דחף

מחריג שליטה פיננסית ושם בצד לרגע.

כשמישהו שאתם יודעים שבקטע שלכם, נשלט/ת או סתם מחזרים, מציעים לקנות לכם משהו. איך אתם עם זה?

על אף הרצון הטבעי לקבל מתנות, לו מאוד קשה כי אני לא רוצה להרגיש שאני חייב משהו בחזרה.

רעיונות גרועים בלבד.

ככה מתנהל סשן של זוג ומי שבחר להיות מושפל מולם.

אני בדרך כלל מגיע קודם. לא שאני חובב תפקידי מגדר אבל בכל זאת אני גבר ויותר נוח לי להכין את השטח.

אני נכנס לדירה שלו. היא אולי "שלו" על הנייר, אבל מהרגע שהוא בחר לשרת, זה כמו הבית שלי. אני מרגיש שם בנוח. לפעמים אני פותח שקית דוריטוס וזורק עליו קצת ואומר לו "אתה מנקה את זה אחרי, כן? שלא תהיה לך דירה מלוכלכת"

לפני שהיא מגיעה אני צריך קצת לשבור אותו. כמו ספה או נעל חדשה. הוא צריך לקבל את הצורה שלנו. אז הוא תופס עמדת שטיח ואני מנגב עליו את הנעליים. הוא מנשק את העור ומעביר את הלשון על הסוליות. לפעמים אני מעביר את הנעל בעצמי על הלשון שלו בתנועה חדה וכואבת.

ואז היא מגיעה. אני פותח את הדלת ואנחנו מתנשקים כמו הזוג הכי ונילי וחמוד שיש. ואז היא נכנסת. כפי שאמרתי, הבית הזה שלנו. היא זורקת את המעיל ומרגישה הכי בנוח. מלהסתכל עליה אפשר לחשוב שהיא לא שמה לב שיש שם בכלל גבר על הרצפה. היא מתייחסת אליו כאחד הפריטים בבית. אתם נכנסים לבית ומהנהנים לשטיח? לא.

אנחנו יושבים על הספה והעבד שלנו הופך למשרת. 

"מה תשתו?"

"יין? יין."

הוא הולך לפתוח בקבוק ולמזוג. אנחנו בינתיים מקשקשים. זה מדהים כמה שבדס"מ יכול להתמזג עם השגרה היומיומית של החיים. הוא מביא לנו את השתייה. היא אומרת "תודה" כי מלכה אכזרית או לא, נימוסין זה משהו שטבוע בנו.

"מה נעשה איתו? יש לך רעיון?"

תכלס אם הוא לא היה פה אז יש מצב זה היה ערב דייט רגיל. אבל אם יש מי שיעשה הכל בשבילנו אז חבל לתת לו סתם להתבטל.

היא בקטע של כאב והשפלות. היא אוהבת להכאיב והיא עוד יותר אוהבת כשאני מכאיב לו. היא מתחילה לשרוט אותו עם העקבים של המגפון שלה. אני מביא את אחד הכפכפים שלו מהחדר ומתחיל להפליק לו עם זה. הוא טיפוס שעושה קולות. אז כל פליק שאני נותן לו מוציא צווחה/אנחה קטנה. והקולות האלה מצחיקים אותה בטירוף. היא ממש נשפכת מהקולות שהוא עושה.

אחרי זה יש לי רעיון יצירתי. אני אומר לו להתפשט ולהשאיר תחתונים. שנינו גוררים אותו לשירותים. אני מושך לו באוזן והיא בועטת בו מאחורה עם כל צעד. אני מרים את המושב של האסלה.

"סמרטוטי אתה יודע מה אנחנו הולכים לעשות עכשיו?"

הוא חושש ולא עונה. היא נותנת לו סטירה.

"תענה לו!"

"לא.. אני לא יודע"

"אני רוצה שתכניס את הראש שלך פנימה"

אני נותן לו שנייה לעכל את זה. היא מתחילה ללטף אותו.

"סמרטוטיייי... ממש בא לנו שתעשה את זה. לא תעשה את זה בשבילנו?"

הוא בולע רוק ומקבל החלטה.

"כן"

"כן מה?"

"כן אני מוכן"

אני והיא מחליפים מבט והיא מצחקקת.

אני אמשיך את זה כשיתחשק לי לחרמן אתכם שוב.

אנשים שולחים לי הודעות ואומרים שהם מתחרמנים מהבלוג.

וואלה. זה משמח אותי

כיף לחרמן דרך מילים.

מישהי אמרה לי שהיא אוהבת חניקות ואני ממש ממש לא יודע כמה זה מתאים לי.

חנקו אותי פעם. זרמתי כי ההיא אהבה. לא עשה לי את זה יותר מדי. רוב הזמן פשוט ניסיתי להראות שזה לא מזיז לי כי אני כזה badass.

לא נראה לי שחנקתי אף פעם על אמת. זה סופר מסוכן.

כאן בכלוב! עומד בכל קריטריון ברמה הגבוהה ביותר. ממליץ מאוד. וזה הפסד בעיני שאף שולטת לא אימצה אותו עדיין, הוא ברמה מאוד גבוהה!

לסיכום אני מאוד מבסוט מהאתר הזה היום.

שלפעמים הם כזה "הא אחי" או "תגיד גבר"

פשוט תסתום

זה מוריד

יום מדהים, לא?

משהו במזג האוויר המדויק הזה גורם לי להרגיש כאילו אני יכול לעשות כל דבר קטן שרק יתחשק לי

יהיה כיף היום

את הבית הראשון של super bass כבר שרתם היום?

נגיד מישהו היה אומר לכם שהוא לא מרגיש אמפתיה, ואין עם זה בעיה. שהוא אוהב את הקרובים אליו ואנשים שהוא מכיר אבל אין לו טיפת אכפתיות כלפי שאר הזולת.

איך הייתם מגיבים?

אותי זה הפחיד.