לפני 13 שנים. יום שלישי, 1 בינואר 2013 בשעה 19:27
שמתי לב שאחד הדברים שדורשים ממך הכי הרבה גדלות ובגרות זה הדבר המאד מאד פשוט לכאורה שניקרא פירגון.
שמתי לב שלפרגן כשלך צובט בלב זה אפילו קשה פי מיליון.
אני מפרגנת כי אני אוהבת, כי כיף לי לראות את האושר אצלו על הפנים, אני מפרגנת כי בתכלס גם בזה נמדדת חברות.
אני מפרגנת,ושמחה באמת,ואהיה כזאת תמיד
אני מפרגנת,אבל זה לא סותר את הצביטה הזאת שיש בלב.
זה קשה לפרגן
זה דורש המון כוחות נפשיים
ובזמן האחרון אני פשוט נלחמת בציפורניים שלא להישבר...
אני מפרגנת
כי ככה זה
ככה זה חבר אמיתי.