חברות, חברים...
לפעמים הלב מכאיב לראש, הראש מכאיב ללב.
מקווים, אך העולם יכול לקרוע תקוות.
אנחנו הולכים כאובדים בשממה ומסביבנו הכל נבול.
כמה טוב, שיש אנשים, כמו פרחים בישימון, מקור חיים שמחכה שם לכל אחד מאתנו.
כמה טוב יהיה, אם לעולם לא נפסיק לחבק אותם ולשאוב מאהבתם, והם משלנו. הלוואי, שלנצח נזכה לאחוז בהם, כאן, שם ובכל מקום אשר יהיה.
הוא שכח כבר איך זה לנשום,
סלעים כבדים שיקעו אותו במעמקי התהום.
כוח החיים ניגר מלבו המשוסע,
מחלחל למטה בדרך לאבדון.
בעיניים מחורצות, שנשרפות בכל טיפת אור,
הוא רואה הכל, מה שהיה ומה שהוא חושב שקורה.
אצבעותיו צמחו לשורשים, משתרשים עוד ועוד בלפיתת פחד,
בתקווה לעוגן שאינו קיים.
חרטה, צער, ייאוש... פרט להם, קהות חושים וערפול מסוכן.
מעט הרוח שהרגיש כסתה אותו באבק שצרב אותו מבפנים, הוא נקבר ונקבר...
אך במרחק,
הציפורים דאו במסען הקבוע אל עבר האופק, נבלעות בקרני השמש
ונוצותיהן החלקות המבריקות היו כמו פלא...
מסך של אור הכה
מגרונו המצומק נשמע קול חרישי
הדם חזר לזרום. לאט לאט,
מעטות הפחד והבושה התפוררו, נמוגו בפני חיבוקה של ההשלמה.
דמעותיו הרוו את האדמה היבשה ולבו שב לפעום.
הוא התרומם באוויר, סלעי המחץ נשברו הרחק מתחתיו, עד שלא היה ניתן לזהותם.
בין העננים, כשהאוויר המרענן עוטף אותו, הם הגיעו,
חלקם מחייכים, חלקם מביטים ותקווה בעיניהם.
הוא חייך בחזרה וכמו סערה, נשמתו טסה אליו מן התהום ומלאה אותו בחום נצחי שאבד.
הוא מלא את לבו בנחישות ובחמלה, מבין שלאושר הזה, אין מחיר.
הוא זכה לחיבוקם ויחד הם נדדו למקום אותו לא ראה עידנים,
אשר עכשיו, היה נראה לו מואר משזכר.
חברים יקרים, מי ייתן ותמיד נהיה עם אלה האוהבים אותנו ונזכה לחיות לצדם באושר וגם בכל מצב. כוח כזה, שמאחה את כל הקרעים.
Nile הם להקת טכניקל דת' מטאל, שעוסקים במיתולוגיה ובהיסטוריה של המצרים הקדומים, אבל גם קצת בעמים אחרים במזרח הקדום. אחת הלהקות שאני הכי אוהב. אני מת על ההרגשה של העתיקות שיש במוזיקה שלהם... הם כמו המנון לעבר. השיר הבא, סרקופג, הוא אחד השירים האהובים עלי מהם. הוא לא מהיר, לא ארוך. אבל תמיד הוא מצליח לבעוט לי בלב, לתופף לי על המוח ולחשמל לי את הידיים כשהוא מגיע לoutro. זה מרגיש כאילו מקבלים הזדמנות להציץ מבעד להריסות ולתלים אל העולם האדיר ומלא המסתורין שקבור תחתם, שרק מחכה שנחפור ונגלה את סיפורו. ותוך כדי אנו מתמלאים בכוח ונחישות ואהבה. לצערי הקליפ הוא גרסה יותר מקוצרת מהגרסה של האלבום, אבל הוא נחמד ויש כתוביות :) ויש שם את הזמר דאלאס לפני שהוא עשה גלח :)
*וגם כמובן, שני המשפטים הראשונים מתארים הרבה מאתנו כשצריך לקום מוקדם בבוקר (; לפעמים אני מוצא את עצמי ממלמל אותם בגראולינג כושל כשהשעון מעורר מצלצל...
רק תתעלמו מהאריה הלא קשור בהתחלה ותגבירו את הווליום כמה שיותר :)
שיהיה המשך שבוע אדיר לכולכם, שהכול יצליח ושתמיד תלכו עם הרגשה טובה בכל יום...
רק עוד שיר אחד שלהם לסיום :) גם לא אחד מהאגרסיביים שלהם (יש להם מלא כאלה :), אבל הוא מהאהובים ביותר... הריף, הריף הזה לפני הבית הראשון :) /m\
