|
|
|
כשאת עם הפנים לקיר נשענת בידייך ומפשקת את רגלייך העטינים נמעכים על הקיר הקר.
כל הצלפה בתחת מפיקה מתוכך יבבת תשוקה מהולה בחשש מהכאב.
מפושקת מיוחמת סופגת עוד פליק בכוס ושוב היבבה המייחמת
תשוקה וכמיהה מוכרת להיות משוייכת .
יום מעט אפרורי
נסיעה של שעה מהעיר בעלת מרתפי היין המתקתק ומוסיקת הפאדו
יורדים מהכביש המהיר לעיירה ציורית ועולים על המעבורת לצידו השני של הנהר
עוצרים ליד הבקתה בתוכה פקחית השמורה ומצטיידים במפת שבילים עדכנית
מכנס קצרצר ספורטיבי ללא חזיה עם בקבוק מים ותרמיל מוכנה עומדת לידי במבט מושפל
מעמיקים לתוך החורש לבד. חותכים מהשביל הראשי לכיוון בקתת עץ המשמשת עמדת תצפית על ציפורי מים באגם.
נטוש כבר שנים לא מסתובבים כאן אנשים. על ארבע עם הפנים מבעד לחריץ התצפית והמכנס מופשל. לשמור על השקט אחרת תענשי. מול ציפורי המים מפושקת נשמעת שריקה והצלפה. השוט שנרכש יום קודם נפגש עם הישבן השמנמן ומצייר בו גוונים חמים. מכנוסה את ראשך חזרה וכורעת. מתחברת בשפתיך לאיבר הזקור ויונקת בעוצמה. העיניים מביטות ביצורים מסביב והזין גועש ומתנפח.
על ארבע מסתובבת ומפשקת את התחת ומגישה את החור לחדירה
בתנועה אחת בתוכך הודף אותך לקיר
מתמסרת כולך מתחננת בלחישה לעוצמה להילקח להיבעל כמו חיה
מסתובבת ומקבלת את הזרע עמוק לגרון נחנקת מתנשמת ומתחננת
רטובה מתםבשת וממשיכה אחרי ללכת...
שיגרה של בוקר
כמה רגעים לפני שיוצאת לטפל בענייני היומיום נזכרת ששכחת להתקשר.
את כבר מכירה את המשמעות. על ארבע עם החליפה היפה שלך מופשלת, רגליים מפושקות והעט היפה שלך תקוע בחור התחת לטובתך שזכרת לנקות את החור...
מנסה להחניק את החרמנות בקולך הרועד חושבת שארחם? עכשיו תבקשי יפה סליחה ותסבירי כיצד לא תחזרי על הטעות הזו.
מבויישת את מביטה במסך ומתחננת שאשחרר אותך. מתחננת לשוב ולהיות אשת העסקים החזקה שופעת הכריזמה שאת רגילה להיות ולא מבינה איך ברגע קטן חזרת להיות הכלבה המיוחמת והרטובה שאת כל השנים הצטיינת להחביא.
עם התחת את כותבת את המשימות היומית ברור שאת לא מאומנת בכך וכנראה שלא תביני מה כתבת. לטובתך שתתאמצי לזכור עד הערב.
את משוחררת אל תשכחי את המפתחות ולבדוק שמיצי הייחום שלך לא ליכלכו את החליפה.
עכשיו היא בעבודה. לפחות פיזית היא נוכחת. היכן מחשבותיה אף אחד לא יידע
לפרק את שפיותך לאלפי רסיסים
לעמוד בנקודה שבה מתרחש המפץ ללא חשש ביחד קרובים זה לזו.
להתבונן בשולט בך מרכיב אותך מחדש רסיס ועוד רסיס חלק עם חלק
בסבלנות אין קץ כמו מעשה קסם לראות אותך צומחת מחדש
אותה רצועה קצרצרה שמובילה את הנשלטת לחיכוך עם רגלי השולט. אותה הרצועה המובילה ומדרבנת וכשצריך גם בולמת
רצועה...בטחון...
שלב אחר שלב מצפה לך לנשלטת טיפוס בלתי נגמר בדרך שלה
כל מה שלי נותר הוא לעיתים להסתפק בהתבוננות מהצד לפעמים למשוך מעלה לפעמים לדחוף מלמטה
מסע מענג בו ניתנת האפשרות לחוות את שרירי גופך ומוחך מתמודדים עם הקשיים ומתקדמים בשלבים
אשמח לצרף מיטיבות לכת ומתנסות חדשות
שולטת או נשלטת?
האם יכולה אחת להתקיים בשנייה? או אולי להחליף את אחותה שבתוכה היא נמצאת?
או בעצם אולי אין צורך לאלף את השולטת להיות נשלטת
הזרע הקטנטן שטבוע בפנים (אם אכן קיים) בתוך הנפש יצמח אט אט
הוא יפלס את הדרך כמו גבעול ויפרוץ מתוכך על פני האדמה
בתחילה יסתנוור מדברי ההבל של הסובבים אותך אך הוא יודע שיש לו תפקיד אחד להמשיך ולצמוח מעלה. כשיגדל מספיק יחפש תמוכות שיחזיקו בו שלא יפול חלילה חזרה לקרקע.
הזרע שגדל והפך לגבול יחפש את מי שישקה וידשן אותו להמשיך ולצמוח. אחרי שיגדל מספיק ויתחזק ומעט יתקשה ויהפוך לגזע ירגיש מספיק חופשי לשלוח עלים ופירות משל עצמו.
השולט שישקה וידשן אותך לא ישלוט בך אלא יצמיח אותך מעלה מעלה.
בסבלנותו הרבה הוא יגן עליך מרוחות וסערות. ירחיק ממך מזיקים וינמע מאחרים לדרוך עליך
הזרע יתחיל במסעו רק על פי כאשר תבשיל בתוכך ההחלטה ולא על ידי אף אדם אחר חזק ושולט ככל שיהיה
זרע של פורענות מתקרבת...
איך מגשרים על התשוקה שלך לפרוק כל רסן ולחוש אישה.
איך להביע את משאלות הייחום החייתיות מתוך נפשך
ולהוציא את הייצר במיטבו מתוך האדם הנפלא שאת.
איך תשחררי את הכלבה היפה שבך ותרגישי לבושה בבטחון שלך בי.
את נענעי את הישבן הגדול ( שרק את חושבת ככה )
תגררי את העטינים על הריצפה הקרה תחככי את הכוס על קצה נעליי מייחלת לתשומת לב ורק ובסוף תביני שאת קודם אישה ורק אחר כך כלבה
לא סתם כלבה , נסיכה וכלבה.
קשר בין שולט ונשלטת יוצר מסגרת
כזו מהסוג שתומכת ובונה
מקום להניח ראש ולהרגע
מקום לריגושים והתנסויות מסעירות
