צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני 4 חודשים. ראשון, 12 במאי 2019, בשעה 09:51

לנשלטים רבים, בייחוד לחדשים שבהם, יש נטייה לחשוב שהמשיכה שלהם היא איזה צורך בסיסי שהם לא יכולים להתאפק לגביו וחייבים להתחנן עליו בפני כל אישה.
כן, אני מנחשת לעצמי שבטח כבר קראתם את כל הפוסטים שאומרים שאתם פשוט לא צריכים לחשוב ככה ושאף אחת לא חייבת לכם כלום, אבל אני עומדת לנסות משהו שונה, אני אזרום עם הטענה הזו ואניח לרגע שהצורך להישלט הוא באמת איזה צורך בסיסי, כמו למשל: אוכל.

כולנו יודעים שצריך לאכול בשביל לשרוד, כולנו מכירים את תחושת הרעב וכמה לא נעים כשאין אוכל זמין בסביבה בכדי להשביע אותה.
ועל אף זאת, בהנחה ותתפרצו בעת רעב על אדם זר ברחוב בדרישה "תן לי אוכל! יש לי צורך בסיסי באוכל!" במרבית הפעמים הוא יתעלם מכם, ימשיך ללכת ויחשוב שאתם הזויים שכדאי לברוח מהם.
לעומת זאת, אם תשבו ליד אותו אדם זר, ותנהלו איתו שיחה נחמדה בזמן שהוא מנשנש עוגיות, רוב הסיכויים שלא יסרב כשתבקשו ביס או אפילו, סביר להניח, שהוא עצמו יציע לכם להתכבד.

אנשים נוטים לתת בשמחה כשלא דורשים מהם בנואשות, כשהם לא מרגישים שהצורך של האדם מולם מאיים עליהם או שהם נדחקים לפינה ונדרשים למלא אותו.
אנשים אוהבים לתת כשהם מרגישים מספיק בנוח, כשהם מכירים מעט את האדם שמולם ורואים שהוא לא רוצה רק לספק צורך שלו דרכם, ושזה לא כל מה שהוא רואה בהם ורוצה להשיג מהם.
האמונה הזו שהדרך שבה אישה מסוימת תהפוך להיות השולטת שלכם עוברת בניסיונות שכנוע והתחננויות כלפיה היא שגויה, ולמען האמת, רק מגדילה את הסיכוי שהיא לא תרצה בשום אינטרקציה אתכם, אפילו בכזו שלא קשורה לשליטה.

תשכחו מכל מה שראיתם בפורנו הפמדומי. הדרך של נשלט לסשן עם שולטת שהוא לא מכיר לא עוברת דרך התחננויות טורדניות כלפיה.
במציאות שום נשלט לא זוכה להיות במצבים אינטימיים לאחר שהתחנן, הציף מישהי עם התרפסויות וליהק אותה לפנטזיה שלו על הדקה הראשונה עם הצמדת המילה "מלכה" למשפט הראשון שיצא מפיו. זה לא סקסי, זה לא נתפס כחיזור ולא באמת מעורר מינית אף אחת.
בדיוק כמו בעולם הונילי, אישה תגיע אתכם למצב אינטימי רק לאחר שתתפתח ביניכם כימיה מתאימה, ולא בגלל שנפלתם עליה משום מקום ואמרתם לה שיש לכם צורך באקט כזה או אחר.

ואיך יוצרים כימיה כזו? בראש ובראשונה מפסיקים עם הגישה רווית המילים "אני, לי, אותי" שמאפיינת פניות כאלו.
תפסיקו להגיד "המלכה אני אפס", "המלכה תתני לי הצלפות", "המלכה תזייני אותי" (ורצוי שתפסיקו להגיד "המלכה" לזרות באופן כללי).
ובמקום זאת, תתחילו להתעניין בה. ולא, לא בחיי המין שלה ולא בצורה יבשה של שאלות בסגנון ראיון עבודה אלא כמו שהייתם יוצרים שיחת חולין האדם מהדוגמא למעלה, עם מי שהייתם רוצים שיכבד אתכם בעוגיות שאוכל: בסמול טוק שרלוונטי למתרחש סביבכם, בלי שום תזכורת לגבי העוגיות או הרעב לפני שנוצרה נוחות מתאימה.
תפתחו אישיות, חיים ותחביבים מעבר להיותכם "עבדים" אם אין לכם מושג על מה לדבר או איך לנהל שיחה.
אל תשתמשו בבדס"מ כתירוץ לברוח מהאישיות והמגרעות שבכם שדורשות תיקון, זה לא יעבוד לכם. אל תחשבו שחוסר ביטחון, חוסר אינטילגנציה או כישורים חברתיים זה סבבה כי אתם עומדים להסתתר מאחורי תדמית של "אפס". כי אם נשים וניליות לא נמשכות לזה תאמינו לי שגם נשים בדס"מיות לא. גם מי שרוצה "אפס" במיטה רוצה גבר שהיא קודם כל יכולה להתחבר אליו רגשית ושכלית בכדי שהיא תרצה להגיע איתו לסיטואציה של שליטה.

בנוסף, אל תצאו מנקודת הנחה שאין לכם ברירה. נכון, סטטיסטית יש פחות שולטות מנשלטים, אבל אתם צריכים רק אחת לקשר/סשן ולא את כולן.
אגב, הסטטיסטיקה גם באה לטובתכם: זה לא שבאמת אתם מתחרים מול טובים ומוצלחים מכם. רוב ההודעות ששולטות מקבלות הן בסגנון הגרוע שמוצג כאן, והן מסוננות. אם תאמצו גישה שונה אתם מיד תגברו על פונים אחרים ותבלטו מעל 99% מהאינבוקס של השולטת שאתם תפנו אליה. בהתחייבות.
אז לא צריך למהר לבטל את עצמכם ולהסכים לכל דרישה מכל אחת, לא צריך להציג את עצמכם כחסרי גבולות שמוכנים לכל גחמה שתזרק לעברכם ע"י כל מי שרק תרצה.
זה בדיוק מה שמשדר את אותה נואשות מעוררת סלידה מהדוגמא של האיש עם העוגיות. זה משדר שלא אכפת לכם באמת מהאישה שמולכם ומי שהיא, שהיא יכולה להיות כל אחת העיקר תמלא עבורכם פונקציה שאתם נואשים שתתמלא. אף אישה לא רוצה להיות בעמדה הזו, תאמינו לי.
יש סיבה שגם אלו שמחפשות בעצמן למלא פונקציה לא רואות בנואשים פרטנרים לשום דבר ורוצות שיסתלקו כמה שיותר מהר.
ההתנהלות הזו גם משדרת חוסר מודעות עצמית במקרה ה"יותר טוב". אין מצב שאין לבן אדם גבולות או שהוא באמת יסכים לכל דבר, זה משדר חוסר אותנטיות ומעיד על חוסר בגרות והבנה איך יחסים בדס"מיים באמת עובדים, על מישהו שעוד לא התנסה בבדס"מ ועתיד להתאכזב ולהעלם כמו שעושים נשלטים רבים ברגע שהם מבינים שיש פער בין הפנטזיה למציאות. ואף אחת לא מאחלת לעצמה גבר כזה.

והכי חשוב: תנו לה זמן וספייס, אל תדרשו מענה ותתקדמו הלאה אם אין אותו. אם מגיע סירוב מפורש תקבלו אותו בבגרות. אל תתייחסו ל"לא" כהזמנה למשא ומתן, אל תתחננו שתכיר לכם את החברות שלה, אל תגיבו בעוקצנות ובטח שאל תקללו או תפתחו פוסטים שמכריזים ש"כל השולטות זבל סנוביות, אנחנו הנשלטים הם הקורבן".
לא רק שזה לא יעיל וילדותי, זה גם הורס כל סיכוי שתהיו אי פעם רלוונטים בעיניי אותה בחורה בעתיד. ובעיקר זה ישרוף אתכם אצל שולטות אחרות כשיתקלו בפוסטים המביכים הללו שמעידים על ניסיון פיצוי על חוסר ביטחון עצמי ואגו שברירי, או כשהן יקבלו חוות דעת שלילית לגבי הניק שלכם מאותן שולטות אחרות שהעלבתם בפרטי.

לפני 4 חודשים. שלישי, 7 במאי 2019, בשעה 10:08

אני אוהבת לשלם בדייטים על נשלטים שאני מוצאת אותם שווים את המחווה הזו.
אני אוהבת לחזות בתפקידי המגדר מהתפכים ולהרגיש שאני כשולטת מפגינה עליונות כלכלית על הגבר הנשלט שמולי, במקום להצניע אותה וללכת על הנתיב הנפוץ והמקובל של הפמדום ולתת לו למלא עבורי את מה שאני יכולה להשיג לבד. מה שהחברה קבעה שנחשב נורמלי משעמם אותי.

אני אוהבת את תחושת הדיסוננס המטורפת שהוא חש בין הנאה מהחיזור שלי לבין השפלה מאובדן תפקידו המסורתי כגבר שהוא חונך אליו מגיל אפס והיה רגיל להתנהל לפיו עד לרגע זה. זו תחושה שמתאפשרת אך ורק בגלל הסתירה בהתנהגות הזו לכל מה שהחברה הבדס"מית והונילית כאחת החליטו שראוי לגבר ולאישה באופן חוצה תפקידים והעדפות, שמתבטאת במבטו הנבוך אל פניו של המלצר ההמום ובניסיון הנואש שלו לגמגם לו תירוץ כשידיו אינן רשאיות לנוע ממקומן בכדי להוציא את האשראי ולקנות לעצמו חופש מהסיטואציה הזו, שבה החשבון מונח בצד שלו והוא תלוי בחסדי בשביל שיושלם. התחושה שלו, גם אם היא מדומיינת לחלוטין, שעבירה שכזו על חוקי המגדר שהמלצר עד לה תהפוך לדחקה של המשמרת, גורמת לו להרגיש את ההפך המוחלט מכך שאני זאת שמשרתת אותו כשאני משלמת את החשבון. 

אין מספיק מילים בפי לתאר את החוויה של לשבת דווקא מול נשלט אמיד כלכלית ולגרום לו להרגיש שהסכום שהרוויח בזיעת אפו ומעיד על מעמדו ונותן לו נקודות זכות אצל כל העולם ואשתו לא מזיז לי ולא מרשים אותי. שמולי אין לו יותר את הכוח הזה, שאני בעלת המאה והדעה כאן, שאני זאת שקונה אותו. זה גורם לו להרגיש שהוא חייב להחזיר לי את "ההשקעה" הזו בכדי לשמור על ערכו העצמי, אבל באסה לו שכסף או טובות הנאה לא קונים אותי, שאני אדישה לכל סמל סטטוס שענד לגופו או מחכה לו בחניה. הוא לא יעשה את זה בדרך הקלה שהוא רגיל אליה עם כל אישה שהכיר לפני. 
ועם נשלט חסר אמצעים, שיכול להרשות לעצמו הרבה פחות ממה שיש לי, זה גורם לו להרהר בעצמו ובכל מה שהוא למד שמקובל מהתפקיד המגדרי שלו כשהוא מסתכל עלי, ולא מבין אם הוא יותר נהנה מהחיזור והפינוק או מבולבל מחוסר הנוחות הנלווה. בשלבים יותר מתקדמים של קשר כל כך כיף לשחק בזה, לשמוע ממנו מבקש ממני להשתמש בכל מיני מותרות שהוא לא יכול להרשות לעצמו ונמצאות בבעלותי, אבל זה תלוי באם התנהג לרוחי ובאם פסקתי שהיה ילד טוב היום. 

לשלם על מישהו או להעניק לו מחוות שוות כסף לא הופך אותך בהכרח למשרת שלו, לפעמים זה בדיוק האמצעי שלך לשליטה בו. 

לפני 4 חודשים. ראשון, 5 במאי 2019, בשעה 04:18

זה תסריט שמוכר לכל שולטת חדשה בכלוב: עוד לא סיימת לכתוב משפט בודד בפרופיל שלך וכבר האינבוקס מוצף בהודעות מנסות את מזלן, עם כל מיני טקסטים רפטטיביים שלא מעוררים בך עניין מיוחד, ובין כל אלו מגיח מישהו שתופס את תשומת ליבך עם הצעה מסקרנת: מציע לך להפוך אותו לכספומט שלך-  פשוט לקחת את כרטיס האשראי שלו ולהתפרע עליו. נראה לך שהוא סתם מסתלבט, אבל הוא מתעקש ולא מרפה- "קחי את הכרטיס ממני, היעוד שלי הוא לשרת אותך!".
ופייר? זה מאוד מפתה. מיד אל מול עינייך רצות תמונות של הנעליים האלו שאת חמה עליהן כבר איזו תקופה, כמות הסושי שאפשר להזמין ולהתענג עליו מול בקבוק יין טוב ומשובח, אולי אפילו כמה.
אבל רגע! רגע לפני שאת מקבלת את ההצעה הזו, שולטת חדשה, הרשי לי, למי שהייתה במקום הטרי שלך לפני 7 שנים, לספר לך פרט חשוב שהנשלט הזה היה מעדיף שלא תדעי עליו:
יותר מדי נשלטים מסוכסכים עם הפנטזיות שלהם.
אני לא אכנס עכשיו להסברים למה, מה שחשוב בפוסט הזה הוא שתדעי שזה נתון קיים.
כל שולטת שיצא לה לחוות את האתר לפחות שנה, ולקשור מספר קשרים עם הנשלטים שבו שהסתיימו בדפוס דומה, יודעת על מה אני מדברת: יש נשלטים שכשהם חרמנים הם משוכנעים שלהגשים את הפנטזיות שלהם בהכי אקסטרים זה רעיון מעולה. ולא רק שהם חושבים שזה רעיון מעולה, הם גם ממש ירדפו אחרי שולטות בכדי שיגשימו להם את זה. אבל כשהם יגמרו, הריגוש יתפוגג, והם יחוו בדיעבד את כל מה שהם עשו כמשהו מגעיל שהם רוצים להכחיש מעצמם כמה שיותר מהר.

אופן ההכחשה שלהם יכול לנוע מסתם היעלמות פתאומית ועד תסכולים שיושלכו לכיוונך. כשאת נמצאת מול מישהו מסוכסך עם הבדס"מ של עצמו, יחס כזה אליך הוא בלתי נמנע. לא משנה כמה מתחשבת את, בסופו של דבר את התגלמות כל הפנטזיות שקשה לו לקבל.
את נציגת המציאות של הפנטזיה בראשו שהוא מתמלא חרדה לנוכחה כשהוא לא מגורה מינית ולכן חייב לקבור בתוך עצמו באותה שנייה בכדי שלא ירגיש מאויים.

את יודעת שיש לך עסק עם מסוכסך כשהוא מצמצם אותך לדמות של שולטת בלבד ומתרכז אך ורק באיזו פונקציה פנטזיונית תמלאי עבורו.
למשל, אוטומטית קורא לך בתארי אצולה שהולמים את הפנטזיה שלו ולא בהכרח את שלך, לוחץ (כן, גם להתחנן ולא להרפות זה לחץ) עליך לבצע פעולות כמו, במקרה שלנו, לקבל את מספר האשראי שלו רק כי זה הפטיש שלו, ופחות מעניין אותו אם זה מדליק אותך באותה מידה. 
וזה לא סתם ככה, גסות רוח זה לא ההסבר היחיד ליחס הזה. נשלט שלא מתעניין בך כאדם מעבר לפטישים שאת יכולה לספק לו, עושה זאת כי הוא לא מסוגל לקבל את המציאות.
קשה לו לקבל אותך כאדם. להכיר בך כאדם ובצרכים שלך כאישה אומר שהוא מקבל את המציאות. כשהוא רואה בך צדדים אנושיים, את חודלת מלהיות פנטזיה, את הופכת למציאותית ואת המציאות שלו כבדס"מי הוא לא מסוגל לקבל וחייב להכחיש אחרי שגומר כי הוא לא שלם עם עצמו וזה מאיים עליו.

אוקיי, ואיך זה מתקשר לשליטה פיננסית?
נניח והיית נותנת למסוכסך כמה ספנקים ועונדת לצווארו קולר בדיוק כפי שהוא התחנן שתעשי. אלו פעולות שאין להן שום השלכה על היום-יום שלו, ולכן ביום למחרת הדבר הכי גרוע שאת יכולה לצפות לו זו היעלמות ובמקרה חריג יותר גם פוסט ממורמר בבלוג שלו בכיכובך המרומז.
אבל כשמכניסים כסף למשוואה, שחסרונו מורגש עבורו גם בחיי היום-יום שלו ושיש סביב קבלתו חוקי מדינה מסוימיים, הוא יכול להתלונן עליך למשטרה ואותם ממש לא יעניין שאת שולטת.
ליתר דיוק, כל ההודעות שבהן את השפלת אותו סביב הנושא, אפילו שזאת הייתה בקשתו והוא נהנה לאונן עליהן כשזה קרה, יכולות לחזור לפרצוף שלך כמו בומרנג ולשמש "כהוכחה" שאת סחטת אותו וביצעת עבירה.
שלא נדבר על כך, שיש נשלטים ממש מניפולטיביים שמראש (ולא כתוצאה מחרטה בדיעבד) משתמשים בדרך הזו בשביל להשאיר שולטות שבויות שלהם. יש פתגם ברוסית שאומר ש"גבינה בחינם יש במלכודת עכברים" והוא מסכם את זה נהדר.

"שליטה פיננסית" הפך למונח שידוע בין כותלי האתר הזה כניצול של שולטות את הנשלטים. עשרות פוסטים נכתבו על התופעה הזו, והציגו בתוכם שני קולות עיקריים- של מחנה "הניצול" מול מחנה "שכל אדם יעשה מה שבא לו". קול שעוסק בעניין הבטיחות של *השולטות* לא קיים.
ולכן שולטות מקבלות את האשליה שעבורן אין שום סיכון בפעולה כזו, במקסימום זאת תהיה הבעיה שלו.
אבל בפועל, שליטה פיננסית עם מישהו שאין איתו קשר מבוסס זה רעיון גרוע שיכול לפגוע קודם כל בשולטת עצמה.

הדרך היחידה ששליטה פיננסית תתבצע באופן בטוח היא כחלק מקשר שליטה רציני שבו ראית את האדם שמולך בכל מצבי הצבירה בעולם השליטה ואת יודעת שהוא יכול לעמוד בהם בבגרות, שאפשר לסמוך עליו שהוא שלם עם הנעשה ושגם ישאר ככה ולא יתהפך עליך למחרת.
רק מתוך היכרות עם פרק זמן ארוך מספיק תוכלי לדעת שהוא באמת מתמסר, לא פועל מאימפולסיביות או הרס עצמי שיתנקמו בך. מתוך היכרות מספקת אתם תוכלו לקבוע כללים שישמרו על שניכם שלא יהפכו אותך לשבויה שלו או תלויה בו כלכלית, וכמובן גם תלמד אותך איפה בדיוק עובר הגבול שלו ואיך לא לחצות אותו בטעות ולעורר שדים שעדיף שישארו רדומים.
כשמישהו מציע הצעה שבה האינטרקציה ביניכם מסתכמת אך ורק בלתת לך את מספר האשראי שלו, אין לך דרך לדעת עם איזה אדם יש לך עסק, מה מניע אותו או מה עובר לו בראש מעבר לכל ההצהרות שכיף לו להצהיר על עצמו כשהזין עומד והשכל בתחת.
תמיד תשאלי את עצמך: האם יש לך יסוד סביר לבטוח באדם הזה? ואם אין לך תשובה קונקרטית לענות איתה על השאלה הזו, כנראה שאין לך סיבה אמיתית לסמוך עליו.
ואגב, אם את מרגישה שאי אפשר לסמוך עליו שלא יעליל עליך עלילות שווא, אין סיבה לסמוך עליו שהאשראי הזה בכלל שלו. יש מקרים שהאשראי יכול להיות גנוב ואת תזכי להיות חשודה בשותפות בעבירה פלילית.
בקיצור, שליטה פיננסית שנראת קלה מדי, שמסתכמת ב- "קחי את הכרטיס שלי ותקני מה שבא לך, אל תדאגי הכל בסדר", זו שליטה שמשלמים עליה מחיר. תרתי משמע.

לא אכחיש: אינני מסכימה עם סגנון השליטה הזה, ואינני מעודדת אותו, מכל מיני סיבות שכבר הזכרתי בעבר. ועם זאת, אני לא חושבת שמגיע למישהי להיפגע אנושות בגלל חוסר מודעות. כשם אני מגנה פגיעה בנשלטים ע"י שולטות, כך אני גם מגנה פגיעה בשולטות ע"י נשלטים.
פגיעה בצד השולט ע"י הצד הנשלט (משני המינים) היא פגיעה שכמעט ולא מדוברת בקהילה הישראלית. מדובר בפגיעה שמתאפשרת בדיוק בגלל שאנו כה רגילים לשמוע על פגיעותו של הצד הנשלט ושוכחים לדבר על פגיעותו של הצד השולט, עד כדי שמתקבל מצג שווא שבו השולט בהכרח חסין ובהכרח הוא זה שבו טמון פוטנציאל לפגוע, מה שמונע ממנו לנקוט באמצעי זהירות בכל הנוגע לעצמו ולשים לב מתי הולך שולל. מן הראוי שעוד פוסטים שמפריכים את מיתוס "חסינות השולט" יעלו בין כותלי האתר. 

לפני 4 חודשים. רביעי, 1 במאי 2019, בשעה 13:47

בתכלס? אפשר לסכם מרבית מנשלטי הכלוב במילה "פלצבו", שהמשמעות המילולית שלה בלטינית היא "אני ארצה", מלשון ריצוי. זה מה שהם מבטיחים- ריצוי של כל משאלות ליבך, אבל בדיוק כמו במשמעות של המילה בשיח הציבורי, מדובר בחומר נטול השפעה, בטיפול דמה. ההבטחות הגרנדדיזיות שלהם יוצרות אפקט פלצבו, אחיזת עיניים שגורמת לך להרגשה טובה, לפחות כל עוד את עיוורת לאמת, שבעצם אין מאחוריהן כלום.

(אפשר להחיל את השורות האלו על כל צד בשוט, במחשבה שניה. יותר מדי אנשים שוקעים בפנטזיה ושוכחים שיש פער בינה לבין המציאות. מבטיחים לתת משהו שלא באמת יכולים לעמוד בו, מאמינים שיקבלו משהו שלא ריאלי להשיג אינסטנט).

לפני 4 חודשים. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 00:47

עבור אנשים רבים שליטה גברית נתפסת כהקצנה של המציאות הקיימת. ולכן, שולטים זוכים לכינויים מתוך מאגר ביטויים רלוונטי למציאות, שנמצאים בשימוש יום-יומי באינטרקציות שדורשת הבעת כבוד כלפי אדם מסוים, כמו אדון/אדוני. 

לעומת זאת, שליטה נשית נתפסת כסתירה למציאות, כפנטזיה שבה יחסי הכוחות בין הגבר לאישה מתהפכים לעומת "איך שזה אמור להיות", ולכן כינויים מעולם תוכן פנטזיוני כמו "מלכה" או "אלילה", שלא נמצאים בשימוש מציאותי באינטקציות חברתיות שדורשות הבעת כבוד, הפכו לפופולריים כלפי שולטות.

במילים אחרות, בעוד שולט נתפס כמי שיכול להיות אדון גם במיטה וגם במציאות, שולטות מקבלת הכתרה בין 4 קירות של חדר המיטות, כי כל עוד היא לא המלכה אליזבת' אף לא יקרא לה "המלכה" במציאות.

המחשה לכך, היא כאשר הופכים את הכינויים בין המגדרים. פניה לשולט בכינוי 'מלכי' או 'אליל' נתפסת כמוזרה, לא אותנטית, לפי כך גם מעוררת גיחוך ולא תחושה של יראת כבוד כלפי מושא הכינוי. זאת, בעוד פניה לשולטת במילה 'גברתי', המקבילה הנשית של המילה 'אדוני', נתפסת כאפשרות סבירה לחלוטין, אם כי פחות מסעירה בדיוק בגלל גבולות המציאות שהיא מציבה.

אני לא מסכימה עם ההשקפה הנ"ל, וגם איני מצדיקה אותה. אבל אין זה משנה את העובדה שהחברה תופסת את היחסים בין גברים לנשים ואת תפקידי מגדרם באופן די פטריארכלי וזה משפיע גם על הנעשה בבדס"מ (ואגב, תפקידי המגדר כפי שהם נתפסים בחברה הם הסיבה גם לשוני בין צורות השליטה בסצנות המיילדום והפמדום. למשל ניוש הוא צורת השפלה נפוצה, בעוד גיברור הוא מונח שאפילו לא קיים מרוב שהאקט הזה לא יהיה אפקטיבי בחברה שבה נורמלי עבור אישה ללבוש מכנסיים ואפילו לאמץ לוק טומבוי של ממש). 
כשמגבר מצופה להיות אסרטיבי, יוזם, חזק, כובש וכו' רק בכדי להיחשב מספיק גברי אפילו אם הוא ונילי גמור, כשהוא מחזיק בעמדת השולט זה נתפס כהקצנה של התפיסה הזו. ולכן אותן מילים שמשמשות לתיאור גבר מכובד ביום-יום, ממשיכות ללוות אותו גם בסשן.
כשבאותה חברה מצופה מנשים להיות עדינות, רכות, מכילות, פסיביות (מבחינת החיזור, מבחינת החדירה וכו') בכדי להיחשב נשיות, להיות שולטת, מרגיש כמו סתירה לתפיסה הזו, תסריט שהוא פנטזיה ביחס לאותה מציאות פטריארכלית. הכינויים הפנטזיונים השונים שמופנים ברוב המוחלט של הפעמים כלפי שולטות ולא שולטים (כן, פה ושם יהיה איזה יוצא דופן אחד, אבל כמותית? ממש לא) משקפים את זה מבחינתי.

שמתם לב שמלכה בתשלום נקראת "מלכה" ולא "שולטת בתשלום"? זה כי מהות תפקידה הוא הגשמת פנטזיות ולא קשר עם פן ריאליסטי. ומצידו השני של השוט, נשלטים שפונים לשולטות בכינוי "המלכה" מעוררים בקרבן סלידה ונתפסים כפנטזיונרים שלא מתעסקים במציאות ובלהכיר אותן כנשים שהן.

אגב, השימוש בכינויים פנטזיונים כלפי שולטות וכינויים ריאליסטים כלפי שולטים לא פוסח על שפות נוספות. באנגלית רוב השולטים יזכו לפניה sir, וכך גם גברים מכובדים באינטרקציה יום-יומית, בעוד כלפי שולטות פופולריים כינויים מנותקים מהמציאות כמו goddess, dominatrix וכו', שאין להם מקבילה גברית שנמצאת בשימוש באותה רמת פופולריות, אם בכלל. גם בסצנה הרוסית (שפה נוספת שאני דוברת), הכינוי השגור כלפי שולטות הוא מילה שפירושה "הוד רוממותך" בעוד כלפי שולטים הכינוי הוא "אדון" כפי שהיו פונים לאדם מכובד במציאות.

לפני 4 חודשים. חמישי, 25 באפריל 2019, בשעה 04:24

רק נראה לך שאתה איש סמכות קשוח,
הרי לפקודתי אתה כעת על הרצפה מרוח,
שוכב מתחת לשולחן משרדך מפושק,
ובעזרת המגירה בה מונחים הישגיך חזק בתחת נדפק.

לפני 4 חודשים. שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 22:30

חכם, מה הוא אומר? 
"אני פשוט אנהל איתה שיחה רגילה, אתייחס אליה כמו לבת אדם, אדאג לסקרן, ליצור נוחות ולעניין כגבר שאני הרבה לפני שאגלם בפניה את הנשלט שבי".

רשע, מה הוא אומר?
"טפייי כל השולטות מסננות אותי כוסישליאימא שלהןןן!!!1111 הכל אשמת ההיצע והביקוששש שמעיף למכוערות האלו ת'אגו לשמיים! איך הן לא מבינות שאני בחור נחמד?!"

תם, מה הוא אומר?
"אם אני אתאמץ להתחנף מספיק בהודעות ומחוות מלוקקות, שולטות שמתעלמות ממני בטוח יום אחד יעריכו את ההשקעה ויענו לחיזוריי"

וזה שלא אינו יודע לשאול:
"המלכה מעוניין בכפות רגליך 054123456 צרי קשר".

לפני 5 חודשים. ראשון, 14 באפריל 2019, בשעה 19:41

בחודשים האחרונים האינבוקס שלי די הוצף בבקשות שאכתוב סיפור נוסף, ובדיוק עכשיו נחתה עלי המוזה. אני מקווה שתהנו.
הדיסקליימר הקבוע: העלילה דמיונית (ולמען האמת, לא חוויתי יום בצבא, ועל כן יתכנו אי דיוקים), שמות הדמויות בדויים, ואקטים כאלו צריכים להיעשות במציאות בהסכמה, כיבוד גבולות והפעלת שיקול דעת בלבד.
----
יואב נשען על שפת הכיור והביט אל הראי הניצב ממול, ממנו השתקפו זוג עיניים ירוקות וטרודות, מוקפות בקמטי הבעה כווצים.
"אני מקווה שהפעם היא תהיה מרוצה" הוא מסנן תחת שפתיו בלחישה, בקול דרוך שמכפיל עצמו בהד בחלל החדר.
כאשר עיניו גלשו מטה, הבחין בכתם על דש צווארון מדיו, סמוך לסיכת המ"מ הכסופה שלו.
"כוסעמק" הוא פולט בעודו פותח בזעם את הברז, מנסה לשפשף מעליו את הכתם הסורר בעזרת המים הקפואים ההולמים את מזג האוויר החורפי שבחוץ.
שעון היד שלו מצפצף, מסמל שנגמר לו זמן. "הלך עלי! פשוט הלך עלי!" הוא ממלמל לעצמו וחובט באגרוף רטוב בקיר שסמוך למראה.
"תשתוק כבר!" הוא פוקד לשווא על השעון שלא שומע בקולו, וממשיך להתגרות בו עם צלצול עיקש שמכריז בקולי קולות על כך ששוב לא עמד בזמנים ועומד לחטוף על כך.

הוא הכיר בתבוסתו המרה אל נגד מרוץ הזמן, לקח בהכנעה נשימה עמוקה אל ראותיו וגרר את רגליו אל מחוץ לחדר השירותים.
הוא יודע שאם יאחר להתייצבות התגובה תהיה הרבה יותר חריפה מאשר זו המגיעה כשהוא מופיע במראה שהיא החשיבה לרשלני.
הוא פתח את דלת לשכתו והצדיע לחיילת שישבה בנחת במקומו, אשר גילה כמחצית משלו. היא אחזה בחגורת עור עבה שהכינה לקראת המאורע מבעוד מועד, והחיילת הזו היא אני.
"משוחרר" עניתי ולצליל קולי יואב הרפה את גופו המתוח באחת ופסע לתוך החדר, רק בכדי לעמוד בפניי זקוף כעבור מספר רגעים, עם ידיו שלובות מאחורי גבו. בדיוק כפי שלימדתי אותו שצריך לעשות.
מראשית שירותי בצה"ל יחסי הכוחות ביני ליואב התהפכו. זה לא דרש הרבה ממני, רק להגיד את המילים הנכונות ברגעים המתאימים שקילפו ממנו כל שכבת הגנה והפכו את אימת הבסיס, סא"ל יואב בלקין, לחומר ביד היוצרת שפיסלתי כאוות נפשי.
"יובי" קראתי לעברו בשם חיבה מקטין שהענקתי לו "אתה יודע מה עכשיו יקרה, נכון?"
"מסדר ניקיון, גברתי" הוא ענה נבוך. הוא נאלץ להגיד את זה בכל בוקר מחדש, להודות בקול רם באובדן סמכותו כמפקד ובקבלת מעמדו החדש כטירון הקטן שלי. נדרשו עבורו כמה שבועות והרבה עונשים להגיד את המשפט המכניע הזה ללא גמגום.
"ואני כבר רואה רואה שהתרשלת" אני מודיעה לו בעודי קמה ותופסת בחוזקה בצווארון שנרטב לשווא ורק הוכתם יותר מניסיונות שפשוף עיקשים.
"אם תמשיך ככה, אני עוד אאלץ לשבת לידך בארוחת הצהריים ולהאכיל אותך בכפית מול שאר הבסיס, שיראו גם הם איזה קטנטן אתה!".
ליבו של יואב הלם בחוזקה. יכולתי להרגיש את לחץ דמו הגועש בקצוות אצבעותיי שאחזו בצווארנו ונגעו בעורקי צווארו הפועמים, השוכנים תחת עורו הבהיר, שזה עתה כוסה בסומק מרוב מבוכה.
"אני אשתדל יותר, גברתי" הוא הבטיח.
"היום אני אדאג שתשתדל, יובי" שחררתי ממנו את אחיזתי.
הרמתי את שפופרת הטלפון הסמוכה והגשתי אותה ליואב, שהביט בי במבט מבולבל.
"תבקש מיוני שיכין לך קפה" אמרתי לו.
"אבל עוד לא סיימנו, גברתי" הוא ענה בפליאה.

מסדר הניקיון של יואב מעולם לא נגמר בהתבוננות שלי במדיו כפי שהם. הבדיקה תמיד נערכה ביסודיות, וכללה בחינה יסודית של כל גופו, שאף חדרה עד לעומק נקביו.
אני זוכרת איך בימים הראשונים שהטלתי את מרותי עליו, הוא לא יכל לעמוד בפני הבושה, הוא ניסה למחות ולהתמקח. אך כעת הוא מסיר את בגדיו ללא שמץ של התנגדות.
אני אפילו לא צריכה להורות לו, הוא יודע שמבט אחד ממני פירושו להתפשט מיד, להישכב על גבו ולפשק את רגליו לקראת בואי.
והמבט הזה הגיע בדיוק בשנייה שציוותי עליו לחייג ליוני, ראש לשכתו.
יואב יודע שאני אוהבת להיות יסודית, לעולם לא נסיים זאת תוך חמש הדקות שלוקח ליוני להתייצב עם ספל קפה.
יואב לקח מידיי את השפופרת וחייג לשלוחה בחדר הסמוך. "יוני, תכין קפה, שניים סוכר" הוא פקד עליו בקול הכי סמכותי שיכל להפיק מפיו בנוכחותי.
"מיד, המפקד" ענה יוני וניגש להכנה, בצייתנות כפי שיואב נהג לדרוש ממנו.
צליל הניתוק הנשמע מבעד לשפופרת היווה ירית פתיחה למרוץ נוסף של יואב נגד הזמן.
אולי אם הוא ימהר להתפשט ויתנהג למופת, הוא יזכה להתלבש לפני כניסתו של יוני לחדר ולחסוך מעצמו השפלה רבה.

יואב החל במלאכת הסרת בגדיו: הוא חלץ נעליו, פרם את כפתורי חולצתו בזה אחר זה, התיר את אבזם חגרותו, הפשיל את מכנסיו ולבסוף גם את תחתוניו ונותר עירום כביום היוולדו. 
מעמדו הרם הוסר ממנו באופן סופי, וכעת הוא מונח על הרצפה כאוסף בדים בערימה מרושלת וחסרת משמעות.
הוא נשכב על שולחן לשכתו, הניח את גבו על העץ הקר, פישק רגליו והצמיד את עקביו לישבנו, כך שהכל יהיה חשוף לקראתי, וכך גם עבור מי שיפתח את הדלת במידה ומה שכה חושש ממנו יתממש בדקות הקרובות.
קירבתי כיסא אל בין רגליו, ואצבעותיי החלו לגשש את גופו אך לא מהירו לגשת אל המלאכה העיקרית.
משכתי את הזמן, בכוונה. נתתי להן לטייל במורד גופו, להתעכב על אזורים שבדר"כ אני נוהגת לפסוח עליהם.
תפסתי בפטמותיו ומוללתי אותן בין כריות אצבעותיי העדינות, למשמע קולות עונג שבקעו מפיו של יואב, הגברתי את הלחץ עד אשר הגניחות הנעימות הללו התחלפו באנקות כאב קלות.
"לא זכור לי שהרשתי לך להשמיע ציוץ!" הרמתי את קולי וסתמתי את פיו עם תחתוניו שהרמתי מן הרצפה "מקווה בשבילך שלפחות אותם נקית היטב".
ירדתי מטה אל ירכיו, העברתי ציפורניים בתנועות עדינות והרגשתי כיצד הוא מצטמרר לנוכח המגע, התנועות הפכו אט אט לשריטות שחרשו את עורו הסומר בפסים ורודים וצורבים בדיוק במינון הנכון שבין כאב לעונג.
כאשר הגעתי לפי טבעתו העברתי את האצבע בסיבובים דקות ארוכות, אט אט הרגשתי איך הפתח הקפוץ משתחרר מן המתח ונכנע למגע שלי, הופך לפנוי לחדירה. 
"יש לי עסק עם ילד לא נקי היום!" הכרזתי לעברו "אתה תשלם על זה!".
כשהאצבע שלי הייתה ממש לקראת חדירה לתוכו, הדלת נפתחה וקטעה את הרגע שבמשך חודשים היה אינטימי וסודי בנינו.

"המפקד, הנה הקפה שביקש... וואו, וואו אני לא אפריע לכם" השתנק הרל"ש בפתח החדר, ומיהר לסגור את הדלת בכדי שיוכל לנוס חזרה לדלפקו ולחמוק מן המבוכה שנתקף בה.

"זה בסדר, יוני, אתה יכול להיכנס" עצרתי אותו במקומו רגע לפני הטריקה.
הוא קפא במקומו, האיבר היחיד שנע בגופו היו שפתיו שנגעו זו בזו במאמץ שווא להפיק צליל.
"נו, מה אתה עומד שם? כנס, אמרתי לך!" פקדתי עליו.
יוני צעד בבלבול אל תוך החדר, מנסה להסיט את מבטו מן הנעשה.

"עכשיו תניח את הקפה בצד ותתיישב לידי, יש לי סיפור קצר לספר לך" המשכתי בדברי.

"אממ...אמממ..." ניסה לסנן במחאה המפקד הדגול מבעד לתחתונים התחובים בפיו וזכה לסטירה חזקה לאחת מירכיו.

יוני, שחשש מגורל דומה הניח את הספל בצייתנות במקומו וגרר את הכיסא הסמוך, מיקם אותו לצידי והתיישב עליו.
"אתה לא במקרה זומנת לחדר הזה, יוני, המפקד צריך לעבור סדרת חינוך קטנה. הקפה הוא רק תירוץ" התחלתי להסביר. 
"חינוך?" שאל בתמיהה.
"טוב, כפי שאתה רואה, המפקד שלך היה קצת ילד רע..."
הסקרנות גברה על המבוכה של יוני והוא לראשונה יישר את מבטו אל הנעשה.
הוא הבחין ביואב שוכב חסר אונים, עירום לחלוטין, בתנוחה משפילה שחושפות כל מה שהחביא במדיו המכובדים, שעתה זרוקים בערימה מסמורטטת על הרצפה.

"לא שערתי שהוא ג'ינג'י גם שם למטה..." ציחקק יוני במבוכה וגרם ליואב לכווץ את עיניו בתקוה שאם יעצום אותן חזק מספיק תבלע אותו האדמה.

"יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע על המפקד, ואני בטוחה שהוא ישמח לספר לך"
שחררתי באחת את התחתונים מפיו של יואב והוא התחנן "בבקשה, בבקשה לא! אני מתחנן, אני אעשה הכל רק לא ז..." 
קטעתי את דבריו כשתפסתי בסנטרו בחוזקה והבטתי בו במבט מאיים.
"סליחה, גברתי" נכנע יואב, עוד אפילו לפני שהסטירה הגיעה.
"אתה יודע מה העונש על התחצפות, נכון?" 
"10 הצלפות עם החגורה, גברתי" הוא נאלץ להגיד בקול רם בנוכחותו של יוני.
"ואם אשמע עוד מילה אחת ממך, יוני יהיה זה שיתן לך אותן! ברור?" איימתי עליו והוא השתתק. זה מה שהיה חסר לו, שהרל"ש שמתחתיו בהיררכיה ישפיל אותו כך.

"אז כפי שאתה רואה, יוני, יובי רק נראה סמכותי ומרשים, בפנים הוא ילד קטן וחוצפן שצריך משמעת נוקשה בשביל להתנהג כנדרש" אמרתי בעודי מפקידה את חגורת העור העבה בידיו של יוני.
"יובי" משועשע חזר יוני על הכינוי המקטין שניתן למפקד שאיבד את סמכותו בעיניו.
"כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לחנך את יובי הקטן לסדר ומשמעת" המשכתי "אך הוא ממשיך לפשל והוא יסביר עכשיו בדיוק מה קרה היום" הישרתי מבט למושא ההשפלה, ויואב הבין שאין לו ברירה, שמחאה רק תגרור ענישה נוספת ומשפילה יותר משידע עד עכשיו.
הוא החל לדבר בקול נבוך "לא הייתי נקי היום".
"תפרט יותר" ציוותי.
"החולצה שלי לא הייתה נקיה" הוא ניסה למתן את גודל ההשפלה.
"ומה עוד לא היה נקי?" הקשת עליו.
"ה...ה...ישבן".

"מה שיובי מנסה להגיד, זה שהכוס שלו היה די מטונף היום" פניתי ליוני, והוא הגיב בצחקוק מעליב.

"בכל בוקר, לפני שיובי מתחיל לעבוד, הוא שוכב ככה, על השולחן הזה שהוא עורך מסביבו את כל הישיבות החשובות שלו עם כל הקצינים הבכירים, האלו שהוא גורם לך להתרוצץ סביבם, להכין להם קפה ולהגיש להם מאפים.
רגעים לפני שהוא מפגין עליך כוח, הוא שוכב כאן, בתנוחה הזו בדיוק, מפושק היטב ועובר בדיקה קפדנית. אני מפשקת לו את פלחי הכוס הסורר שלו, בודקת הוא מגולח ונקי. באם התוצאות לא לשביעות רצוני, יובי שלנו חוטף" 

"ואני מבין שזה לא עוזר?" יוני התחיל להתעניין בזדוניות, ניכר שעוררתי בו יצר נקמה על כל הפעמים שיואב התייחס אליו כמו אל משרת.

"נכון מאוד. ובגלל שזו הפעם השלישית שזה קורה השבוע, אני חושבת שמעתה יובי יזדקק לפיקוח צמוד של ראש לשכתו, שיערוך את המבדק הזה מדי בוקר, ידווח לי על הממצאים ויעניש אותו לפי הוראותי" עניתי.
הצמדתי את כסאי אף קרוב יותר בין רגליו של יואב, שלא העז לפצות פיו, למרות שעל פי שפת גופו הוא לא היה שבע רצון מהסיטואציה כלל וכלל. פערתי את פי טבעתו, ירקתי פנימה בהפגנתיות והעברתי עליו אצבע בתנועות סיבוביות.
"ועכשיו תורך, יוני" פקדתי עליו "חשוב שתלמד את התפקיד". 
יוני הושיט אצבע מהססת אל המקום האינטימי ביותר בגופו של הממונה עליו, הוא הרגיש זיפים מתחככים אל נגדה בתוך הנקב הלח.
"קוצני, נכון? יואב, תספר ליוני מה העונש על כוס קוצני" 
"50 הצלפות חגורה, גברתי" ענה בקול מובס.
"50 זה המינימום, יוני. תזוזה קטנה, חוצפה, או בלבול בספירת ההצלפות, ואתה רשאי להעניק לו תוספת כאוות נפשך" הוספתי
"ועכשיו אשמח שתתחיל, ותזכור מגיעות לו 10 נוספות על החוצפה ממקודם".

יוני קם ממקומו בגב זקוף ומלא גאווה, מיקם את חגורת העור העבה על שני פלחיו של יואב, והחל לחבוט בישבנו הסורר. ניכר שהוא נהנה לשחרר זעם עצור על כל פעם ופעם שיואב רמס אותו תחתיו ואילץ אותו להתאפק ולמלא את גחמותיו.
חלל החדר התמלא ברעשי הצלפה רמים, באנקות כאב שמבעדן ניתן היה לשמוע את מניינן בקול הבס העמוק של יואב שחדל מלהישמע מאיים באוזניו של יוני, והפך לכה מעורר רחמים.

כאשר תמו כל השישים, פניתי ליואב ודרשתי ממנו לספר על השלב הבא.

"בשלב הבא, הכוס נאטם בפלאג" הוא החל לספר בקול חנוק מדמעות שבהן ניסה להיאבק.

"אבל אין לנו פלאג היום, ולכן נשתמש בזין של יוני" תיקנתי.
יואב הוכנע וידע שלהתנגד לא יעזור, ולמרבה ההפתעה יוני היה זה שהחל להתגונן "לא, אני לא הומ..."
"זאת לא הייתה שאלה אלא ציווי! יובי שלנו זקוק למשמעת הזו, ואם אתה לא תשתף פעולה, אתה תמצא את עצמך במקומו".
"אבל לא יעמוד לי!" ניסה יוני לתרץ בתגובה.
"אווו... אל תדאג לזה, יובי שלנו הוא סגן אלוף גם במציצות" אמרתי ותחבתי אצבע לפיו.
יואב התחיל לינוק אותה בצייתנות, לשאוב אותה עמוק ולהחליקה על לשונו, בדיוק כפי שאילפתי אותו שצריך לעשות בשבועות שחלפו. 

"אתה רואה, יוני? בוא תרגיש איך הוא יודע לפנק!".
יוני השתכנע והפשיל את מכנסיו, הוא קירב את איבר מינו לשפתיו של יואב.
"זה בסדר יובי" ליטפתי את שערו "אני כאן איתך".
יואב הרגיש הקלה לנוכח המגע שלי, הוא פתח את פיו לקראת איברו הרפוי של יוני, והחל ללקק את קצהו בביישנות. 
הליטוף העדין לראשו התחלף באחיזה אלימה בשערותיו. קרבתי בכוח את ראשו עד שנחנק מהזין העבה של יוני שהתקשה במהירות בפיו.
משכתי בראשו חזרה לכיווני ואיימתי עליו ממקומי מעליו "בכל פעם שלא תמצוץ כנדרש, אחנוק אותך, זה ברור?!"
יואב החל למצוץ במרץ, כאשר ידי אוחזות בשערותיו, תומכת בו אך גם מגבילות את תנועתו ומונעות כל התנגדות אפשרית.
כשאיברו של יוני נטף מרוק, הוא תפס פיקוד והוריד את פיו של יואב אל אשכיו "לקק!" הוא ציווה.
"לקק, יובי" אישרתי את הפקודה "כשיוני מעניש אתה צריך למלא את בצייתנות את הפקודות שלו כאילו היו שלי, זה מובן?" 
"כן, גברתי" ניסה לסנן יואב בין ליקוק לליקוק, כאשר איבר מינו הזקור של יוני מתחכך אל נגד אפו, מקשה עליו לנשום ומעכב אותו במילוי הפקודה.
יוני לא היה מרוצה מן הקצב של הליקוקים והחל לסטור לפניו של יואב בכדי להאיץ בו.
לאחר שיואב נכנס לקצב, ליטפתי את לחייו הפגועות, נשקתי להן ולחשתי לו שזה בסדר, שאני כאן, ויוני לא יעשה דבר מעבר למה שאאפשר לו. ניכר שדברי הקלו עליו והרגיעו אותו.
לאחר דקות ארוכות שנראו ליואב כמו נצח, יוני שלף את אשכיו מפיו של יואב והכריז בביטחון "אני מוכן לשלב הבא!".

"זה שקיבלת סמכות ממני להעניש את יובי, לא אומר שאתה תקבע מה לעשות ומתי!" בלמתי את כוחניותו.
"החור של יובי חייב להיחדר באהבה, אדגים לך" אמרתי והתחלתי ללטף את פלחיו האדומים של יואב. 
ידיי עלו במעלה גופו, ובניגוד מוחלט לאשר התרחש רגעים קודם לכן, החלו ללטפו ברוך וחיבה, עוברות מעל כל סימן שנוצר בגופו בדקות האחרונות, כאילו מרפאות אותו בכוחו של מגע אוהב.
נשקתי ליואב, והתחלתי להחדיר אצבעות למקדשו הפרטי, שעד לפני כמה חודשים היה בתול ועד עצם היום הזה איש לא חדר אליו מלבדי.
איברו של יואב החל להזדקף בתגובה.
"אתה אוהב את זה, מתוק קטן?" שאלתי עם חיוך על שפתיי.
"כן, גברתי, בבקשה עוד" הוא גנח והוספתי אצבע נוספת, שאותה הזזתי בסיבובים מענגים.
"עוד, כן, עוד" הוא גנח מיוחם בתחינה לקראת כל אצבע נוספת, עד שכולן היו בתוכו, מרטיטות אותו מבפנים בעדינות.
אך הכוס הקטן של יואב לא יודע שובע, הוא מוסיף להתפתל מתחנן למילוי עבה ועמוק יותר.
"יותר עבה מזה זה זין, יובי" הכרזתי "יוני, נראה לי שהוא מוכן".
יוני מיהר לגשת למקומי, והחזיק באיבר מינו כך שיוכל לחדור בצורה חדה ומדויקת.
רגע לפני החדירה תפסתי בכתפו ופקדתי עליו "אתה גומר רק כשאני נותנת לך רשות, זה מובן?"
"כן, זה מובן" ענה בצורה שלא הייתה לשביעות רצוני וחטף סטירה בשל כך.
"שלא תתבלבל, יוני, אתה לא בראש ההיררכיה כאן! בשנייה אני יכולה לפקוד על יובי להתחלף איתך בתפקידים ואני מתארת לעצמי שהוא לא ירחם עליך כלל וכלל".
יוני השתתק לנוכח האיום, ארשת הניצחון שעל פניו התחלפה במבט כנוע, ומתוך פיו נאמרו בצייתנות צמד המילים "כן, גברתי" כנדרש.
"אתה גם תזיין בקצב שאני קובעת, זה ברור?"
"כן, גברתי" הוא ענה מיד, חושש מתגובתי.
ליתר ביטחון, הנחתי חגורה על ישבנו שלא אהסס להשתמש בה בשנייה שימרה את פי.
"תחדור לאט" ציוותי ויוני החדיר עצמו בעדינות לתוך גופו של יואב, החל לנוע בתוכו וזה זיכה אותו בהצלפה חדה.
"אמרתי להתחיל לזיין?" הרמתי את קולי בכעס.
"לא, גברתי" ענה בקול נכנע שנאנק מכאב.
"צא ממנו!" פקדתי עליו וגררתי אותו מהאוזן כך שירד על ברכיו.
"יובי, מה העונש שמקבלים על שימוש בזין בלי אישור?"
"הצלפות עליו, ונעילה בחגורת צניעות למשך כמה ימים" ענה יואב שלמד זאת על בשרו היטב.
"יוני, תניח את הזין על כפות הידיים" הוא עשה כרצוני ומיד התחלתי במטח של הצלפות חגורה לעברו, עשר במספר.
לא היה צורך להגיד ליוני לספור אותן, הוא למד היטב מצפייה בניסיונו הכואב של יואב, ואף הוסיף "תודה, גברתי" בסופו של כל אחד בתקווה שאחוס עליו.
כאשר הפסקתי, הבטתי בעיניו הכאובות של יוני ממקומי מעליו והודעתי לו "באשר לחגורת הצניעות, אתה תינעל בה בסוף האקט למשך שבוע. המפתח יהיה בידיו של יואב. אם הוא יחליט שהיית חייל טוב באותו שבוע לא אאריך לך את העונש בשבוע נוסף". יוני נחרד למשמע דברי, שהרי יואב בוודאי לא יפספס הזדמנות להתנקם באיבר שכעת כבודו נרמס תחתיו. 
"קום!" קטעתי את תסכולו "יש לך משימה לבצע".
יוני התרומם ומיקם את עצמו בין רגליו של יואב שלא העז לזוז ולו מילימטר ממקומו גם כשלא הבטתי בו, ניכר שעבר את האילוף שלו בהצלחה.
גם יוני ינהג כמותו אחרי שיחלפו כמה שבועות שבהן ילמד להשביע את רצוני, ויחטוף כמה וכמה עונשים בדרך.
"עכשיו אתה רשאי לחדור" הכרזתי בפניו ויוני החליק את עצמו פנימה באחת, הרגיש את שרירי פי הטבעת של יואב מתכווצים בנעימות על זקפתו איתה פילח עצמו לתוכם.
יואב קיבל אותו פנימה בגניחת עונג כבדה.
"עכשיו אתה רשאי להתחיל לזיין, אבל בעדינות!" צוויתי והצמדתי את החגורה אל ישבנו של יוני לאות אזהרה.
יוני החל להתנועע בעדינות בתוך גופו של יואב, מחזיק בירכיו צמוד אליו כך שיקבל את מלאו זקפתו פנימה לתוכו.
"מהר יותר" הפצרתי ביוני והוא הגביר את הקצב, וכך גם יואב הגביר את קצב הגניחות.
"הרבה יותר מהר" הפצרתי בשנית בליווי הצלפת חגורה בכדי להאיץ את העניינים, אליה יוני הגיב בהגברת הקצב, והידק את אחיזתו ביואב אף יותר בכדי לא לאבד שיווי משקל.
"מהר! יותר!" הרמתי את קולי והנחתתי כמה הצלפות שדרבנו את יוני לזיין את יואב כהוגן, שירגיש כל מילימטר מאיברו מתחכך בו במלוא המרץ, פוער ומרחיב את נקבו, ממלא אותו עד אפס מקום.
ההצלפות על ישבנו של יוני דחפו אותו עם ההדף אף עמוק יותר פנימה, הוציאו מתוכו התנשפויות ואנקות כאילו רץ מרתון, ומיואב גניחות עונג מהולות בכאב. שחלילה לא ייהנה יותר מדי ולא ישכח שמדובר בעונש כי שכח לעמוד בסטנדרטים שקבעתי לו.
"תמשיך להרביע בחוזקה את השרמוטה הקטנה שלי שאתה קורא לה "המפקד", יוני!" הנחתתי הצלפה נוספת כאות אזהרה אם רק יעז לעצור.
"סטור לו, זה נראה שהוא נהנה יותר מכפי שאני מרשה" פקדתי עליו אחרי כמה דקות של זיון נמרץ, ויוני מיד הנחית סטירה על פניו.
"תודה, גברתי" זעק יואב ממקומו, מנסה לשמור על קצב דיבור אחיד למרות שהוא נדפק במהירות שיא.
"גברתי, אני קרוב לגמירה!" זעק יוני בהתנשפות כבדה.
תפסתי את גופו של יוני והוצאתי אותו מתוך יואב, בעודי פוקדת על יואב לקום ממקומו.
"יוני, עכשיו אתה תהיה זה ששוכב על הגב" צוויתי עליו.
"אבל התנהגתי יפה ולא גמרתי בלי אישור, גברתי" הוא אמר מבוהל, פחד שעכשיו אחליף בתפקידים ביניהם.
לא טרחתי להסביר עצמי, פשוט גררתי אותו אל השולחן ומיקמתי אותו כרצוני. צוויתי על יואב להתמקם מעליו.
"על הברכיים, יובי! פשק רגליים מעל יוני, רכן עליו עם הפנים אליו, ופער את החור היטב בשתי הידיים!".
התבוננתי בו בתנוחה המשפילה הזו ונתתי הצלפה קלה על החור שנמתח עד קצה גבול היכולת "בגלל שזה עונש, אתה תעבוד עכשיו קשה ולא תשכב כמו הזונה העצלנית שאתה" הודעתי לו.
תפסתי בישבנו של יואב בחוזקה והושבתי אותו בבת-אחת על האיבר הזקור, המשתוקק והנוטף של יוני, והפעם החגורה הונחה על ישבנו שלו.
"תזיין את עצמך!" צוויתי והוא התחיל לקפץ.
"מהר יותר" והצלפה נחתה על ישבנו עוד לפני שסיימתי את הפקודה.
"מהר יותר!" צוויתי שוב בתוך כשנייה, בליווי הצלפה.
הציוויים הבאים נעשו באמצעות הצלפות ללא שום מילים נוספות.
יואב התנשם בכבדות, הוא רכב על הזין של יוני במסירות, הקפיד על המידות הנכונות של התנופה והנחיתה בכדי שחלילה לא יפלט מגופו ויזכה לתגובה כואבת במיוחד, על אף שההצלפות שליוו את החדירה הרטיטו את הזין שבתוכו והקשו על המשימה.
"שורף לי, גברתי!" התחנן יואב לרגיעה.
"זה סימן שהמסר חודר עמוק לתוכך" עניתי בקרירות וזכיתי אותו בעוד הצלפה. הוא נאלץ לרכוב עוד דקות ארוכות, עם ישבן בוער שכעת מעוטר בגוון אדמוני כהה יותר מגוון שערותיו.
כאשר יוני התריע שהוא בפני גמירה נוספת, שלפתי אותו בשנית מיואב, והפעם מיקמתי את השניים כך שיואב שכב עם חזה צמוד אל השולחן, רגליו פשוקות, ישבנו מורם אל על ונקבו פעור לרווחה כך שיהיה ניתן להתרוקן לתוכו כמו לתוך משפך שמוביל ישירות אל גופו, ויוני מוקם מעליו, כמו כלב אלפא שמרביע את הכלבה שאיתו.
הצלפה לישבנו של יוני הייתה הסימן שלו להתחיל לזיין את יואב.
"הפעם אתה ממשיך עד שאתה גומר בפנים" צוויתי עליו "תדאג לתת ליובי שלנו הזרעה הגונה שלא יצליח להוציא מעצמו ביממה הקרובה!".
יוני המשיך בכל הכוח, מלווה בהצלפות, שהטיחו את משקל גופו על ישבנו של יואב בחוזקה והאדימו אותו אף יותר.
זרם של זרע חם מילא את פי טבעתו של יואב, שמוקם בדיוק בתנוחה הנכונה שבה כל טיפה תשאר בפנים. הוא לא העז לזוז מן החשש לאשר יעלה בגורלו אם הזרע יטפטף על השולחן.
שלפתי את הפלאג שכל הזמן הזה היה בכיסי וסתמתי את ישבנו של יואב.
הלבשתי את יואב ספוג הזרע במדיו, בעוד יוני צווה לחכות על ברכיו למרגלות רגלינו, לא לפני שראשו נדחף כלפי הישבן הדולף ולשונו נדרשה ללקק את מעט הזרע הנמלט מבעד הפלאג בכדי שיואב יוותר נקי.
יואב שכעת לבוש במדיו הסמכותיים קיבל בחזרה את תפקיד המפקד שלו, לפחות בעיניו של יוני. הוא קיבל לידיו את חגורת הצניעות ונעל בה את איברו הסחוט והרפוי של יוני כפי שהבטחתי שיקרה בסוף האקט.
הלבשנו יחדיו את יוני, ואז נשקתי לשניהם, אמרתי לכל אחד מהם כמה שאני גאה בו. 
רגע לפני שנשלחו לעטות מסכה בפני שאר החיילים והקצינים, הבהרתי שמעתה יוני מצטרף אלינו בכל יום ל"שיחת סיכום התנהגות" שיואב עובר בכל יום לפני השינה, מה שאומר שבעוד כמה שעות, יובי ויוני שוב ימתינו לי בעירומם, בתקווה שיזכו להירדם עם נשיקת לילה טוב ולא עם ישבן בוער מבחוץ ומבפנים.

לפני 6 חודשים. ראשון, 10 במרץ 2019, בשעה 01:27

אז מה עשיתי השבת הזו? הצלחתי לנקוע את הקרסול ולהגיע עם זה למוקד חירום.

אבל לפני כן, רק כמה שעות לפני כן, טיילתי בגליל והגעתי לבית ספר לכמורה שמעביר סיורים. 
כפי שניתן להבין מהשורה הזו, זאת לא האטרקציה החביבה על עם ישראל, ולכן יצא מצב שקיבלתי סיור פרטי. 

המדריך היה פרח כמורה, בחור ספרדי שהתעקש לדבר בעברית למרות שהוא למד אותה רק בשנה האחרונה ותיבל אותה במבטא כבד. 
אהבתי את המראה החנוני והחסוד שלו, שעורר בי סקרנות לגלות את צדדיו הפחות תמימים, בעיקר לאור העובדה שהיה מלווה בהתנהגות הכנועה שלו, בהשתדלות לדבר כך שאהיה מרוצה ממנו, למרות שזה לא ממש הצליח לו: פעם רבות הוא גימגם ונאלץ להיעזר באיזו מילה באנגלית שעזרתי לתרגם אותה לעברית, והיו פעמים שאני אמרתי מונחים גבוהים מדי בעברית והוא הביט בי במבט כזה מבולבל וחמוד שצמא ללמוד מונח חדש.

לקראת סוף הסיור הוא אמר "רוצה להיכנס? אני פתוח!" ולרגע חשבתי שזהו, עוד שנייה יהיה לי חומר לסיפור אירוטי חדש לבלוג, אך אז הוא תיקן ל- "אני פותח" נבוך, פתח את דלת המרפסת שמולנו והשקפנו יחדיו על שקיעת החמה בכנרת.

פרויד היה אומר שפליטת הפה הזו אינה מקרית.
מי יודע? אולי באמת הבאתי אותו למחשבות על חטא ולכן ג'יזס התנקם בי לאחר מכן.