סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירבוטים

במה יוצרת משלי.



אני מפחדת ממך,
מהמילים שלך,
מהחיוך הקטן,
מהמבט שקורא אותי,
מאיך שאתה גורם לי להרגיש.

כשהכל קורה כל כך מהר,
אני מדמיינת עלינו דברים.
נחלשת,
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן.
ועם זאת, ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך,
תשגע אותי.
כשתגלה אותי,
אתרגש.
כשימאס לך,
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.
לפני 6 שנים. 17 ביולי 2018 בשעה 0:01

בצינת הלילה הקרה

באת שוב לבקר

אדון מוות 

כבר היית פה לפני חודשים ספורים

לא הספיק?

באת לקטוע לי שוב מישהו מהחיים

השחקנים סיימו את תפקידם בפרק זה

ועכשיו אני נותרתי במחשבות שלי לבד

 

נקטעו ככה פתאום באמצע, בשטף של החיים

ובסחף עוצמתי מתקיף אותי גל של מחשבות

הדיכאון מחלחל לאט לאט לתודעה

אני יודעת שאני אמורה לקבל אותך כדבר טבעי

אבל מה טבעי בלקיחת אנשים בטרם עת?

 

לקחת לי ידיד יקר עם חיוך שמפיץ אור 

מוקדם מידי מהר מידי 

 

 

משרת אישי1 - משתתף בצערך....
לפני 6 שנים
bbqueen​(מתחלפת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י