי מה לעשות להעיר אותה ולדווח על סיום המשימה? לא העזתי, היא הפחידה אותי. אז התיישבתי על השטיח והמתנתי.................

נרדמתי............

כאב חזק בצלעות העיר אותי בבת אחת! היא עומדת מעלי! עקב לבן נעוץ בצלעותי והיא צועקת עלי "קום עבד קום"!!! קפצתי מייד ממקום רבצי על השטיח והתחלתי להתנצל, אבל היא הכתה על פני "שתוק!!! אין לי זמן לזה עכשיו עליך להסיע אותי מייד לבית הספר."

ואכן מסתבר שהתיכון שבו למדה לא היה כלל חרדי! אחד מהתיכונים המבוקשים והיוקרתיים בתל אביב.

"המתן כאן" אמרה לי ונעלמה בשער התיכון.

רק אחרי 6 שעות היא חזרה. כשהגענו הבייתה עלי היה להספיק לעשות את כל המשימות הרגילות ואז לקראת חצות הייתי מגיע לחדר הגבירה הצעירה לסדר גם אותו. כשסיימתי היא הייתה עדיין ערה. בקשתי רשות לעזוב ל"חדרי" אבל היא לא טרחה לענות, נרדמתי על השטיח.

ככה חלפה כחצי שנה. האלמנה כמעט ולא דברה איתי הלכה וכבתה. כמעט שלא הורגשה בבית.

הבת הצעירה כמעט ולא חזרה מהפנימיה החרדית.........

הגבירה הצעירה הפכה להיות הפעילה העיקרית והבלעדית בבית.

באחד הפעמים שהחזרתי את הגבירה הצעירה אחרי הלימודים היא כיוונה אותי למשתלת פרחים צמחים ובעלי חיים בכניסה לעיר.

"אני מעוניינת בקולר אדום לכלב" אמרה הגבירה למוכרת
היא הצביעה על 2 קולרים ושאלה איזה גזע הכלב? איזה גודל?

הגבירה הצעירה לא התבלבלה "למה שלא נמדוד?" ואז הורתה לי לרדת על ברכי ומדדה את הקולר על צווארי.

 למחרת בבוקר היא הורתה לי על שינוי כיוון! במקום לתיכון הגענו למבנה אקסלוסיבי של דירות פאר בצפון ת"א. "אנחנו לגברת ZZZZZ" אמרה הגבירה הצעירה לבחור שבקבלה. כשהיינו במעלית היא הורתה לי לחשוף את הקולר שהיה חבוי מתחת לצווארון החולצה שלבשתי. הדלת נפתחת אשה הדורה כבת 40-45 עמדה בפתח והזמינה אותנו להכנס. היא נראתה ממוצא אסייתי אולי יפנית אולי סינית אבל בטח קצת מעורבת עם שרשים ארופיים. לבשה חולצה שחורה צמודה וחצאית עפרון אופנתית על עקבים שחורים סולידיים היא שדרה "אני אשת עסקים עסוקה לא להפריע......" אולם כשפתחה את פיה המבטא היה ישראלי שרשי והמבט היה חם ומזמין. "הנה העבד שהבטחתי לך" אמרה הגבירה הצעירה "אני משכירה לך אותו עד 13:00 בלבד" התזכרות הזאת הקפיצה את אשת העסקים "כן אשלם לך כבר עכשיו" ואז היא חזרה עם מעטפה לבנה, אחרי שהמעטפה החליפה ידיים הגבירה הצעירה קמה ונעלמה מעבר לדלת..........

"תתפשט" אמרה לי אשת העסקים כשהיא מתיישבת על כורסא ענקית ומפנקת בסלון המהודר, מייד אחרי שהגבירה הצעירה נעלמה עם המעטפה הלבנה מבעד לדלת הענקית.....

כשראתה את ערוותי פרצה בצחוק, אולם היא סמנה לי להתקרב.

"עוד!!!"

עכשיו הייתי ממש מולה והיא בחנה את גופי מקרוב. ואז משכה בחוזקה! למרות המידות המזעריות של האיבר הזכרי הכאב היה ענק! נפלטה צעקה. אולם זה לא עשה רושם רב עליה הפעם משכה חזק יותר! אני לא עבד צנום די גדול 189 ודיי כבד, אבל אחרי המשיכה השלישית הייתי על הרצפה.. 

היא התרוממה מעלה לכורסה ואת העקב נעצה בגבי. למרות ששקלה מעט מאוד הרגל הייתה שרירית והכאב היה חד ודוקר!

ואז שמעתי קול גברי ממעמקי המסדרון "האם העבד כבר הגיע יקירתי?"

"כן היצור כאן והוא לא שווה הרבה" אמרה אשת העסקים

הגבר הגיע לסלון אחז את אשת העסקים אבל כשראה שאני מביט עליהם חטפתי סטירה "עבד! פנים בשטיח!" אמר הגבר!

חלפו כמה דקות

הרבה דקות

קולות של פעילות מינית היו

אסור היה לי להביט

אחרי זמן רב "בא תלקק!" קראה לי אשת העסקים.

קמתי והייתי בדרכי אליה! אבל היא צחקה והורתה לי לגשת לגבר!

האיבר שלו היה ענק

אבל ממש ענק

עמד זקוף

שאריות של נוזל לבן דביק וסמיך היו שם

הססתי

ואז הרגשתי יד ענקית ושרירית תופסת אותי בצווארי וגוררת את פי ישר לזירה

פעם ראשונה בחיי שפגשתי איבר זכרי אמיתי

לקקתי את הכל

הטעם היה מוזר

האיבר היה ענק

היה לי קשה לנשום.

בנתיים היא התיישבה על הגב שלי

והם החלו להתנשק תוך כדי הפעולה היא חבטה בי ברגליה כשל הייתי סוס והיא הרוכבת עלי בדרכה למטרה לנישוק הגבר הענק שהיה מולה

ואני? ........ המשכתי ללקק ולמצוץ את הכל

 

מאוחר יותר הגבר הלך מהדירה. גם האישה הלכה לחדרה ואני נותרתי לבד בסלון

לאחר כחצי שעה שמעתי אותה קוראת לי "עבד תגיע לכן מייד" הלכתי בעקבות הקול. הדירה הייתה גדולה! מסדרון ארוך ובקצהו חדר שינה ענק מתוכו מסדרון שמוליך לחדר ארונות ואמבטיה ענקית הקירות היו חלקים ללא תמונות או קישוטים  זה היה לפני עידן הטלויזיות השטוחות ואכן הטלויזיה הענקית מילאה את קיר שמול המיטה בקיר שמימין היה וילון לכל אורכו שהסתיר חלון (או מרפסת) שלא נגמר

ועל הקיר הלבן שמשמאל ............................היה קשור נעול וצלוב אדם!

התבוננתי בפליאה באדם הקשור לקיר. הידיים שלו היו מושטות לצדדים ואזוקות ל'וו' עם טבעת שהייתה נעוצה בקיר למעשה הוא היה T גדול

ראשו היה מושפל לרצפה. לרגע חשבתי שאולי הוא מת אבל ראיתי את הנשימה האיטית שלו ....

הוא היה ערום לחלוטין מגולח כולל שיער ראשו בהיר כנראה ארופאי והאיבר שלו היה דיי גדול משתלשל ממנו ללא תכלית.

ואז הרגשתי את העקב שלה פוגע בחוזקה בישבני "אם תמשיך לבהות בו אתה תהיה קשור בצד השני!!!" צעקה אלי, "קח את ערימת הבגדים על הספה ותתחיל לגהץ ולסדר בארון!" ואז יצאה מהחדר "ואם תעיז לדבר איתו או לבהות בו שוב זה יהיה הסוף שלך!!!" צעקה אלי מהמסדרון

לא העזתי להפר את דרישתה המפורשת. והוא מצידו לא פצה את פיו

הבגדים היו ממיטב היצרנים כל שמלה הייתה ממעצב על כנראה את מיטב כספה משאירה בככר המדינה. סיימתי את המשימה בדיוק כשהיא פסעה עירומה לחדר.  הפעם הספקתי לתת באשת העסקים מבט ארוך יותר וכנראה טעיתי בהערכה הקודמת שלי היא הרבה יותר צעירה כנראה בשנות ה30 לחייה.

תלביש אותי עבד והצביעה על השמלה הצהובה הקצרה שהייתה על הקולב בארון

על החזיה והתחתונים היא ויתרה למען האמת לשדיים כמו שלה היה פשע לעטוף או לתמוך בחזיה פשוט לא היה בהם צורך! והן היו טבעיות ללא סיליקון.

את המראה שלה השלים נעלי סירה צהובות קלסיים עם עקב חד ודק.

יצאנו או יותר נכון היא יצאה ואני פוסע אחריה, ההליכה שלה הייתה נמרצת אבל מלאה חן, הקפדתי להיות צעד אחד מאחור, כפי שחינך אותי האדון ז"ל.

כשהגענו לרחוב היא סימנה לרכב ואן גדול להגיע למדרכה שבחזית הביניין. פתחתי את הדלת לכבוד אשת העסקים והיא התיישבה והורתה לי להכנס ולשבת על הרצפה לפניה, זאת הייתה לימוזינה של פעם, ואן גדול מרווח עם מספר מושבים בר משקאות, טלויזיה קטנה ומחיצה אטומה לתא הנהג.

הנהג התחיל בנסיעה והיא התחילה לדבר:

"אתה הגעת אלי לניסיון! הבעלים שלך טענה שאתה עבד מחונך וצייתן ואכן בזה היא תארה אותך היטב, אבל אתה לא בדיוק זכר! איבר המין שלך חסר תועלת לחלוטין! ואני צריכה עבד לכל המטרות! לכן יתכן ואקנה אותך ויתכן שלא! אני אנסה אותך עוד כמה פעמים ואז אחליט!"

כשסיימה הניחה את רגליה עלי והביטה על הנוף שבדרך.

הרכב המשיך בנסיעה היינו על כביש 1 לכיוון ירושלים או שדה התעופה כשהיא הסירה את רגליה מעלי וסימנה לי להתקרב.

התקרבתי.

היא הרימה את שולי שימלתה והורתה לי להתקרב עוד לכיוון איבר מינה.......

הכוס שלה עמד מולי לתפארת. ככל שהתקרבתי ראיתי עד כמה שהיא חלקה ועד כמה הכוס שלה מדהים! כבר פתחתי את פי והוצאתי את לשוני במטרה להתחיל ללקק כפי שחשבתי שזה רצונה. אבל אז היא עצרה אותי "פתח פה גדול גדול והכנס את לשונך בחזרה לתוך האסלה שלך"

היא הצמידה את הפה הפתוח שלי בחוזקה לבין רגליה החטובות.

ואז,,,,, שניה אחרי הרגשתי את הנוזל החם מתנקז הישר לתוך גרוני............

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<  פרק חדש >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

תבלע! תתרגל! אמרה לי, אתה תשתה את זה באופן קבוע!!

 מאוחר יותר הטלפון צילצל לא יכולתי שלא לשמוע את קולה של הגבירה הצעירה מבעד לטלפון: "מה החלטת? יש עסקה? 

כן ענתה אשת העסקים "אשלח לך את הסכום עוד היום, האם הדרכון שלו ברשותך?" לאחר שהגבירה הצעירה אשרה השיחה הסתיימה

ואז היא פנתה אלי "קניתי אותך אתה עכשיו הרכוש שלי!"

ניסיתי למחות "אבל הרב אמר שאני אהיה עבד ל6 שנים בלבד" היא צחקה והשיבה לי "ראשית לא חלפו 6 שנים! שנית בעוד 6 שנים אתה כבר לא תרצה להיות חופשי".
לאחר כשעה הלימוזינה נעצרה היא הורתה לי לשכב על השטיח ולא להרים את הראש, השליכה שמיכה עלי, ויצאה מהרכב, הנהג נשאר ברכב המנוע המשיך לעבוד המזגן לא פסק אבל אשת העסקים חזרה רק אחרי כ3 שעות. 
היא נכנסה בסערה לרכב וצעקה הורתה לנהג סע למשרד. ואז קראה לי "אסלה!! אני צריכה אותך" ושוב הרגשתי את הנוזל החם נכנס הישר לתוך בטני והבנתי למה התכוונה קודם, אכן זה מרגש להיות אסלה, הרגשתי סוג של התעוררות קטנטנה באיבר הננס שלי דבר שמעולם לא חוויתי.

לאחר נסיעה הגענו לחניון תת קרקעי הלימוזינה נעצרה ליד מעלית היא סמנה לי לבוא אחריה, עלינו לקומה גבוהה זאת הייתה מעלית פרטית נכנסנו הישר לחדר מפואר שהיה בתוך אולם משרדים גדול שכלל תאים רבים (אופן ספיס) המון אנשים (גברים ונשים התרוצצו בין התאים ונראו עסוקים מאוד החלון היה מראה חד צדדית האנשים לא יכלו לראות מה קורה במשרד המפואר. אשת העסקים סימנה לי לכיוון שולחן מנהלים מפואר, הלכתי לכיוון ולא ממש הבנתי את רצונה, אבל היא משכה בצווארי וממש גררה אותי לעבר השולחן הזיזה את כסא המנהלים שהיה צמוד אליו וסימנה לי להכנס מתחת לשולחן! מסתבר שהיה שם תא!! שקוע ברצפה היה גם סוג של מושב מרופד עם קדח מוזר , היא רמזה לי לשבת שם! ירדתי לתא התיישבתי על המושב הייתי בעצם מתחת לשולחן בדיוק מול רגליה של אשת העסקים, היא לחצה על כפתור ואז המושב שלי התרומם עם מנוע חשמלי ומצאתי את עצמי בדיוק מול האיבר שלה! היא קראה לי מעבר לשוחן "כפי שהבנתה אני אוהבת לעשות פיפי והרבה פיפי אבל ממש לא אוהבת ללכת לשרותים!! אני אוהבת להשתמש באסלה ניידת, ואז הצמידה ............ פשוט התמכרתי לטעם הנפלא!

אחרי כמה שעות חזרנו לבית אשת העסקים, הורתה לי להפשיט אותה ולקלח אותה נכנסו לחדר האמבטיה הענק! היה שם אסלה בידה אמבטיה עגולה תא מקלחת,  ומושב מתכת מוזר

<<<< ביזאר למי שלא אוהב יכול לדלג>>>>>

היא סמנה לי לשבת על המושב להצמיד את הברכיים ואז הורידה אביזר שהיה מוצמד לכסא בצורת מושב אסלה היא התישבה עליו! כשגבה אל ביטני, הריח הנפלא של שערותיה  הימם אותי ואז פתאום הרגשתי כמה גושים חמים נופלים על איבר המין העלוב שלי היא פשוט חרבנה עלי, שניה אחרי זה פתחה את ברז המקלחת ומיים החלו לזרום ולנקות את הגושים החומים שהיו עלי 

<<<<<<<<< סיום הביזאר>>>>>>

לאחר המקלחת היא הלכה לישון! חדר השינה שלה היה חדר מפואר בצורה יוצאת דופן והדבר הבולט ביותר הייה מיטה ענקית שמעולם לא ראיתי כדוגמתה המיטה הייתה גבוהה מאוד מתחת צמוד למיטה שלה היה עגלה שטוחה עם ספוג מודבק היא סמנה לי לשכב על זה ואז גלגלה את העגלה מתחת למיטה שלה כך שהייתי בדיוק מתחתיה אבל המזרון הכבד והענק הפריד בנינו האור כבה והיא נרדמה.

חשבתי לעצמי איזה גורל מוזר האם אני נולדתי להיות עבד? מצד אחד האינקסטינט הראשוני היה אני רוצה לברוח להיות חופשי לעשות מה שבא לי למצא אישה להתחתן לעשות ילדים ואז נזכרתי כי אני לא כזה חכם!! אף אישה לא ממש תרצה להיות אשתי וילדים? לא בטוח שאני בכלל מסוגל לעשות! אולי באמת נולדתי להיות עבד? ואז נרדמתי