סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני 6 חודשים. חמישי, 13 ביוני 2019, בשעה 01:00

לפני כמה ימים נחתתי בארץ לאחר הביקור שלי באוקראינה, בעיר הולדת הוריי, אודסה. ההורים רצו לבקר שם לאחר 30 שנים של חיים בישראל והזמינו אותי להצטרף.
בהתחלה סרבתי- לא חשבתי שיש לאוקראינה מה להציע לי. ובנוסף, אני לא אוהבת מקומות הומי אדם כמו שדות תעופה, וכיאה לאדם עם הפרעת חרדה כל עניין הטיסה הלחיץ אותי.
אבל חיים פעם אחת והחלטתי לא להגביל את עצמי בדיוק כפי שעשיתי בעת החלטתי להפליג ליוון לפני כשלוש שנים, ופשוט הצטרפתי.
ומה אגיד? זאת ההחלטה הכי טובה שקבלתי בשנים האחרונות.
ראשית, לא היה לי ממה לפחד. אפילו לא באמת הייתי צריכה להתגבר על פחד כלשהו. הייתי רגועה בשדה תעופה, הייתי רגועה במטוס, הייתי כל כך רגועה וזה גרם לי להפנים כמה שאני יותר נלחצת מתרחישים שונים מאשר שבאמת משהו רע מתרחש, שאין לי שום סיבה להתחמק מסיטואציות כי אני יותר חזקה מכפי שנדמה לי. הבנתי שההתחמקויות האלו לא באמת הטיבו איתי אלא רק חיזקו לי עמדה שגויה של חוסר יכולת כשאני דווקא מסוגלת להרבה יותר מכפי שהאמנתי. זה חיזק אותי פסיכולוגית בצורה מטורפת.
שנית, אודסה עצמה מדהימה. מרכז העיר נראה נהדר, יש מלא דברים שניתן לעשות בה, הרחובות הראשיים מלאים בתיירים מכל העולם, ובעיקר- הכל כל כך זול במדינה הזו עבור תיירים ממדינות מערביות.
וזה החלק שהכי קסם לי ולא רק בגלל החיסכון הכספי אלא גם בגלל תחושת הכוח שנלוות לזה, וכך גם כאן גליתי עוצמות שטרם ידעתי שקיימות בתוכי.
עם משכורת ממוצעת בישראל אפשר להרגיש כמו הברון רוטשילד כשהולכים ברחובות אוקראינה, ועם משכורת הייטק כפי שמרוויחה המשפחה שלי בכלל מרגישים כמו האיש הכי עשיר בעולם. וככה אני הרגשתי, ואהבתי את התחושה הזו שנוצרה כשהבאתי טיפים שעבורי נחשבו גרושים אבל נתפסו מאוד נדיבים עבור מלצרים, נהגי מוניות ושאר נותני השירות בני המקום.
אהבתי להחליף ב- change כסף בסכומים שנחשבים משכורות של כמה חודשים באוקראינה ולהסתובב איתם בכיסים, אהבתי לתת מתוכו להומלסים שהוכיחו עצמם ראויים סכום שנחשב עבורם למשכורת של יום עבודה במשרד, אהבתי לתת לסטודנטים שמילצרו טיפים בסכום של משמרת שלמה.
אהבתי את המבט אסיר התודה עם העיניים הנוצצות והחיוך הנלהב, את הקול המתרגש שדרכו הם ניסו למצוא משהו שאיתו ירצו אותי בחזרה, למרות ההיתרון המבוהק שלי והרף הגבוה שיתקשו לספק, וזה פשוט מדהים. מדהים להרגיש איזו השפעה ושליטה על מצב רוח של אנשים יש לך, במיוחד כשעבורך זאת בכלל לא טרחה.
הרגשתי שאני יכולה "לקנות" ולהשפיע ככה כמעט כל אחד בעיר הזו. האוקראינים היחידים שהסתובבו עם סכומי כסף כשלי בארנק היו אנשי עסקים שחסכו כל גרביניה וממש לא התכוונו להיות נדיבים לגביהם, אבל עבורי, התיירת, המספרים על השטרות הם נמוכים. שטר של 500 גריבניה הוא לא 500 בשבילי, אלא 67 שקלים. לשלוף כמה כאלו מהארנק זה מטורף עבורם, אבל עבורי זה עניין של מה בכך.

כל ההיתרון הכלכלי והכוח הזה שנלווה לו גרמו לי לפנטז על מה היה קורה אם לא היה לי מוסר והייתי הולכת עם זה צעד אחד רחוק מדי, מה היה קורה אם באמת הייתי "קונה" איזה אוקראיני חמוד לשימושי. והיו לי מספר הזדמנויות לעשות את זה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעיר נמל, ובדיוק ליד המלון שבו שהייתי, ממש בבניין הצמוד, הייתה פנימיה של מכללה לימאים- זה אומר שכמעט בכל פעם שיצאתי החוצה ראיתי בחורים שלבושים במדים לבנים וחליפות מלחים. 
סכום הכסף שהם ירווחו בחודש ואף יותר על הסיפון נמצא אצלי עכשיו בכיס. אם רק ילכו איתי אני אקח אותם למסעדות הכי זוהרות ברחוב דריבסובסקיה, למעודונים שהם ראו אולי רק מבחוץ, לחדר שלי במלון שהסיכוי היחיד שהיו רואים אותו מבפנים היה אם היו מאחדים משכורות עם כל החבר'ה ביחד. ואחרי שהם יבלעו את הפיתון, כשהם יהיו בשיא הכיף, כשכל המחסומים שלהם יפרצו והם יתחילו להרגיש בנוח, רק אז הייתי מזכירה להם שכל זה בא עם מחיר.
ולא, אני לא רוצה שיחזרו לי אותו בשטרות, יש לי מספיק מהן וזה לא יספק אותי. את התשלום שלי אני רוצה עם הגוף שלהם, ואין להם ברירה אלא להיות מחוייבים לכך.
אני ארצה שבמועדון יעניקו לי lap dance כמו החשפנית ממול שגם אותה הכניסו פנימה "בחינם" למטרה הזו, שבסוף הדייט שבו האכלתי אותם כיד המלך הם יחכו לי בחדר עם ישבן מפושק ויתחננו שאותה היד גם תאדים אותו ותחפור עמוק בתוך הכוס הזכרי שלהם, שיתחננו בפני שאשלם את החשבון ויעשו את זה תוך כדי שהם מתיישבים לי על הברכיים ורומזים לי איך יגמלו לי עם חיכוך של ישבנם בי.
גם יהיה מרגש שיהיו מודעים לכך שכל דבר שקניתי להם אני יכולה לדרוש בכל שלב בחזרה, גם בציבור, ואיזה קטע שהתעקשתי לקנות להם דווקא בגדים, אה?
אלו הדרכים שבהן אקבל את התשלום שלי בחזרה. רק כך ולא אחרת.
ואת כל זה דמיינתי כשהבטתי על אותם ימאים, וגם על המלצרים, ובעצם על כל אוקראיני זכר שנראה לי מספיק תלותי, שירותי, ממושמע ותמים. אבל הסתפקתי רק בלתת להם טיפים ונדבות ולראות אותם שמחים ומתרגשים, מתפתלים ושואלים "מה אני עוד יכול לעשות עבורך? כל דבר שתבקשי!" מבלי שאני באמת מנצלת את זה. זאת פנטזיה נחמדה, אבל בלי רצון חופשי היא לא שווה אגורה.

לפני 6 חודשים. שבת, 18 במאי 2019, בשעה 07:20

לפני כחודשיים הבאתי בבלוג איזכור לנקיעת הקרסול שלי. מה שלא ציינתי הוא כמה התברר שהמצב שלי חמור- במשך חודש לא יכולתי ללכת, לא יכולתי לתפקד בכלל, נהרסו לי המבחנים של כל סמסטר סתיו. ועד היום יש לי פגיעה ברצועות ודלקת מתמשכת בגידים.

אז אחרי תקופה ארוכה של המתנה לבירורים ודימות רפואית, התחלתי פיזיותרפיה. מכיוון והמצב שלי לא סובל דיחוי והאורטופד כמעט והתעלף כששמע שלא התחלתי פיזיותרפיה מוקדם יותר, לא חכיתי לתור בקופת חולים, והלכתי לאחד פרטי. מה שאומר שאני מקבלת יחס אישי מהמטפל.  

המפגש הראשון היה סביב להוריד את הכאבים, והוא החל בעיסוי של הקרסול שלי עם איזו משחה חיונית אך ארורה שעושה אפקט לא נוח של חום וקור בעת ובעונה אחת. אך כל עוד הוא המשיך בעיסוי לא הרגשתי זאת, כל עוד הוא המשיך לגעת זה היה ממש נעים. אני חולה על מסז'ים מכל סוג. זה האקט היחיד שאני מוכנה להיות בו פסיבית בכיף.
כל כך שקעתי בזה, די ריחפתי. כשהוא הפסיק בבת אחת וקם להביא ציוד נוסף, כמעט ואמרתי בנזיפה "תחזור מיד למקומך!". המשפט ממש עמד לי על קצה הלשון אבל חזרתי לעצמי וקלטתי איפה אני נמצאת לפני שהוצאתי מילה.
כלפי חוץ שידרתי "עסקים כרגיל", אבל כלפי פנים לא יכולתי שלא לפנטז שכל הסיטוציה הזו הופכת לסצנת שליטה. בייחוד בשלב שבו עברנו לכל מיני מכשירים הזויים, שכללו פולסים חשמליים ושיט לא נעים אחר שהגביר את הכאב שלי הרבה לפני שהוא הקל עליו. 

המסירות של המטפל, איך שהוא השתדל לרצות, לא להכאיב לי ולהסביר כל פעולה לעומק למרות שלא היה חייב, רק הדליק אותי יותר. גם המראה הדילפי (מהמילה dilf) שלו ממש לא עזר לכבות בתוכי את האש שהשתוקקה לצרוב אותו תחתיי. הייתי שמחה לקשור את החננה הממושקף הזה למיטת הטיפולים עליה שכבתי, להוריד לו את המכנסיים ולהשתמש במכשיר הזה של החשמל בצורה קצת אחרת, בעוצמה קצת יותר גבוהה, על איברים קצת יותר מעניינים. וגם למשחה הזו יכול להיות אחלה שימוש, בתור חומר סיכה שיחדיר לתוכו את המשמעות האמיתית של טיפול פיזי. 

אחרי זה נראה אם יעז להוריד שוב את ידיו מרגליי לפני שהרשתי לו. 

לפני 7 חודשים. ראשון, 12 במאי 2019, בשעה 09:51

לנשלטים רבים, בייחוד לחדשים שבהם, יש נטייה לחשוב שהמשיכה שלהם היא איזה צורך בסיסי שהם לא יכולים להתאפק לגביו וחייבים להתחנן עליו בפני כל אישה.
כן, אני מנחשת לעצמי שבטח כבר קראתם את כל הפוסטים שאומרים שאתם פשוט לא צריכים לחשוב ככה ושאף אחת לא חייבת לכם כלום, אבל אני עומדת לנסות משהו שונה, אני אזרום עם הטענה הזו ואניח לרגע שהצורך להישלט הוא באמת איזה צורך בסיסי, כמו למשל: אוכל.

כולנו יודעים שצריך לאכול בשביל לשרוד, כולנו מכירים את תחושת הרעב וכמה לא נעים כשאין אוכל זמין בסביבה בכדי להשביע אותה.
ועל אף זאת, בהנחה ותתפרצו בעת רעב על אדם זר ברחוב בדרישה "תן לי אוכל! יש לי צורך בסיסי באוכל!" במרבית הפעמים הוא יתעלם מכם, ימשיך ללכת ויחשוב שאתם הזויים שכדאי לברוח מהם.
לעומת זאת, אם תשבו ליד אותו אדם זר, ותנהלו איתו שיחה נחמדה בזמן שהוא מנשנש עוגיות, רוב הסיכויים שלא יסרב כשתבקשו ביס או אפילו, סביר להניח, שהוא עצמו יציע לכם להתכבד.

אנשים נוטים לתת בשמחה כשלא דורשים מהם בנואשות, כשהם לא מרגישים שהצורך של האדם מולם מאיים עליהם או שהם נדחקים לפינה ונדרשים למלא אותו.
אנשים אוהבים לתת כשהם מרגישים מספיק בנוח, כשהם מכירים מעט את האדם שמולם ורואים שהוא לא רוצה רק לספק צורך שלו דרכם, ושזה לא כל מה שהוא רואה בהם ורוצה להשיג מהם. אנשים אוהבים לתת כשהם מרגישים שהם בחרו בכך, שזה רעיון שבא מהם, ולא כשנדנדו להם.
והאמונה הזו שהדרך שבה אישה מסוימת תהפוך להיות השולטת שלכם עוברת בניסיונות שכנוע והתחננויות כלפיה היא שגויה, ולמען האמת, רק מגדילה את הסיכוי שהיא לא תרצה בשום אינטרקציה אתכם, אפילו בכזו שלא קשורה לשליטה.

תשכחו מכל מה שראיתם בפורנו הפמדומי. הדרך של נשלט לסשן עם שולטת שהוא לא מכיר לא עוברת דרך התחננויות טורדניות כלפיה.
במציאות שום נשלט לא זוכה להיות במצבים אינטימיים לאחר שהתחנן, הציף מישהי עם התרפסויות וליהק אותה לפנטזיה שלו על הדקה הראשונה עם הצמדת המילה "מלכה" למשפט הראשון שיצא מפיו. זה לא סקסי, זה לא נתפס כחיזור ולא באמת מעורר מינית אף אחת.
בדיוק כמו בעולם הונילי, אישה תגיע אתכם למצב אינטימי רק לאחר שתתפתח ביניכם כימיה מתאימה, ולא בגלל שנפלתם עליה משום מקום ואמרתם לה שיש לכם צורך באקט כזה או אחר.

ואיך יוצרים כימיה כזו? בראש ובראשונה מפסיקים עם הגישה רווית המילים "אני, לי, אותי" שמאפיינת פניות כאלו.
תפסיקו להגיד "המלכה אני אפס", "המלכה תתני לי הצלפות", "המלכה תזייני אותי" (ורצוי שתפסיקו להגיד "המלכה" לזרות באופן כללי).
ובמקום זאת, תתחילו להתעניין בה. ולא, לא בחיי המין שלה ולא בצורה יבשה של שאלות בסגנון ראיון עבודה אלא כמו שהייתם יוצרים שיחת חולין האדם מהדוגמא למעלה, עם מי שהייתם רוצים שיכבד אתכם בעוגיות שאוכל: בסמול טוק שרלוונטי למתרחש סביבכם, בלי שום תזכורת לגבי העוגיות או הרעב לפני שנוצרה נוחות מתאימה.
תפתחו אישיות, חיים ותחביבים מעבר להיותכם "עבדים" אם אין לכם מושג על מה לדבר או איך לנהל שיחה.
אל תשתמשו בבדס"מ כתירוץ לברוח מהאישיות והמגרעות שבכם שדורשות תיקון, זה לא יעבוד לכם. אל תחשבו שחוסר ביטחון, חוסר אינטילגנציה או כישורים חברתיים זה סבבה כי אתם עומדים להסתתר מאחורי תדמית של "אפס". כי אם נשים וניליות לא נמשכות לזה תאמינו לי שגם נשים בדס"מיות לא. גם מי שרוצה "אפס" במיטה רוצה גבר שהיא קודם כל יכולה להתחבר אליו רגשית ושכלית בכדי שהיא תרצה להגיע איתו לסיטואציה של שליטה.

בנוסף, אל תצאו מנקודת הנחה שאין לכם ברירה. נכון, סטטיסטית יש פחות שולטות מנשלטים, אבל אתם צריכים רק אחת לקשר/סשן ולא את כולן.
אגב, הסטטיסטיקה גם באה לטובתכם: זה לא שבאמת אתם מתחרים מול טובים ומוצלחים מכם. רוב ההודעות ששולטות מקבלות הן בסגנון הגרוע שמוצג כאן, והן מסוננות. אם תאמצו גישה שונה אתם מיד תגברו על פונים אחרים ותבלטו מעל 99% מהאינבוקס של השולטת שאתם תפנו אליה. בהתחייבות.
אז לא צריך למהר לבטל את עצמכם ולהסכים לכל דרישה מכל אחת, לא צריך להציג את עצמכם כחסרי גבולות שמוכנים לכל גחמה שתזרק לעברכם ע"י כל מי שרק תרצה.
זה בדיוק מה שמשדר את אותה נואשות מעוררת סלידה מהדוגמא של האיש עם העוגיות. זה משדר שלא אכפת לכם באמת מהאישה שמולכם ומי שהיא, שהיא יכולה להיות כל אחת העיקר תמלא עבורכם פונקציה שאתם נואשים שתתמלא. אף אישה לא רוצה להיות בעמדה הזו, תאמינו לי.
יש סיבה שגם אלו שמחפשות בעצמן למלא פונקציה לא רואות בנואשים פרטנרים לשום דבר ורוצות שיסתלקו כמה שיותר מהר.
ההתנהלות הזו גם משדרת חוסר מודעות עצמית במקרה ה"יותר טוב". אין מצב שאין לבן אדם גבולות או שהוא באמת יסכים לכל דבר, זה משדר חוסר אותנטיות ומעיד על חוסר בגרות והבנה איך יחסים בדס"מיים באמת עובדים, על מישהו שעוד לא התנסה בבדס"מ ועתיד להתאכזב ולהעלם כמו שעושים נשלטים רבים ברגע שהם מבינים שיש פער בין הפנטזיה למציאות. ואף אחת לא מאחלת לעצמה גבר כזה.

והכי חשוב: תנו לה זמן וספייס, אל תדרשו מענה ותתקדמו הלאה אם אין אותו. אם מגיע סירוב מפורש תקבלו אותו בבגרות. אל תתייחסו ל"לא" כהזמנה למשא ומתן, אל תתחננו שתכיר לכם את החברות שלה, אל תגיבו בעוקצנות ובטח שאל תקללו או תפתחו פוסטים שמכריזים ש"כל השולטות זבל סנוביות, אנחנו הנשלטים הם הקורבן".
לא רק שזה לא יעיל וילדותי, זה גם הורס כל סיכוי שתהיו אי פעם רלוונטים בעיניי אותה בחורה בעתיד. ובעיקר זה ישרוף אתכם אצל שולטות אחרות כשיתקלו בפוסטים המביכים הללו שמעידים על ניסיון פיצוי על חוסר ביטחון עצמי ואגו שברירי, או כשהן יקבלו חוות דעת שלילית לגבי הניק שלכם מאותן שולטות אחרות שהעלבתם בפרטי.

לפני 7 חודשים. שלישי, 7 במאי 2019, בשעה 10:08

אני אוהבת לשלם בדייטים על נשלטים שאני מוצאת אותם שווים את המחווה הזו.
אני אוהבת לחזות בתפקידי המגדר מהתפכים ולהרגיש שאני כשולטת מפגינה עליונות כלכלית על הגבר הנשלט שמולי, במקום להצניע אותה וללכת על הנתיב הנפוץ והמקובל של הפמדום ולתת לו למלא עבורי את מה שאני יכולה להשיג לבד. מה שהחברה קבעה שנחשב נורמלי משעמם אותי.

אני אוהבת את תחושת הדיסוננס המטורפת שהוא חש בין הנאה מהחיזור שלי לבין השפלה מאובדן תפקידו המסורתי כגבר שהוא חונך אליו מגיל אפס והיה רגיל להתנהל לפיו עד לרגע זה. זו תחושה שמתאפשרת אך ורק בגלל הסתירה בהתנהגות הזו לכל מה שהחברה הבדס"מית והונילית כאחת החליטו שראוי לגבר ולאישה באופן חוצה תפקידים והעדפות, שמתבטאת במבטו הנבוך אל פניו של המלצר ההמום ובניסיון הנואש שלו לגמגם לו תירוץ כשידיו אינן רשאיות לנוע ממקומן בכדי להוציא את האשראי ולקנות לעצמו חופש מהסיטואציה הזו, שבה החשבון מונח בצד שלו והוא תלוי בחסדי בשביל שיושלם. התחושה שלו, גם אם היא מדומיינת לחלוטין, שעבירה שכזו על חוקי המגדר שהמלצר עד לה תהפוך לדחקה של המשמרת, גורמת לו להרגיש את ההפך המוחלט מכך שאני זאת שמשרתת אותו כשאני משלמת את החשבון. 

אין מספיק מילים בפי לתאר את החוויה של לשבת דווקא מול נשלט אמיד כלכלית ולגרום לו להרגיש שהסכום שהרוויח בזיעת אפו ומעיד על מעמדו ונותן לו נקודות זכות אצל כל העולם ואשתו לא מזיז לי ולא מרשים אותי. שמולי אין לו יותר את הכוח הזה, שאני בעלת המאה והדעה כאן, שאני זאת שקונה אותו. זה גורם לו להרגיש שהוא חייב להחזיר לי את "ההשקעה" הזו בכדי לשמור על ערכו העצמי, אבל באסה לו שכסף או טובות הנאה לא קונים אותי, שאני אדישה לכל סמל סטטוס שענד לגופו או מחכה לו בחניה. הוא לא יעשה את זה בדרך הקלה שהוא רגיל אליה עם כל אישה שהכיר לפני. 
ועם נשלט חסר אמצעים, שיכול להרשות לעצמו הרבה פחות ממה שיש לי, זה גורם לו להרהר בעצמו ובכל מה שהוא למד שמקובל מהתפקיד המגדרי שלו כשהוא מסתכל עלי, ולא מבין אם הוא יותר נהנה מהחיזור והפינוק או מבולבל מחוסר הנוחות הנלווה. בשלבים יותר מתקדמים של קשר כל כך כיף לשחק בזה, לשמוע ממנו מבקש ממני להשתמש בכל מיני מותרות שהוא לא יכול להרשות לעצמו ונמצאות בבעלותי, אבל זה תלוי באם התנהג לרוחי ובאם פסקתי שהיה ילד טוב היום. 

לשלם על מישהו או להעניק לו מחוות שוות כסף לא הופך אותך בהכרח למשרת שלו, לפעמים זה בדיוק האמצעי שלך לשליטה בו. 

לפני 7 חודשים. ראשון, 5 במאי 2019, בשעה 04:18

זה תסריט שמוכר לכל שולטת חדשה בכלוב: עוד לא סיימת לכתוב משפט בודד בפרופיל שלך וכבר האינבוקס מוצף בהודעות מנסות את מזלן, עם כל מיני טקסטים רפטטיביים שלא מעוררים בך עניין מיוחד, ובין כל אלו מגיח מישהו שתופס את תשומת ליבך עם הצעה מסקרנת: מציע לך להפוך אותו לכספומט שלך-  פשוט לקחת את כרטיס האשראי שלו ולהתפרע עליו. נראה לך שהוא סתם מסתלבט, אבל הוא מתעקש ולא מרפה- "קחי את הכרטיס ממני, היעוד שלי הוא לשרת אותך!".
ופייר? זה מאוד מפתה. מיד אל מול עינייך רצות תמונות של הנעליים האלו שאת חמה עליהן כבר איזו תקופה, כמות הסושי שאפשר להזמין ולהתענג עליו מול בקבוק יין טוב ומשובח, אולי אפילו כמה.
אבל רגע! רגע לפני שאת מקבלת את ההצעה הזו, שולטת חדשה, הרשי לי, למי שהייתה במקום הטרי שלך לפני 7 שנים, לספר לך פרט חשוב שהנשלט הזה היה מעדיף שלא תדעי עליו:
יותר מדי נשלטים מסוכסכים עם הפנטזיות שלהם.
אני לא אכנס עכשיו להסברים למה, מה שחשוב בפוסט הזה הוא שתדעי שזה נתון קיים.
כל שולטת שיצא לה לחוות את האתר לפחות שנה, ולקשור מספר קשרים עם הנשלטים שבו שהסתיימו בדפוס דומה, יודעת על מה אני מדברת: יש נשלטים שכשהם חרמנים הם משוכנעים שלהגשים את הפנטזיות שלהם בהכי אקסטרים זה רעיון מעולה. ולא רק שהם חושבים שזה רעיון מעולה, הם גם ממש ירדפו אחרי שולטות בכדי שיגשימו להם את זה. אבל כשהם יגמרו, הריגוש יתפוגג, והם יחוו בדיעבד את כל מה שהם עשו כמשהו מגעיל שהם רוצים להכחיש מעצמם כמה שיותר מהר.

אופן ההכחשה שלהם יכול לנוע מסתם היעלמות פתאומית ועד תסכולים שיושלכו לכיוונך. כשאת נמצאת מול מישהו מסוכסך עם הבדס"מ של עצמו, יחס כזה אליך הוא בלתי נמנע. לא משנה כמה מתחשבת את, בסופו של דבר את התגלמות כל הפנטזיות שקשה לו לקבל.
את נציגת המציאות של הפנטזיה בראשו שהוא מתמלא חרדה לנוכחה כשהוא לא מגורה מינית ולכן חייב לקבור בתוך עצמו באותה שנייה בכדי שלא ירגיש מאויים.

את יודעת שיש לך עסק עם מסוכסך כשהוא מצמצם אותך לדמות של שולטת בלבד ומתרכז אך ורק באיזו פונקציה פנטזיונית תמלאי עבורו.
למשל, אוטומטית קורא לך בתארי אצולה שהולמים את הפנטזיה שלו ולא בהכרח את שלך, לוחץ (כן, גם להתחנן ולא להרפות זה לחץ) עליך לבצע פעולות כמו, במקרה שלנו, לקבל את מספר האשראי שלו רק כי זה הפטיש שלו, ופחות מעניין אותו אם זה מדליק אותך באותה מידה. 
וזה לא סתם ככה, גסות רוח זה לא ההסבר היחיד ליחס הזה. נשלט שלא מתעניין בך כאדם מעבר לפטישים שאת יכולה לספק לו, עושה זאת כי הוא לא מסוגל לקבל את המציאות.
קשה לו לקבל אותך כאדם. להכיר בך כאדם ובצרכים שלך כאישה אומר שהוא מקבל את המציאות. כשהוא רואה בך צדדים אנושיים, את חודלת מלהיות פנטזיה, את הופכת למציאותית ואת המציאות שלו כבדס"מי הוא לא מסוגל לקבל וחייב להכחיש אחרי שגומר כי הוא לא שלם עם עצמו וזה מאיים עליו.

אוקיי, ואיך זה מתקשר לשליטה פיננסית?
נניח והיית נותנת למסוכסך כמה ספנקים ועונדת לצווארו קולר בדיוק כפי שהוא התחנן שתעשי. אלו פעולות שאין להן שום השלכה על היום-יום שלו, ולכן ביום למחרת הדבר הכי גרוע שאת יכולה לצפות לו זו היעלמות ובמקרה חריג יותר גם פוסט ממורמר בבלוג שלו בכיכובך המרומז.
אבל כשמכניסים כסף למשוואה, שחסרונו מורגש עבורו גם בחיי היום-יום שלו ושיש סביב קבלתו חוקי מדינה מסוימיים, הוא יכול להתלונן עליך למשטרה ואותם ממש לא יעניין שאת שולטת.
ליתר דיוק, כל ההודעות שבהן את השפלת אותו סביב הנושא, אפילו שזאת הייתה בקשתו והוא נהנה לאונן עליהן כשזה קרה, יכולות לחזור לפרצוף שלך כמו בומרנג ולשמש "כהוכחה" שאת סחטת אותו וביצעת עבירה.
שלא נדבר על כך, שיש נשלטים ממש מניפולטיביים שמראש (ולא כתוצאה מחרטה בדיעבד) משתמשים בדרך הזו בשביל להשאיר שולטות שבויות שלהם. יש פתגם ברוסית שאומר ש"גבינה בחינם יש במלכודת עכברים" והוא מסכם את זה נהדר.

"שליטה פיננסית" הפך למונח שידוע בין כותלי האתר הזה כניצול של שולטות את הנשלטים. עשרות פוסטים נכתבו על התופעה הזו, והציגו בתוכם שני קולות עיקריים- של מחנה "הניצול" מול מחנה "שכל אדם יעשה מה שבא לו". קול שעוסק בעניין הבטיחות של *השולטות* לא קיים.
ולכן שולטות מקבלות את האשליה שעבורן אין שום סיכון בפעולה כזו, במקסימום זאת תהיה הבעיה שלו.
אבל בפועל, שליטה פיננסית עם מישהו שאין איתו קשר מבוסס זה רעיון גרוע שיכול לפגוע קודם כל בשולטת עצמה.

הדרך היחידה ששליטה פיננסית תתבצע באופן בטוח היא כחלק מקשר שליטה רציני שבו ראית את האדם שמולך בכל מצבי הצבירה בעולם השליטה ואת יודעת שהוא יכול לעמוד בהם בבגרות, שאפשר לסמוך עליו שהוא שלם עם הנעשה ושגם ישאר ככה ולא יתהפך עליך למחרת.
רק מתוך היכרות עם פרק זמן ארוך מספיק תוכלי לדעת שהוא באמת מתמסר, לא פועל מאימפולסיביות או הרס עצמי שיתנקמו בך. מתוך היכרות מספקת אתם תוכלו לקבוע כללים שישמרו על שניכם שלא יהפכו אותך לשבויה שלו או תלויה בו כלכלית, וכמובן גם תלמד אותך איפה בדיוק עובר הגבול שלו ואיך לא לחצות אותו בטעות ולעורר שדים שעדיף שישארו רדומים.
כשמישהו מציע הצעה שבה האינטרקציה ביניכם מסתכמת אך ורק בלתת לך את מספר האשראי שלו, אין לך דרך לדעת עם איזה אדם יש לך עסק, מה מניע אותו או מה עובר לו בראש מעבר לכל ההצהרות שכיף לו להצהיר על עצמו כשהזין עומד והשכל בתחת.
תמיד תשאלי את עצמך: האם יש לך יסוד סביר לבטוח באדם הזה? ואם אין לך תשובה קונקרטית לענות איתה על השאלה הזו, כנראה שאין לך סיבה אמיתית לסמוך עליו.
ואגב, אם את מרגישה שאי אפשר לסמוך עליו שלא יעליל עליך עלילות שווא, אין סיבה לסמוך עליו שהאשראי הזה בכלל שלו. יש מקרים שהאשראי יכול להיות גנוב ואת תזכי להיות חשודה בשותפות בעבירה פלילית.
בקיצור, שליטה פיננסית שנראת קלה מדי, שמסתכמת ב- "קחי את הכרטיס שלי ותקני מה שבא לך, אל תדאגי הכל בסדר", זו שליטה שמשלמים עליה מחיר. תרתי משמע.

לא אכחיש: אינני מסכימה עם סגנון השליטה הזה, ואינני מעודדת אותו, מכל מיני סיבות שכבר הזכרתי בעבר. ועם זאת, אני לא חושבת שמגיע למישהי להיפגע אנושות בגלל חוסר מודעות. כשם אני מגנה פגיעה בנשלטים ע"י שולטות, כך אני גם מגנה פגיעה בשולטות ע"י נשלטים.
פגיעה בצד השולט ע"י הצד הנשלט (משני המינים) היא פגיעה שכמעט ולא מדוברת בקהילה הישראלית. מדובר בפגיעה שמתאפשרת בדיוק בגלל שאנו כה רגילים לשמוע על פגיעותו של הצד הנשלט ושוכחים לדבר על פגיעותו של הצד השולט, עד כדי שמתקבל מצג שווא שבו השולט בהכרח חסין ובהכרח הוא זה שבו טמון פוטנציאל לפגוע, מה שמונע ממנו לנקוט באמצעי זהירות בכל הנוגע לעצמו ולשים לב מתי הולך שולל. מן הראוי שעוד פוסטים שמפריכים את מיתוס "חסינות השולט" יעלו בין כותלי האתר. 

לפני 7 חודשים. רביעי, 1 במאי 2019, בשעה 13:47

בתכלס? אפשר לסכם מרבית מנשלטי הכלוב במילה "פלצבו", שהמשמעות המילולית שלה בלטינית היא "אני ארצה", מלשון ריצוי. זה מה שהם מבטיחים- ריצוי של כל משאלות ליבך, אבל בדיוק כמו במשמעות של המילה בשיח הציבורי, מדובר בחומר נטול השפעה, בטיפול דמה. ההבטחות הגרנדדיזיות שלהם יוצרות אפקט פלצבו, אחיזת עיניים שגורמת לך להרגשה טובה, לפחות כל עוד את עיוורת לאמת, שבעצם אין מאחוריהן כלום.

(אפשר להחיל את השורות האלו על כל צד בשוט, במחשבה שניה. יותר מדי אנשים שוקעים בפנטזיה ושוכחים שיש פער בינה לבין המציאות. מבטיחים לתת משהו שלא באמת יכולים לעמוד בו, מאמינים שיקבלו משהו שלא ריאלי להשיג אינסטנט).

לפני 7 חודשים. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 00:47

עבור אנשים רבים שליטה גברית נתפסת כהקצנה של המציאות הקיימת. ולכן, שולטים זוכים לכינויים מתוך מאגר ביטויים רלוונטי למציאות, שנמצאים בשימוש יום-יומי באינטרקציות שדורשת הבעת כבוד כלפי אדם מסוים, כמו אדון/אדוני. 

לעומת זאת, שליטה נשית נתפסת כסתירה למציאות, כפנטזיה שבה יחסי הכוחות בין הגבר לאישה מתהפכים לעומת "איך שזה אמור להיות", ולכן כינויים מעולם תוכן פנטזיוני כמו "מלכה" או "אלילה", שלא נמצאים בשימוש מציאותי באינטקציות חברתיות שדורשות הבעת כבוד, הפכו לפופולריים כלפי שולטות.

במילים אחרות, בעוד שולט נתפס כמי שיכול להיות אדון גם במיטה וגם במציאות, שולטות מקבלת הכתרה בין 4 קירות של חדר המיטות, כי כל עוד היא לא המלכה אליזבת' אף לא יקרא לה "המלכה" במציאות.

המחשה לכך, היא כאשר הופכים את הכינויים בין המגדרים. פניה לשולט בכינוי 'מלכי' או 'אליל' נתפסת כמוזרה, לא אותנטית, לפי כך גם מעוררת גיחוך ולא תחושה של יראת כבוד כלפי מושא הכינוי. זאת, בעוד פניה לשולטת במילה 'גברתי', המקבילה הנשית של המילה 'אדוני', נתפסת כאפשרות סבירה לחלוטין, אם כי פחות מסעירה בדיוק בגלל גבולות המציאות שהיא מציבה.

אני לא מסכימה עם ההשקפה הנ"ל, וגם איני מצדיקה אותה. אבל אין זה משנה את העובדה שהחברה תופסת את היחסים בין גברים לנשים ואת תפקידי מגדרם באופן די פטריארכלי וזה משפיע גם על הנעשה בבדס"מ (ואגב, תפקידי המגדר כפי שהם נתפסים בחברה הם הסיבה גם לשוני בין צורות השליטה בסצנות המיילדום והפמדום. למשל ניוש הוא צורת השפלה נפוצה, בעוד גיברור הוא מונח שאפילו לא קיים מרוב שהאקט הזה לא יהיה אפקטיבי בחברה שבה נורמלי עבור אישה ללבוש מכנסיים ואפילו לאמץ לוק טומבוי של ממש). 
כשמגבר מצופה להיות אסרטיבי, יוזם, חזק, כובש וכו' רק בכדי להיחשב מספיק גברי אפילו אם הוא ונילי גמור, כשהוא מחזיק בעמדת השולט זה נתפס כהקצנה של התפיסה הזו. ולכן אותן מילים שמשמשות לתיאור גבר מכובד ביום-יום, ממשיכות ללוות אותו גם בסשן.
כשבאותה חברה מצופה מנשים להיות עדינות, רכות, מכילות, פסיביות (מבחינת החיזור, מבחינת החדירה וכו') בכדי להיחשב נשיות, להיות שולטת, מרגיש כמו סתירה לתפיסה הזו, תסריט שהוא פנטזיה ביחס לאותה מציאות פטריארכלית. הכינויים הפנטזיונים השונים שמופנים ברוב המוחלט של הפעמים כלפי שולטות ולא שולטים (כן, פה ושם יהיה איזה יוצא דופן אחד, אבל כמותית? ממש לא) משקפים את זה מבחינתי.

שמתם לב שמלכה בתשלום נקראת "מלכה" ולא "שולטת בתשלום"? זה כי מהות תפקידה הוא הגשמת פנטזיות ולא קשר עם פן ריאליסטי. ומצידו השני של השוט, נשלטים שפונים לשולטות בכינוי "המלכה" מעוררים בקרבן סלידה ונתפסים כפנטזיונרים שלא מתעסקים במציאות ובלהכיר אותן כנשים שהן.

אגב, השימוש בכינויים פנטזיונים כלפי שולטות וכינויים ריאליסטים כלפי שולטים לא פוסח על שפות נוספות. באנגלית רוב השולטים יזכו לפניה sir, וכך גם גברים מכובדים באינטרקציה יום-יומית, בעוד כלפי שולטות פופולריים כינויים מנותקים מהמציאות כמו goddess, dominatrix וכו', שאין להם מקבילה גברית שנמצאת בשימוש באותה רמת פופולריות, אם בכלל. גם בסצנה הרוסית (שפה נוספת שאני דוברת), הכינוי השגור כלפי שולטות הוא מילה שפירושה "הוד רוממותך" בעוד כלפי שולטים הכינוי הוא "אדון" כפי שהיו פונים לאדם מכובד במציאות.

לפני 7 חודשים. חמישי, 25 באפריל 2019, בשעה 04:24

רק נראה לך שאתה איש סמכות קשוח,
הרי לפקודתי אתה כעת על הרצפה מרוח,
שוכב מתחת לשולחן משרדך מפושק,
ובעזרת המגירה בה מונחים הישגיך חזק בתחת נדפק.

לפני 7 חודשים. שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 22:30

חכם, מה הוא אומר? 
"אני פשוט אנהל איתה שיחה רגילה, אתייחס אליה כמו לבת אדם, אדאג לסקרן, ליצור נוחות ולעניין כגבר שאני הרבה לפני שאגלם בפניה את הנשלט שבי".

רשע, מה הוא אומר?
"טפייי כל השולטות מסננות אותי כוסישליאימא שלהןןן!!!1111 הכל אשמת ההיצע והביקוששש שמעיף למכוערות האלו ת'אגו לשמיים! איך הן לא מבינות שאני בחור נחמד?!"

תם, מה הוא אומר?
"אם אני אתאמץ להתחנף מספיק בהודעות ומחוות מלוקקות, שולטות שמתעלמות ממני בטוח יום אחד יעריכו את ההשקעה ויענו לחיזוריי"

וזה שלא אינו יודע לשאול:
"המלכה מעוניין בכפות רגליך 054123456 צרי קשר".