שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני חודשיים. רביעי, 1 במאי 2019, בשעה 13:47

בתכלס? אפשר לסכם מרבית מנשלטי הכלוב במילה "פלצבו", שהמשמעות המילולית שלה בלטינית היא "אני ארצה", מלשון ריצוי. זה מה שהם מבטיחים- ריצוי של כל משאלות ליבך, אבל בדיוק כמו במשמעות של המילה בשיח הציבורי, מדובר בחומר נטול השפעה, בטיפול דמה. ההבטחות הגרנדדיזיות שלהם יוצרות אפקט פלצבו, אחיזת עיניים שגורמת לך להרגשה טובה, לפחות כל עוד את עיוורת לאמת, שבעצם אין מאחוריהן כלום.

(אפשר להחיל את השורות האלו על כל צד בשוט, במחשבה שניה. יותר מדי אנשים שוקעים בפנטזיה ושוכחים שיש פער בינה לבין המציאות. מבטיחים לתת משהו שלא באמת יכולים לעמוד בו, מאמינים שיקבלו משהו שלא ריאלי להשיג אינסטנט).

לפני חודשיים. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 00:47

עבור אנשים רבים שליטה גברית נתפסת כהקצנה של המציאות הקיימת. ולכן, שולטים זוכים לכינויים מתוך מאגר ביטויים רלוונטי למציאות, שנמצאים בשימוש יום-יומי באינטרקציות שדורשת הבעת כבוד כלפי אדם מסוים, כמו אדון/אדוני. 

לעומת זאת, שליטה נשית נתפסת כסתירה למציאות, כפנטזיה שבה יחסי הכוחות בין הגבר לאישה מתהפכים לעומת "איך שזה אמור להיות", ולכן כינויים מעולם תוכן פנטזיוני כמו "מלכה" או "אלילה", שלא נמצאים בשימוש מציאותי באינטקציות חברתיות שדורשות הבעת כבוד, הפכו לפופולריים כלפי שולטות.

במילים אחרות, בעוד שולט נתפס כמי שיכול להיות אדון גם במיטה וגם במציאות, שולטות מקבלת הכתרה בין 4 קירות של חדר המיטות, כי כל עוד היא לא המלכה אליזבת' אף לא יקרא לה "המלכה" במציאות.

המחשה לכך, היא כאשר הופכים את הכינויים בין המגדרים. פניה לשולט בכינוי 'מלכי' או 'אליל' נתפסת כמוזרה, לא אותנטית, לפי כך גם מעוררת גיחוך ולא תחושה של יראת כבוד כלפי מושא הכינוי. זאת, בעוד פניה לשולטת במילה 'גברתי', המקבילה הנשית של המילה 'אדוני', נתפסת כאפשרות סבירה לחלוטין, אם כי פחות מסעירה בדיוק בגלל גבולות המציאות שהיא מציבה.

אני לא מסכימה עם ההשקפה הנ"ל, וגם איני מצדיקה אותה. אבל אין זה משנה את העובדה שהחברה תופסת את היחסים בין גברים לנשים ואת תפקידי מגדרם באופן די פטריארכלי וזה משפיע גם על הנעשה בבדס"מ (ואגב, תפקידי המגדר כפי שהם נתפסים בחברה הם הסיבה גם לשוני בין צורות השליטה בסצנות המיילדום והפמדום. למשל ניוש הוא צורת השפלה נפוצה, בעוד גיברור הוא מונח שאפילו לא קיים מרוב שהאקט הזה לא יהיה אפקטיבי בחברה שבה נורמלי עבור אישה ללבוש מכנסיים ואפילו לאמץ לוק טומבוי של ממש). 
כשמגבר מצופה להיות אסרטיבי, יוזם, חזק, כובש וכו' רק בכדי להיחשב מספיק גברי אפילו אם הוא ונילי גמור, כשהוא מחזיק בעמדת השולט זה נתפס כהקצנה של התפיסה הזו. ולכן אותן מילים שמשמשות לתיאור גבר מכובד ביום-יום, ממשיכות ללוות אותו גם בסשן.
כשבאותה חברה מצופה מנשים להיות עדינות, רכות, מכילות, פסיביות (מבחינת החיזור, מבחינת החדירה וכו') בכדי להיחשב נשיות, להיות שולטת, מרגיש כמו סתירה לתפיסה הזו, תסריט שהוא פנטזיה ביחס לאותה מציאות פטריארכלית. הכינויים הפנטזיונים השונים שמופנים ברוב המוחלט של הפעמים כלפי שולטות ולא שולטים (כן, פה ושם יהיה איזה יוצא דופן אחד, אבל כמותית? ממש לא) משקפים את זה מבחינתי.

שמתם לב שמלכה בתשלום נקראת "מלכה" ולא "שולטת בתשלום"? זה כי מהות תפקידה הוא הגשמת פנטזיות ולא קשר עם פן ריאליסטי. ומצידו השני של השוט, נשלטים שפונים לשולטות בכינוי "המלכה" מעוררים בקרבן סלידה ונתפסים כפנטזיונרים שלא מתעסקים במציאות ובלהכיר אותן כנשים שהן.

אגב, השימוש בכינויים פנטזיונים כלפי שולטות וכינויים ריאליסטים כלפי שולטים לא פוסח על שפות נוספות. באנגלית רוב השולטים יזכו לפניה sir, וכך גם גברים מכובדים באינטרקציה יום-יומית, בעוד כלפי שולטות פופולריים כינויים מנותקים מהמציאות כמו goddess, dominatrix וכו', שאין להם מקבילה גברית שנמצאת בשימוש באותה רמת פופולריות, אם בכלל. גם בסצנה הרוסית (שפה נוספת שאני דוברת), הכינוי השגור כלפי שולטות הוא מילה שפירושה "הוד רוממותך" בעוד כלפי שולטים הכינוי הוא "אדון" כפי שהיו פונים לאדם מכובד במציאות.

לפני חודשיים. חמישי, 25 באפריל 2019, בשעה 04:24

רק נראה לך שאתה איש סמכות קשוח,
הרי לפקודתי אתה כעת על הרצפה מרוח,
שוכב מתחת לשולחן משרדך מפושק,
ובעזרת המגירה בה מונחים הישגיך חזק בתחת נדפק.

לפני 3 חודשים. שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 22:30

חכם, מה הוא אומר? 
"אני פשוט אנהל איתה שיחה רגילה, אתייחס אליה כמו לבת אדם, אדאג לסקרן, ליצור נוחות ולעניין כגבר שאני הרבה לפני שאגלם בפניה את הנשלט שבי".

רשע, מה הוא אומר?
"טפייי כל השולטות מסננות אותי כוסישליאימא שלהןןן!!!1111 הכל אשמת ההיצע והביקוששש שמעיף למכוערות האלו ת'אגו לשמיים! איך הן לא מבינות שאני בחור נחמד?!"

תם, מה הוא אומר?
"אם אני אתאמץ להתחנף מספיק בהודעות ומחוות מלוקקות, שולטות שמתעלמות ממני בטוח יום אחד יעריכו את ההשקעה ויענו לחיזוריי"

וזה שלא אינו יודע לשאול:
"המלכה מעוניין בכפות רגליך 054123456 צרי קשר".

לפני 3 חודשים. ראשון, 14 באפריל 2019, בשעה 19:41

בחודשים האחרונים האינבוקס שלי די הוצף בבקשות שאכתוב סיפור נוסף, ובדיוק עכשיו נחתה עלי המוזה. אני מקווה שתהנו.
הדיסקליימר הקבוע: העלילה דמיונית (ולמען האמת, לא חוויתי יום בצבא, ועל כן יתכנו אי דיוקים), שמות הדמויות בדויים, ואקטים כאלו צריכים להיעשות במציאות בהסכמה, כיבוד גבולות והפעלת שיקול דעת בלבד.
----
יואב נשען על שפת הכיור והביט אל הראי הניצב ממול, ממנו השתקפו זוג עיניים ירוקות וטרודות, מוקפות בקמטי הבעה כווצים.
"אני מקווה שהפעם היא תהיה מרוצה" הוא מסנן תחת שפתיו בלחישה, בקול דרוך שמכפיל עצמו בהד בחלל החדר.
כאשר עיניו גלשו מטה, הבחין בכתם על דש צווארון מדיו, סמוך לסיכת המ"מ הכסופה שלו.
"כוסעמק" הוא פולט בעודו פותח בזעם את הברז, מנסה לשפשף מעליו את הכתם הסורר בעזרת המים הקפואים ההולמים את מזג האוויר החורפי שבחוץ.
שעון היד שלו מצפצף, מסמל שנגמר לו זמן. "הלך עלי! פשוט הלך עלי!" הוא ממלמל לעצמו וחובט באגרוף רטוב בקיר שסמוך למראה.
"תשתוק כבר!" הוא פוקד לשווא על השעון שלא שומע בקולו, וממשיך להתגרות בו עם צלצול עיקש שמכריז בקולי קולות על כך ששוב לא עמד בזמנים ועומד לחטוף על כך.

הוא הכיר בתבוסתו המרה אל נגד מרוץ הזמן, לקח בהכנעה נשימה עמוקה אל ראותיו וגרר את רגליו אל מחוץ לחדר השירותים.
הוא יודע שאם יאחר להתייצבות התגובה תהיה הרבה יותר חריפה מאשר זו המגיעה כשהוא מופיע במראה שהיא החשיבה לרשלני.
הוא פתח את דלת לשכתו והצדיע לחיילת שישבה בנחת במקומו, אשר גילה כמחצית משלו. היא אחזה בחגורת עור עבה שהכינה לקראת המאורע מבעוד מועד, והחיילת הזו היא אני.
"משוחרר" עניתי ולצליל קולי יואב הרפה את גופו המתוח באחת ופסע לתוך החדר, רק בכדי לעמוד בפניי זקוף כעבור מספר רגעים, עם ידיו שלובות מאחורי גבו. בדיוק כפי שלימדתי אותו שצריך לעשות.
מראשית שירותי בצה"ל יחסי הכוחות ביני ליואב התהפכו. זה לא דרש הרבה ממני, רק להגיד את המילים הנכונות ברגעים המתאימים שקילפו ממנו כל שכבת הגנה והפכו את אימת הבסיס, סא"ל יואב בלקין, לחומר ביד היוצרת שפיסלתי כאוות נפשי.
"יובי" קראתי לעברו בשם חיבה מקטין שהענקתי לו "אתה יודע מה עכשיו יקרה, נכון?"
"מסדר ניקיון, גברתי" הוא ענה נבוך. הוא נאלץ להגיד את זה בכל בוקר מחדש, להודות בקול רם באובדן סמכותו כמפקד ובקבלת מעמדו החדש כטירון הקטן שלי. נדרשו עבורו כמה שבועות והרבה עונשים להגיד את המשפט המכניע הזה ללא גמגום.
"ואני כבר רואה רואה שהתרשלת" אני מודיעה לו בעודי קמה ותופסת בחוזקה בצווארון שנרטב לשווא ורק הוכתם יותר מניסיונות שפשוף עיקשים.
"אם תמשיך ככה, אני עוד אאלץ לשבת לידך בארוחת הצהריים ולהאכיל אותך בכפית מול שאר הבסיס, שיראו גם הם איזה קטנטן אתה!".
ליבו של יואב הלם בחוזקה. יכולתי להרגיש את לחץ דמו הגועש בקצוות אצבעותיי שאחזו בצווארנו ונגעו בעורקי צווארו הפועמים, השוכנים תחת עורו הבהיר, שזה עתה כוסה בסומק מרוב מבוכה.
"אני אשתדל יותר, גברתי" הוא הבטיח.
"היום אני אדאג שתשתדל, יובי" שחררתי ממנו את אחיזתי.
הרמתי את שפופרת הטלפון הסמוכה והגשתי אותה ליואב, שהביט בי במבט מבולבל.
"תבקש מיוני שיכין לך קפה" אמרתי לו.
"אבל עוד לא סיימנו, גברתי" הוא ענה בפליאה.

מסדר הניקיון של יואב מעולם לא נגמר בהתבוננות שלי במדיו כפי שהם. הבדיקה תמיד נערכה ביסודיות, וכללה בחינה יסודית של כל גופו, שאף חדרה עד לעומק נקביו.
אני זוכרת איך בימים הראשונים שהטלתי את מרותי עליו, הוא לא יכל לעמוד בפני הבושה, הוא ניסה למחות ולהתמקח. אך כעת הוא מסיר את בגדיו ללא שמץ של התנגדות.
אני אפילו לא צריכה להורות לו, הוא יודע שמבט אחד ממני פירושו להתפשט מיד, להישכב על גבו ולפשק את רגליו לקראת בואי.
והמבט הזה הגיע בדיוק בשנייה שציוותי עליו לחייג ליוני, ראש לשכתו.
יואב יודע שאני אוהבת להיות יסודית, לעולם לא נסיים זאת תוך חמש הדקות שלוקח ליוני להתייצב עם ספל קפה.
יואב לקח מידיי את השפופרת וחייג לשלוחה בחדר הסמוך. "יוני, תכין קפה, שניים סוכר" הוא פקד עליו בקול הכי סמכותי שיכל להפיק מפיו בנוכחותי.
"מיד, המפקד" ענה יוני וניגש להכנה, בצייתנות כפי שיואב נהג לדרוש ממנו.
צליל הניתוק הנשמע מבעד לשפופרת היווה ירית פתיחה למרוץ נוסף של יואב נגד הזמן.
אולי אם הוא ימהר להתפשט ויתנהג למופת, הוא יזכה להתלבש לפני כניסתו של יוני לחדר ולחסוך מעצמו השפלה רבה.

יואב החל במלאכת הסרת בגדיו: הוא חלץ נעליו, פרם את כפתורי חולצתו בזה אחר זה, התיר את אבזם חגרותו, הפשיל את מכנסיו ולבסוף גם את תחתוניו ונותר עירום כביום היוולדו. 
מעמדו הרם הוסר ממנו באופן סופי, וכעת הוא מונח על הרצפה כאוסף בדים בערימה מרושלת וחסרת משמעות.
הוא נשכב על שולחן לשכתו, הניח את גבו על העץ הקר, פישק רגליו והצמיד את עקביו לישבנו, כך שהכל יהיה חשוף לקראתי, וכך גם עבור מי שיפתח את הדלת במידה ומה שכה חושש ממנו יתממש בדקות הקרובות.
קירבתי כיסא אל בין רגליו, ואצבעותיי החלו לגשש את גופו אך לא מהירו לגשת אל המלאכה העיקרית.
משכתי את הזמן, בכוונה. נתתי להן לטייל במורד גופו, להתעכב על אזורים שבדר"כ אני נוהגת לפסוח עליהם.
תפסתי בפטמותיו ומוללתי אותן בין כריות אצבעותיי העדינות, למשמע קולות עונג שבקעו מפיו של יואב, הגברתי את הלחץ עד אשר הגניחות הנעימות הללו התחלפו באנקות כאב קלות.
"לא זכור לי שהרשתי לך להשמיע ציוץ!" הרמתי את קולי וסתמתי את פיו עם תחתוניו שהרמתי מן הרצפה "מקווה בשבילך שלפחות אותם נקית היטב".
ירדתי מטה אל ירכיו, העברתי ציפורניים בתנועות עדינות והרגשתי כיצד הוא מצטמרר לנוכח המגע, התנועות הפכו אט אט לשריטות שחרשו את עורו הסומר בפסים ורודים וצורבים בדיוק במינון הנכון שבין כאב לעונג.
כאשר הגעתי לפי טבעתו העברתי את האצבע בסיבובים דקות ארוכות, אט אט הרגשתי איך הפתח הקפוץ משתחרר מן המתח ונכנע למגע שלי, הופך לפנוי לחדירה. 
"יש לי עסק עם ילד לא נקי היום!" הכרזתי לעברו "אתה תשלם על זה!".
כשהאצבע שלי הייתה ממש לקראת חדירה לתוכו, הדלת נפתחה וקטעה את הרגע שבמשך חודשים היה אינטימי וסודי בנינו.

"המפקד, הנה הקפה שביקש... וואו, וואו אני לא אפריע לכם" השתנק הרל"ש בפתח החדר, ומיהר לסגור את הדלת בכדי שיוכל לנוס חזרה לדלפקו ולחמוק מן המבוכה שנתקף בה.

"זה בסדר, יוני, אתה יכול להיכנס" עצרתי אותו במקומו רגע לפני הטריקה.
הוא קפא במקומו, האיבר היחיד שנע בגופו היו שפתיו שנגעו זו בזו במאמץ שווא להפיק צליל.
"נו, מה אתה עומד שם? כנס, אמרתי לך!" פקדתי עליו.
יוני צעד בבלבול אל תוך החדר, מנסה להסיט את מבטו מן הנעשה.

"עכשיו תניח את הקפה בצד ותתיישב לידי, יש לי סיפור קצר לספר לך" המשכתי בדברי.

"אממ...אמממ..." ניסה לסנן במחאה המפקד הדגול מבעד לתחתונים התחובים בפיו וזכה לסטירה חזקה לאחת מירכיו.

יוני, שחשש מגורל דומה הניח את הספל בצייתנות במקומו וגרר את הכיסא הסמוך, מיקם אותו לצידי והתיישב עליו.
"אתה לא במקרה זומנת לחדר הזה, יוני, המפקד צריך לעבור סדרת חינוך קטנה. הקפה הוא רק תירוץ" התחלתי להסביר. 
"חינוך?" שאל בתמיהה.
"טוב, כפי שאתה רואה, המפקד שלך היה קצת ילד רע..."
הסקרנות גברה על המבוכה של יוני והוא לראשונה יישר את מבטו אל הנעשה.
הוא הבחין ביואב שוכב חסר אונים, עירום לחלוטין, בתנוחה משפילה שחושפות כל מה שהחביא במדיו המכובדים, שעתה זרוקים בערימה מסמורטטת על הרצפה.

"לא שערתי שהוא ג'ינג'י גם שם למטה..." ציחקק יוני במבוכה וגרם ליואב לכווץ את עיניו בתקוה שאם יעצום אותן חזק מספיק תבלע אותו האדמה.

"יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע על המפקד, ואני בטוחה שהוא ישמח לספר לך"
שחררתי באחת את התחתונים מפיו של יואב והוא התחנן "בבקשה, בבקשה לא! אני מתחנן, אני אעשה הכל רק לא ז..." 
קטעתי את דבריו כשתפסתי בסנטרו בחוזקה והבטתי בו במבט מאיים.
"סליחה, גברתי" נכנע יואב, עוד אפילו לפני שהסטירה הגיעה.
"אתה יודע מה העונש על התחצפות, נכון?" 
"10 הצלפות עם החגורה, גברתי" הוא נאלץ להגיד בקול רם בנוכחותו של יוני.
"ואם אשמע עוד מילה אחת ממך, יוני יהיה זה שיתן לך אותן! ברור?" איימתי עליו והוא השתתק. זה מה שהיה חסר לו, שהרל"ש שמתחתיו בהיררכיה ישפיל אותו כך.

"אז כפי שאתה רואה, יוני, יובי רק נראה סמכותי ומרשים, בפנים הוא ילד קטן וחוצפן שצריך משמעת נוקשה בשביל להתנהג כנדרש" אמרתי בעודי מפקידה את חגורת העור העבה בידיו של יוני.
"יובי" משועשע חזר יוני על הכינוי המקטין שניתן למפקד שאיבד את סמכותו בעיניו.
"כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לחנך את יובי הקטן לסדר ומשמעת" המשכתי "אך הוא ממשיך לפשל והוא יסביר עכשיו בדיוק מה קרה היום" הישרתי מבט למושא ההשפלה, ויואב הבין שאין לו ברירה, שמחאה רק תגרור ענישה נוספת ומשפילה יותר משידע עד עכשיו.
הוא החל לדבר בקול נבוך "לא הייתי נקי היום".
"תפרט יותר" ציוותי.
"החולצה שלי לא הייתה נקיה" הוא ניסה למתן את גודל ההשפלה.
"ומה עוד לא היה נקי?" הקשת עליו.
"ה...ה...ישבן".

"מה שיובי מנסה להגיד, זה שהכוס שלו היה די מטונף היום" פניתי ליוני, והוא הגיב בצחקוק מעליב.

"בכל בוקר, לפני שיובי מתחיל לעבוד, הוא שוכב ככה, על השולחן הזה שהוא עורך מסביבו את כל הישיבות החשובות שלו עם כל הקצינים הבכירים, האלו שהוא גורם לך להתרוצץ סביבם, להכין להם קפה ולהגיש להם מאפים.
רגעים לפני שהוא מפגין עליך כוח, הוא שוכב כאן, בתנוחה הזו בדיוק, מפושק היטב ועובר בדיקה קפדנית. אני מפשקת לו את פלחי הכוס הסורר שלו, בודקת הוא מגולח ונקי. באם התוצאות לא לשביעות רצוני, יובי שלנו חוטף" 

"ואני מבין שזה לא עוזר?" יוני התחיל להתעניין בזדוניות, ניכר שעוררתי בו יצר נקמה על כל הפעמים שיואב התייחס אליו כמו אל משרת.

"נכון מאוד. ובגלל שזו הפעם השלישית שזה קורה השבוע, אני חושבת שמעתה יובי יזדקק לפיקוח צמוד של ראש לשכתו, שיערוך את המבדק הזה מדי בוקר, ידווח לי על הממצאים ויעניש אותו לפי הוראותי" עניתי.
הצמדתי את כסאי אף קרוב יותר בין רגליו של יואב, שלא העז לפצות פיו, למרות שעל פי שפת גופו הוא לא היה שבע רצון מהסיטואציה כלל וכלל. פערתי את פי טבעתו, ירקתי פנימה בהפגנתיות והעברתי עליו אצבע בתנועות סיבוביות.
"ועכשיו תורך, יוני" פקדתי עליו "חשוב שתלמד את התפקיד". 
יוני הושיט אצבע מהססת אל המקום האינטימי ביותר בגופו של הממונה עליו, הוא הרגיש זיפים מתחככים אל נגדה בתוך הנקב הלח.
"קוצני, נכון? יואב, תספר ליוני מה העונש על כוס קוצני" 
"50 הצלפות חגורה, גברתי" ענה בקול מובס.
"50 זה המינימום, יוני. תזוזה קטנה, חוצפה, או בלבול בספירת ההצלפות, ואתה רשאי להעניק לו תוספת כאוות נפשך" הוספתי
"ועכשיו אשמח שתתחיל, ותזכור מגיעות לו 10 נוספות על החוצפה ממקודם".

יוני קם ממקומו בגב זקוף ומלא גאווה, מיקם את חגורת העור העבה על שני פלחיו של יואב, והחל לחבוט בישבנו הסורר. ניכר שהוא נהנה לשחרר זעם עצור על כל פעם ופעם שיואב רמס אותו תחתיו ואילץ אותו להתאפק ולמלא את גחמותיו.
חלל החדר התמלא ברעשי הצלפה רמים, באנקות כאב שמבעדן ניתן היה לשמוע את מניינן בקול הבס העמוק של יואב שחדל מלהישמע מאיים באוזניו של יוני, והפך לכה מעורר רחמים.

כאשר תמו כל השישים, פניתי ליואב ודרשתי ממנו לספר על השלב הבא.

"בשלב הבא, הכוס נאטם בפלאג" הוא החל לספר בקול חנוק מדמעות שבהן ניסה להיאבק.

"אבל אין לנו פלאג היום, ולכן נשתמש בזין של יוני" תיקנתי.
יואב הוכנע וידע שלהתנגד לא יעזור, ולמרבה ההפתעה יוני היה זה שהחל להתגונן "לא, אני לא הומ..."
"זאת לא הייתה שאלה אלא ציווי! יובי שלנו זקוק למשמעת הזו, ואם אתה לא תשתף פעולה, אתה תמצא את עצמך במקומו".
"אבל לא יעמוד לי!" ניסה יוני לתרץ בתגובה.
"אווו... אל תדאג לזה, יובי שלנו הוא סגן אלוף גם במציצות" אמרתי ותחבתי אצבע לפיו.
יואב התחיל לינוק אותה בצייתנות, לשאוב אותה עמוק ולהחליקה על לשונו, בדיוק כפי שאילפתי אותו שצריך לעשות בשבועות שחלפו. 

"אתה רואה, יוני? בוא תרגיש איך הוא יודע לפנק!".
יוני השתכנע והפשיל את מכנסיו, הוא קירב את איבר מינו לשפתיו של יואב.
"זה בסדר יובי" ליטפתי את שערו "אני כאן איתך".
יואב הרגיש הקלה לנוכח המגע שלי, הוא פתח את פיו לקראת איברו הרפוי של יוני, והחל ללקק את קצהו בביישנות. 
הליטוף העדין לראשו התחלף באחיזה אלימה בשערותיו. קרבתי בכוח את ראשו עד שנחנק מהזין העבה של יוני שהתקשה במהירות בפיו.
משכתי בראשו חזרה לכיווני ואיימתי עליו ממקומי מעליו "בכל פעם שלא תמצוץ כנדרש, אחנוק אותך, זה ברור?!"
יואב החל למצוץ במרץ, כאשר ידי אוחזות בשערותיו, תומכת בו אך גם מגבילות את תנועתו ומונעות כל התנגדות אפשרית.
כשאיברו של יוני נטף מרוק, הוא תפס פיקוד והוריד את פיו של יואב אל אשכיו "לקק!" הוא ציווה.
"לקק, יובי" אישרתי את הפקודה "כשיוני מעניש אתה צריך למלא את בצייתנות את הפקודות שלו כאילו היו שלי, זה מובן?" 
"כן, גברתי" ניסה לסנן יואב בין ליקוק לליקוק, כאשר איבר מינו הזקור של יוני מתחכך אל נגד אפו, מקשה עליו לנשום ומעכב אותו במילוי הפקודה.
יוני לא היה מרוצה מן הקצב של הליקוקים והחל לסטור לפניו של יואב בכדי להאיץ בו.
לאחר שיואב נכנס לקצב, ליטפתי את לחייו הפגועות, נשקתי להן ולחשתי לו שזה בסדר, שאני כאן, ויוני לא יעשה דבר מעבר למה שאאפשר לו. ניכר שדברי הקלו עליו והרגיעו אותו.
לאחר דקות ארוכות שנראו ליואב כמו נצח, יוני שלף את אשכיו מפיו של יואב והכריז בביטחון "אני מוכן לשלב הבא!".

"זה שקיבלת סמכות ממני להעניש את יובי, לא אומר שאתה תקבע מה לעשות ומתי!" בלמתי את כוחניותו.
"החור של יובי חייב להיחדר באהבה, אדגים לך" אמרתי והתחלתי ללטף את פלחיו האדומים של יואב. 
ידיי עלו במעלה גופו, ובניגוד מוחלט לאשר התרחש רגעים קודם לכן, החלו ללטפו ברוך וחיבה, עוברות מעל כל סימן שנוצר בגופו בדקות האחרונות, כאילו מרפאות אותו בכוחו של מגע אוהב.
נשקתי ליואב, והתחלתי להחדיר אצבעות למקדשו הפרטי, שעד לפני כמה חודשים היה בתול ועד עצם היום הזה איש לא חדר אליו מלבדי.
איברו של יואב החל להזדקף בתגובה.
"אתה אוהב את זה, מתוק קטן?" שאלתי עם חיוך על שפתיי.
"כן, גברתי, בבקשה עוד" הוא גנח והוספתי אצבע נוספת, שאותה הזזתי בסיבובים מענגים.
"עוד, כן, עוד" הוא גנח מיוחם בתחינה לקראת כל אצבע נוספת, עד שכולן היו בתוכו, מרטיטות אותו מבפנים בעדינות.
אך הכוס הקטן של יואב לא יודע שובע, הוא מוסיף להתפתל מתחנן למילוי עבה ועמוק יותר.
"יותר עבה מזה זה זין, יובי" הכרזתי "יוני, נראה לי שהוא מוכן".
יוני מיהר לגשת למקומי, והחזיק באיבר מינו כך שיוכל לחדור בצורה חדה ומדויקת.
רגע לפני החדירה תפסתי בכתפו ופקדתי עליו "אתה גומר רק כשאני נותנת לך רשות, זה מובן?"
"כן, זה מובן" ענה בצורה שלא הייתה לשביעות רצוני וחטף סטירה בשל כך.
"שלא תתבלבל, יוני, אתה לא בראש ההיררכיה כאן! בשנייה אני יכולה לפקוד על יובי להתחלף איתך בתפקידים ואני מתארת לעצמי שהוא לא ירחם עליך כלל וכלל".
יוני השתתק לנוכח האיום, ארשת הניצחון שעל פניו התחלפה במבט כנוע, ומתוך פיו נאמרו בצייתנות צמד המילים "כן, גברתי" כנדרש.
"אתה גם תזיין בקצב שאני קובעת, זה ברור?"
"כן, גברתי" הוא ענה מיד, חושש מתגובתי.
ליתר ביטחון, הנחתי חגורה על ישבנו שלא אהסס להשתמש בה בשנייה שימרה את פי.
"תחדור לאט" ציוותי ויוני החדיר עצמו בעדינות לתוך גופו של יואב, החל לנוע בתוכו וזה זיכה אותו בהצלפה חדה.
"אמרתי להתחיל לזיין?" הרמתי את קולי בכעס.
"לא, גברתי" ענה בקול נכנע שנאנק מכאב.
"צא ממנו!" פקדתי עליו וגררתי אותו מהאוזן כך שירד על ברכיו.
"יובי, מה העונש שמקבלים על שימוש בזין בלי אישור?"
"הצלפות עליו, ונעילה בחגורת צניעות למשך כמה ימים" ענה יואב שלמד זאת על בשרו היטב.
"יוני, תניח את הזין על כפות הידיים" הוא עשה כרצוני ומיד התחלתי במטח של הצלפות חגורה לעברו, עשר במספר.
לא היה צורך להגיד ליוני לספור אותן, הוא למד היטב מצפייה בניסיונו הכואב של יואב, ואף הוסיף "תודה, גברתי" בסופו של כל אחד בתקווה שאחוס עליו.
כאשר הפסקתי, הבטתי בעיניו הכאובות של יוני ממקומי מעליו והודעתי לו "באשר לחגורת הצניעות, אתה תינעל בה בסוף האקט למשך שבוע. המפתח יהיה בידיו של יואב. אם הוא יחליט שהיית חייל טוב באותו שבוע לא אאריך לך את העונש בשבוע נוסף". יוני נחרד למשמע דברי, שהרי יואב בוודאי לא יפספס הזדמנות להתנקם באיבר שכעת כבודו נרמס תחתיו. 
"קום!" קטעתי את תסכולו "יש לך משימה לבצע".
יוני התרומם ומיקם את עצמו בין רגליו של יואב שלא העז לזוז ולו מילימטר ממקומו גם כשלא הבטתי בו, ניכר שעבר את האילוף שלו בהצלחה.
גם יוני ינהג כמותו אחרי שיחלפו כמה שבועות שבהן ילמד להשביע את רצוני, ויחטוף כמה וכמה עונשים בדרך.
"עכשיו אתה רשאי לחדור" הכרזתי בפניו ויוני החליק את עצמו פנימה באחת, הרגיש את שרירי פי הטבעת של יואב מתכווצים בנעימות על זקפתו איתה פילח עצמו לתוכם.
יואב קיבל אותו פנימה בגניחת עונג כבדה.
"עכשיו אתה רשאי להתחיל לזיין, אבל בעדינות!" צוויתי והצמדתי את החגורה אל ישבנו של יוני לאות אזהרה.
יוני החל להתנועע בעדינות בתוך גופו של יואב, מחזיק בירכיו צמוד אליו כך שיקבל את מלאו זקפתו פנימה לתוכו.
"מהר יותר" הפצרתי ביוני והוא הגביר את הקצב, וכך גם יואב הגביר את קצב הגניחות.
"הרבה יותר מהר" הפצרתי בשנית בליווי הצלפת חגורה בכדי להאיץ את העניינים, אליה יוני הגיב בהגברת הקצב, והידק את אחיזתו ביואב אף יותר בכדי לא לאבד שיווי משקל.
"מהר! יותר!" הרמתי את קולי והנחתתי כמה הצלפות שדרבנו את יוני לזיין את יואב כהוגן, שירגיש כל מילימטר מאיברו מתחכך בו במלוא המרץ, פוער ומרחיב את נקבו, ממלא אותו עד אפס מקום.
ההצלפות על ישבנו של יוני דחפו אותו עם ההדף אף עמוק יותר פנימה, הוציאו מתוכו התנשפויות ואנקות כאילו רץ מרתון, ומיואב גניחות עונג מהולות בכאב. שחלילה לא ייהנה יותר מדי ולא ישכח שמדובר בעונש כי שכח לעמוד בסטנדרטים שקבעתי לו.
"תמשיך להרביע בחוזקה את השרמוטה הקטנה שלי שאתה קורא לה "המפקד", יוני!" הנחתתי הצלפה נוספת כאות אזהרה אם רק יעז לעצור.
"סטור לו, זה נראה שהוא נהנה יותר מכפי שאני מרשה" פקדתי עליו אחרי כמה דקות של זיון נמרץ, ויוני מיד הנחית סטירה על פניו.
"תודה, גברתי" זעק יואב ממקומו, מנסה לשמור על קצב דיבור אחיד למרות שהוא נדפק במהירות שיא.
"גברתי, אני קרוב לגמירה!" זעק יוני בהתנשפות כבדה.
תפסתי את גופו של יוני והוצאתי אותו מתוך יואב, בעודי פוקדת על יואב לקום ממקומו.
"יוני, עכשיו אתה תהיה זה ששוכב על הגב" צוויתי עליו.
"אבל התנהגתי יפה ולא גמרתי בלי אישור, גברתי" הוא אמר מבוהל, פחד שעכשיו אחליף בתפקידים ביניהם.
לא טרחתי להסביר עצמי, פשוט גררתי אותו אל השולחן ומיקמתי אותו כרצוני. צוויתי על יואב להתמקם מעליו.
"על הברכיים, יובי! פשק רגליים מעל יוני, רכן עליו עם הפנים אליו, ופער את החור היטב בשתי הידיים!".
התבוננתי בו בתנוחה המשפילה הזו ונתתי הצלפה קלה על החור שנמתח עד קצה גבול היכולת "בגלל שזה עונש, אתה תעבוד עכשיו קשה ולא תשכב כמו הזונה העצלנית שאתה" הודעתי לו.
תפסתי בישבנו של יואב בחוזקה והושבתי אותו בבת-אחת על האיבר הזקור, המשתוקק והנוטף של יוני, והפעם החגורה הונחה על ישבנו שלו.
"תזיין את עצמך!" צוויתי והוא התחיל לקפץ.
"מהר יותר" והצלפה נחתה על ישבנו עוד לפני שסיימתי את הפקודה.
"מהר יותר!" צוויתי שוב בתוך כשנייה, בליווי הצלפה.
הציוויים הבאים נעשו באמצעות הצלפות ללא שום מילים נוספות.
יואב התנשם בכבדות, הוא רכב על הזין של יוני במסירות, הקפיד על המידות הנכונות של התנופה והנחיתה בכדי שחלילה לא יפלט מגופו ויזכה לתגובה כואבת במיוחד, על אף שההצלפות שליוו את החדירה הרטיטו את הזין שבתוכו והקשו על המשימה.
"שורף לי, גברתי!" התחנן יואב לרגיעה.
"זה סימן שהמסר חודר עמוק לתוכך" עניתי בקרירות וזכיתי אותו בעוד הצלפה. הוא נאלץ לרכוב עוד דקות ארוכות, עם ישבן בוער שכעת מעוטר בגוון אדמוני כהה יותר מגוון שערותיו.
כאשר יוני התריע שהוא בפני גמירה נוספת, שלפתי אותו בשנית מיואב, והפעם מיקמתי את השניים כך שיואב שכב עם חזה צמוד אל השולחן, רגליו פשוקות, ישבנו מורם אל על ונקבו פעור לרווחה כך שיהיה ניתן להתרוקן לתוכו כמו לתוך משפך שמוביל ישירות אל גופו, ויוני מוקם מעליו, כמו כלב אלפא שמרביע את הכלבה שאיתו.
הצלפה לישבנו של יוני הייתה הסימן שלו להתחיל לזיין את יואב.
"הפעם אתה ממשיך עד שאתה גומר בפנים" צוויתי עליו "תדאג לתת ליובי שלנו הזרעה הגונה שלא יצליח להוציא מעצמו ביממה הקרובה!".
יוני המשיך בכל הכוח, מלווה בהצלפות, שהטיחו את משקל גופו על ישבנו של יואב בחוזקה והאדימו אותו אף יותר.
זרם של זרע חם מילא את פי טבעתו של יואב, שמוקם בדיוק בתנוחה הנכונה שבה כל טיפה תשאר בפנים. הוא לא העז לזוז מן החשש לאשר יעלה בגורלו אם הזרע יטפטף על השולחן.
שלפתי את הפלאג שכל הזמן הזה היה בכיסי וסתמתי את ישבנו של יואב.
הלבשתי את יואב ספוג הזרע במדיו, בעוד יוני צווה לחכות על ברכיו למרגלות רגלינו, לא לפני שראשו נדחף כלפי הישבן הדולף ולשונו נדרשה ללקק את מעט הזרע הנמלט מבעד הפלאג בכדי שיואב יוותר נקי.
יואב שכעת לבוש במדיו הסמכותיים קיבל בחזרה את תפקיד המפקד שלו, לפחות בעיניו של יוני. הוא קיבל לידיו את חגורת הצניעות ונעל בה את איברו הסחוט והרפוי של יוני כפי שהבטחתי שיקרה בסוף האקט.
הלבשנו יחדיו את יוני, ואז נשקתי לשניהם, אמרתי לכל אחד מהם כמה שאני גאה בו. 
רגע לפני שנשלחו לעטות מסכה בפני שאר החיילים והקצינים, הבהרתי שמעתה יוני מצטרף אלינו בכל יום ל"שיחת סיכום התנהגות" שיואב עובר בכל יום לפני השינה, מה שאומר שבעוד כמה שעות, יובי ויוני שוב ימתינו לי בעירומם, בתקווה שיזכו להירדם עם נשיקת לילה טוב ולא עם ישבן בוער מבחוץ ומבפנים.

לפני 4 חודשים. ראשון, 10 במרץ 2019, בשעה 01:27

אז מה עשיתי השבת הזו? הצלחתי לנקוע את הקרסול ולהגיע עם זה למוקד חירום.

אבל לפני כן, רק כמה שעות לפני כן, טיילתי בגליל והגעתי לבית ספר לכמורה שמעביר סיורים. 
כפי שניתן להבין מהשורה הזו, זאת לא האטרקציה החביבה על עם ישראל, ולכן יצא מצב שקיבלתי סיור פרטי. 

המדריך היה פרח כמורה, בחור ספרדי שהתעקש לדבר בעברית למרות שהוא למד אותה רק בשנה האחרונה ותיבל אותה במבטא כבד. 
אהבתי את המראה החנוני והחסוד שלו, שעורר בי סקרנות לגלות את צדדיו הפחות תמימים, בעיקר לאור העובדה שהיה מלווה בהתנהגות הכנועה שלו, בהשתדלות לדבר כך שאהיה מרוצה ממנו, למרות שזה לא ממש הצליח לו: פעם רבות הוא גימגם ונאלץ להיעזר באיזו מילה באנגלית שעזרתי לתרגם אותה לעברית, והיו פעמים שאני אמרתי מונחים גבוהים מדי בעברית והוא הביט בי במבט כזה מבולבל וחמוד שצמא ללמוד מונח חדש.

לקראת סוף הסיור הוא אמר "רוצה להיכנס? אני פתוח!" ולרגע חשבתי שזהו, עוד שנייה יהיה לי חומר לסיפור אירוטי חדש לבלוג, אך אז הוא תיקן ל- "אני פותח" נבוך, פתח את דלת המרפסת שמולנו והשקפנו יחדיו על שקיעת החמה בכנרת.

פרויד היה אומר שפליטת הפה הזו אינה מקרית.
מי יודע? אולי באמת הבאתי אותו למחשבות על חטא ולכן ג'יזס התנקם בי לאחר מכן.

לפני 4 חודשים. ראשון, 3 במרץ 2019, בשעה 00:18

עד לפני כמה דקות היה בפורום פוסט שעלה בו נושא נורא כואב וחשוב, שלצערי נמחק ביחד עם הכותבת שלו בגלל שעבר על החוקים.
למזלי, שמרתי את התגובה שלי, ואני מקווה שכותבת הפוסט תבקר בכלוב ועל אף שלא תוכל להגיב תוכל לראות את הפוסט הזה.
לצערי, היא לוודאי לא היחידה באתר הזה שסובלת מכך, ולכן מקווה שגם כל מי שנמצא בנעליים של כותבת הפוסט יפיק אף הוא תועלת מן הטקסט הבא:

"כמו בכל דבר בעולם הבדס"מ, גם אקט של מכירת פריטים לא צריך לבוא ממקום של תלות וחוסר ברירה. 
כשאת תלויה כלכלית, את מורידה הרבה פילטרים שנחוצים להיכרות בטוחה בעולם הבדס"מ, ואת עלולה למשוך אל עצמך הרבה נצלנים ממש לא יסתפקו ב"לקנות ויאללה ביי" ויראו בזה הזמנה לנסות לגעת בך, לעקוב אחריך ולא לעזוב את מקום המפגש, להטריד אותך טלפונית, להתנות את התשלום (במציאות, כשאין לך אופציה לחסום בקליק) בכל מיני אקטים שלא בהכרח תרצי לבצע וכו' 
אם יש לך קושי כלכלי, רצוי לטפל בו מול גורמים מוסמכים שאין להם בך אינטרס מיני. 
למשל, יש עמותה בשם "פעמונים" שנותנת סיוע להתנהלות כלכלית נכונה: 
https://www.paamonim.org/he/ 
יש את "מרכזי הזדמנות" של משרד הרווחה, שעוזרים לאנשים אשר שמקשים להשתלב בעולם העבודה: 
https://www.molsa.gov.il/Employment/WelfarePopulationsEmployment/EmploymentCenters/Pages/EmploymentCenters.aspx 
יש את עמותת "בעצמי" שמפעילה את "תעסו-קו" שהוא קו סיוע למובטלים ומחפשי עבודה שנועד גם לתמוך רגשית אבל בעיקר להציע כלים (הכנה לראיונות עבודה, שכתוב קורות חיים, הפנייה לגורמים רלוונטים): 
https://www.be-atzmi.org.il/%d7%a7%d7%95-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a2-%d7%98%d7%9c/ 
עוד פירוט על סיוע שאת זכאית לו, ולעוד עמותות שעוסקות במקרים ספציפיים יותר (למשל אם את עולה חדשה, דתייה, יוצאת בשאלה, יוצאת מעגל אלימות, ממש צעירה או ממש מבוגרת וכו') יש באתר "כל זכות": 
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94

לכל הלינקים הנ"ל הגעתי לאחר השקעה של כרבע שעה, אני מתארת לעצמי שאת תגיעי לתוצאות יותר מדוייקות עבורך אם תשקעי בזה יותר זמן ממני. תשקיעי את זמנך בלבנות את עצמך, בללמד את עצמך לדוג במקום להיות תלויה בדגים מאנשים שיכולים לנצל אותך. את שווה את זה!"

לפני 4 חודשים. חמישי, 28 בפברואר 2019, בשעה 04:50

תשפצו את הפרופיל
תורידו ממנו תמונות פורנוגרפיות בוטות, תשכתבו פירוט עצמי דליל וטכני שרובו מרוכז בפנטזיות מיניות, תסירו לינקים לאתרי הפורנו החביבים עליכם. 
שולטת שמקבלת הודעה מפרופיל כזה חושבת "עוד אחד שחי בסרט פורנו" ולא תשמח לענות. במקום אלו- תבחרו בתמונה סולידית, שימו לינק לשיר נחמד (אפשר גם בלי), תפרטו יותר על מי שאתם ופחות על הפנטזיות המיניות שלכם, בדיוק כמו שהייתם עושים באתר הכרויות רגיל. 

תתייחסו לשולטות כמו לנשים
אתם לעולם לא תכירו אישה על בסיס הפטישים שלכם, אפילו אם אלו הפנטזיות הכי רטובות שלה.
בדיוק כמו שאף אישה לא תשכב איתכם רק כי היא סטרייטית ולכם יש זין.
אישה צריכה להרגיש חיבור, שיש ביניכם כימיה, שאפשר לבטוח בכם ובכלל שיש לה עסק עם גבר מעניין ולא כזה שאין לו חיים מעבר לסקס/בדס"מ. 
להרבה נשלטים יש נטייה שגויה לחשוב שנשים בדס"מיות שונות מנשים באוכלוסיה הכללית, שאיתן ישר אפשר לגלוש לנושאים מיניים כי אלו גם הפנטזיות שלהן, אבל בעיניי נשים זה מתפרש אחרת. בכל פעם שאתם מקלידים משהו לאישה שאתם עוד לא מכירים היטב, תחשבו שאתם יושבים איתה באחד הדייטים הראשונים, האם זה הטיימינג והניסוח שהיו הולמים את הסיטואציה? זה יתן לכם אינדקציה האם כדאי לכם לשנות ניסוח לפני שאתם לוחצים על "שלח". 

כשאתם פונים- אל תתחילו איתה 
רגע, רגע אבל זה לא המדריך איך להתחיל עם שולטת? הרשו לי להסביר את עצמי: הודעות גנריות של "שלום, אני X, גר באזור Y, עוסק בתחום Z, אשמח להכיר" הן הודעות שאין באמת מה לענות עליהן. מעבר לכך שהן לא מייחדות אתכם מהודעות אחרות ומעוררות חשד שהן הודעת "העתק-הדבק", באמת שאין מה לענות עליהן שלא ירגיש מאולץ. כל ניסוח שעולה בראשה של הנמענת הוא ניסוח שמרגיש לא אותנטי, אז רבות מוותרות על כך מראש. 
אם אתם שולחים הודעה למישהי ורוצה לעלות את הסיכוי שתקבל מענה, תשלחו לה הודעה שקשורה למשהו שהיא כתבה. ולא, אל תכתבו את המשפט הנדוש והשקרי "התחברתי למה שכתבת" מבלי שבאמת קראתם, או תביאו לה איזה ציטוט אקראי שכתבה ותתנו עליו חוות דעת שאין מה להגיד עליה מלבד "תודה". 
בשביל שתקבלו מענה אותנטי, פשוט תמשיכו איתה בפרטי דיון נחמד שהתחלתם במרחב ציבורי כלשהו באתר (בונוס אם אתם לא פונים מיד בצורה שקופה, אלא אחרי כמה פעמים שיצא לכם להיתקל בה וליצור איתה אינטרקציה פומבית, מה שמעורר תחושת מוכרות שמבדילה אתכם מהשאר): בין אם זה משהו שהיא כתבה בפורום, בבלוג שלה או של אחרים. תזכרו שולטת לא תמהר לסנן נשלט שהיא בכלל לא מרגישה שמתחיל איתה. אין לה סיבה לסנן אם היא מרגישה שהשיחה איתה היא המשך ישיר לדיון קודם שהיא נהנתה ממנו ולא ניסיון חנופה. בנוסף, אם היא לא מרגישה שמנסים להתחיל איתה, היא גם לא תתעכב על פרטים טכניים כתנאי להמשך השיחה, וכאן תהיה לכם הזדמנות להותיר רושם טוב שעשוי לגרום לה לשקול אתכם לחיוב גם אתם לא נראים כמו אביר החלומות שלה. 
פשוט תנהלו איתה את השיחה בנוחות כאילו היא ידידה ותיקה ולא מישהי שאתם רוצים שכבר תשלוט בכם. תשאלו אותה שאלות פתוחות (שיש מה להרחיב עליהן ולא רק לענות ב"כן/לא") ותביע עניין בתשובות שקיבלת, בלי נסיונות מופגנים לחזר (מה שמייחד אותך מכל השאר שמתנפלים עליה)- ורוב הסיכויים שהיא לא תרגיש מאויימת ולא תמהר לדחות אותך. אחרי שנוצרת תחושת היכרות מינימאלית ביניכם ואתם לא סתם עוד ניק ששלח הודעה מיני מאות שיש לה באינבוקס, אתם יכול להציע את עצמכם בצורה הדרגתית, לתת לשיחה פן יותר רומנטי, ואם היא בעניין, דברים יזרמו מעצמם.

(מבוסס על תגובה שכתבתי בפורום והרבה אהבו)

לפני 4 חודשים. ראשון, 24 בפברואר 2019, בשעה 02:45

מאז שהתחלתי לחדור, אי שם בגיל 16, הבעיה המרכזית שלי הייתה שלא הצלחתי להרגיש כלום פיזית בזמן החדירה. 
האקט חירמן אותי, ללא ספק. אבל הטיפול בחרמנות שלי היה רק לאחר האקט, ולא במהלכו, לעומת מה שחווה הצד הנחדר.
מתארת לעצמי, שעכשיו, כל חובבת הז'אנר שקוראת את השורות האלו, מזדהה עם התחושה הזו של להביט בקנאה על הנחדר שמפתל מעונג בעוד היא מסתפקת בגירוי המנטלי בלבד.
"פאק, חבל שלא נולדתי עם זין" זאת מחשבה שעוברת בראשן של חודרות רבות, לאור תחושת ההתאפקות המבאסת שהן עומדות בה בכדי להאריך את האקט, למרות שנורא בא להן שהחרמנות שלהן תטופל כבר.

חשבתי רבות על הסוגיה, ולאחר מחקר קצר בסיוע עם עמיתיי המלומדים ד"ר גוגל ופרופ' יו-טיוב, הגעתי למסקנה שבכלל לא צריך זין בשביל להרגיש גירוי בעת החדירה! בשוק אביזרי המין קיימים מספיק פתרונות שמאפשרים גם לחודרת להגיע לגירוי פיזי בזמן האקט, ולפניכן/ם הסקירה של ארבעת העיקריים שבהם:

דילדו עם חדירה דו-צדדית
כן, זה די מובן מאליו, אני יודעת. זאת האופציה הראשונה שעולה בראשן של נשים חודרות כשהן חושבות על דרך להרגיש משהו כשהן בפעולה. אבל הבעיה המרכזית עם האביזר הזה היא שבמרבית הדגמים, לאורך האקט הוא נשאר דיי סטטי בתוך גופה של החודרת, וזאת בכדי שיצליח לזוז בצורה מספקת בגופו של הנחדר.
מעטות מוצאות אותו מענג, ויש כאלו שאף מוצאות אותו די מציק והורס. בהנחה ומדובר בדילדו שמוחזק ללא רתמות (ה- feeldoe ודומיו) נפוצות תלונות על כך שהוא מחליק מהגוף והישארותו בפנים תלויה דווקא בכך שהלובשת לא תהיה מגורה ורטובה.
אביזר כזה כן יכול להיות מוצלח בהנחה ומדובר באחד רוטט, בעל צורה פנימית קעורה שעוזרת לחיכוך פנימי, ובעיקר כשהוא מחובר ברתמה צמודה לגוף גם אם מדובר בדגם שנועד להחזקה בעזרת השרירים הפנימיים. 
דגם מומלץ אפשרי הוא למשל ShareVibe של FunFactory, שרוטט, ומעוצב בצורת שתתחכך הישר בנקודת ה- G של הלובשת.

Fuze
מדובר גם בדילדו דו-צדדי, אך לא באחד שנועד לחדירה דו-צדדית אלא לגירוי חיצוני. פיתוח קנדי ראשון מסוגו, המתאים לכאלו שלא אוהבות בכלל להיחדר בעצמן או לכאלו שחדירה דו-צדדית יותר מדי מסורבלת עבורן עד שיוצא ממנה כל ה- Fun.
בסיסו של הדילדו הוא מעין כף קעורה שעוטפת את איבר מינה של האישה, ועליה ישנם פסי סיליקון גמישים שבעת החדירה נוצר חיכוך ביניהם לבין הדגדגן ויתר איבר המין הנשי, בדיוק כמו באוננות חיצונית. להוסיף קצת חומר סיכה מעל פסי הסיליקון, בשביל לתת kick start עד שיצא הסיכוך הטבעי של הגוף, יעשה את העבודה (במיוחד אם מדובר בחומרי סיכה עם אפקטים מתחממים או מעקצצים, אם זו כוס התה שלכן).
נוסף על כך, קיים בדילדו הזה חריץ שנועד להחדרת bullet vibe (שניתן לקנות בזול בכל חנות סקס, אם כי עדיף להשקיע קצת ולקנות כאלו הניתנים לטעינה חוזרת) בכדי להוסיף רטט שמורגש גם עבור החודרת וגם עבור הנחדר.
לצערי, לא תמצאו אותו בארץ. את שלי אני הזמנתי מאתר בשם The Smitten kitten. בלינק יש מבחר גדלים, דגמים ריאליסטים וכאלו שלא (עבור אלו שנרתעים מהם).

B.J Dildo

אם יש אקט אחד שבו הלובשת לא מרגישה כלום יותר מחדירה, זאת ירידה אוראלית לדילדו שלה. כי באקט הזה אין צ'אנס שיהיה חיכוך כלשהו בין איבר מינה לבין הדילדו שהיא לובשת.
הנשלט שם בין הרגליים שלך בולע את הדילדו בעוותה גדולה ואת לא מרגישה פיזית אחוז אחד מזה, יש יותר מבאס מכך?!
אז בדיוק בשביל זה, יצרו דילדו שהוא חלול מבפנים, וכאשר הוא נמצץ, נוצר ואקום על איבר מינה של הלובשת.
blow job מושקע, עם מציצות נדיבות ומלאות רוק שיוצרות וואקומים גדולים, במיוחד תוך כדי עבודה ידנית על הדילדו שמזיזה את הואקום מצד לצד, יבטיח חווית מציצה פיזית מאוד דומה למקור.
גם אותו לא ניתן למצוא בארץ, אלא באתרים מחו"ל. למשל דרך: early2bed.

רתמות מיוחדות
הידעתן/ם שרתמה יכולה לעשות הרבה יותר סתם להחזיק דילדו?
ישנן רתמות כמו Joque של Spareparts Hardwear שמתאפיינות בכך שיש בתוכן כיסים ל- bullet vibes הממוקמים מצידו של הדילדו, בצמוד למפשעתה של החודרת, שיבטיחו שהרטט יזרום לאורך כולו ויענג את החודרת ואת הנחדר בעת ובעונה אחת. כך אפשר להפוך כל דילדו שאינו נועד לרטוט לאחד בעל רטט. ובכלל, המיקום האסטרטגי של הכיסים הללו יכול גם לענג בפני עצמו, מניסיון.
המחיר אמנם רב יותר משל רתמות רגילות שניתן למצוא בכל חנות סקס סטדנרטית, אבל ניתן לשלב את הרתמה עם כל צעצוע שכבר יש לכם אם לעת-עתה אתם לא יכולים להתחדש בארנסל חדש.

 

יש לכם עוד טיפים להגברת הגירוי הפיזי? המלצות לאביזרים נוספים? אשמח לשמוע מכם בתגובות :)