"אם אלוהים היה רוצה אותי אחרת, הוא היה בורא אותי אחרת."
369
Peace
"אם אלוהים היה רוצה אותי אחרת, הוא היה בורא אותי אחרת."
369
Peace
"לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת."
369
Peace
מצאתי שהמקור הכי טוב להטעין את עצמי באנרגיה הנכונה הוא פשוט לנתק מגע בפרקי זמן מסויימים מהכל,
ספר טוב, כמה צלילים טובים שפשוט מביאים איתם טוב וטהור.
ואגב אנשים חכמים לא אומרים, הם שומרים על זכות השתיקה.
המבט והמעשים שלהם מדברים בעד עצמם.
369
Peace
הזמן ממשיך בשלו, העונות מתחלפות, הזיכרונות מתעוררים ואנחנו מזדקנים
369
Peace
לא יכול להפסיק לשאווווגגגג.
המצבים האלה שקורים פעם באף פעם.
חיבורים מסויים שמצליחים במפתיעה (לטובה!) פשוט לגרום לי לשאוג כמו פאקין אריה.
כל הבית הפוך (Uppp the Fuck side Down) . הריצפה דביקה (ה' יישמור ((יצא לי הפולני עכשיו!!!))...)
((אהההההה ועבודה בבוקרררר)
But I don't give tha Fack
פוף כמה אמוציות.
סה"כ יום טוב.
369
Everything changes to a point that it stops and it turns around
369
רוב הדברים שקוראים לנו בחיים - מתרחשים במחזוריות. (כן נו מחזוריות...)
לרוב המחזוריות מתרחשת במעגלים שקשורים ל - 3. (ניקולה טסלה והמספרים שלו נו...)
להגיד שאין קשר בין כלום לכלום - זה על אותו משקל כמו להגיד שיש קשר בין הכל להכל.
אז בהמשך לנביאי הזעם...החברה הנ"ל משום מה ידעו תמיד לנבא ולתאר באופן מדוייק את העתיד ולקרוא נכון את המפה המקומית.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72438&postid=438219#comments
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72438&postid=430278#comments
...פעם אחרונה שהיה פה הזעקות וטילים שזה בערך 6 שנים אחורה (אותה המחזוריות מלמעלה, כן...)
כל הריצות למרחב המוגן גרמו לי להכיר את השכנים מהבניין...טוב יותר נכון שכנות...(דלת ליד...)
אז מפה לשם...כן, הייתה לי שכנה חשפנית...נו כן, היו ימים במערב שהיא הייתה מבשלת לי ארוחות ערב...(בלבוש מאוד מינימלי...)
נו יודעים איך זה...לפעמים גם חברות שלה היו מצטרפות...(אנרגיה מביאה אנרגיה - אבל זה כבר קשור למחזוריות אחרת;)
השאלה גבירותי ורבותי, היא מה צופן לי העתיד במחזור הקרב ובא הפעם (כן כן, אותה המחזוריות שנכתב עליה למעלה נו!)
ולסיום ברוח התקופה.
תובנות נבנות ומתפרקות.
מאחורי, מיסוך ערפל או עננים (כל אחד ואיך שהוא רואה אותו.)
שיעור ועוד שיעור עד שלבסוף מרוב ההבנה והמודעות, הכלי כבר לא יכול להכיל, טיפות המים מתחילות לנזול ולהישפך אחוצה,
מצב של איפוס וצריך להתחיל הכל מחדש.
נסיגה של וונוס
משבר גיל ה 40
מרוב החוכמה והאינטלגציה מעדיף להשתמש במוד כח הטיפשות. (בחיים שלכם אל תשכחו שטיפשות זה כח על!)
חצים ועוד חצים ועוד חצים - את ה - 100 הראשונים ספגתי כמו לוחם פולינזי בעל ידע שעבר מחוכמת הדורות. - והמשכתי קדימה, בכל הכח!
אבל הבן זונה ה - 101 גמר את האדרנלין שהגוף יכול לייצר ולספק.
- מפה זה דרופ מנטלי, נפשי, ופיזי. - שעת מבחן המודעות, החיבור וההבנה.
"אתה תוחב את האצבע בקרקע להחליט על פי ריחה את טיבה.
אני תוחב את האצבע בקיום - אין לו ריח כלל.
איפה אני?
מי אני?
איך הגעתי עד הלום?
מהו הדבר הזה שנקרא העולם?
מהי מהותו של עולם זה ומה משמעותו?
מי פיתה אותי להגיע לכאן ואז עזב אותי?
למה שיהיה לי עניין כלשהו בעסק הזה שנקרא 'מציאות'?
- ואם נדונתי להיות חלק בהצגה, הגידו לי היכן נמצא הבמאי?
אני חייב להעיר כמה הערות.
רוצה אני עוד עוד שורות טובות יותר.
אין במאי?
אז בפני מי אוכל להתלונן?"
נוסטלגיה לימים שלפני הפוליטיקלי קורקט.