|
|
|
היא דיברה איתו ימים ולילות,
ניגנה לו על הקצף.....
ישבה איתו והרגישה שמעליה דממה והירח מעליו הוא שומר הסף שלה.
המים האלה הזכירו לה את מגדל הכאב שבנתה והגלים את הטלטלות שעברה בכדי לבנות את הארמון שלה , את מבצרה ואת קן אהבתה .
היום היא מגיעה אליו הולכת על החול יציבה
מרגישה כל גרגיר וכל נשימה ואומרת תודה!
תחושת עיקצוץ בבטן התחלפה לה לסערה פנימית מנסה לנשום רגע ולהבין מהיכן המערבולת מגיעה
לוקחת נשימה עמוקה ואומרת לעצמי רז הכול תקין נמשיך בעבודת הקודש של האהבה הגדולה שלי , יצירה ואומנות המטבח.
אז הסלמון מוכן במרינדה, איתו חזה העוף בצ'מצ'ורי ואויי שוב התכווצות !!!
הבחילה מה איתה לעזאזל ??
אצה רצה מנסה לא לחשוב על כך
מקפצת בין שיר אחד לשני והללויה יש גם אורז ומוקפץ חזה עוף בריבת בצל הללויה
הפעם התכווצות מצליחה להכניע :(
זה כואב לעזאזל
אבל רגע עוד קצת עוד שניה
איך אפשר ארוחה בלי קינוח
מהחדר עולים קולות של..."אמאאא אני לא יכולה יותר הבטן "
פאק לאאא, עכשיו גם היא
אם כבר אז כבר זה הגיע בדאבל
וירוס כפול !!!
קמה בשארית כוחותיי
מסיימת את עוגת הקרמבו ומרשה לעצמי להתעלף רישמית !!!
אבל לא איך אפשר שהיא מחדרה מאבדת הכרה
עוד קצת הקאות מהולים התכווצות מעיים ומה טוב איבוד נוזלים!!!
אם כבר יחד אז יחד
כמובן שהאחת ולא אחרת העקרבית תמיד לצידי :)
אצה רצה מתלבשת ובאה להושיע
אז הללויה וירוס של שלשולים והקאות שחטפנו בדאבל
קצת עירוי קצת בדיקות
הכאב עדיין ישנו לפחות חלפו ההקאות :)
עקרבית עדיין איתנו עומדת בגבורה למרות ששנאתה הגדולה ביותר היא מחטים ובתי חולים
למקרה שלא ציינתי מספיק אוהבתותך ותודה על הכול :)
אחרי כזה ספא במיון מי צריך יותר :)
יחס נוראי המקום מפוצץ מרימה את עצמי בשארית כוחותיי ודורשת להשתחרר חותמת על שיחרור עצמי לי ולביתי והביתה !!!
כי אין כמו בבית !!!
ישנות שנת ישרים אחת ליד השהיה , הבטן עדיין משמיעה קולות ונותת אותותיה
אך הבית אין כמו הבית
לפחות הורדתי את מה שהעלו תופעות החג ...מה הזמן מסמן לי זה הכול שומנים מהחגים :)
אז בכל דבר רע ניתן למצוא את הטוב
חג שמח ומועדים לשמחה
ודרך אגב אני רעבה
משמע החלמתי
הללויה :)
בכל מקום שבו אפסע
אמצא לי את הדרך
שאיתך אוכל לבחור.
בכל סיום יש התחלה
שבה בכל כוחי אצליח
ואתה הינך האור.
***לא יודעת מי אשם
ואיך השמש לא זורחת
לא יודעת מי צודק
איך הירח שוב קרוב?
ומי יודע את הנפש
של אדם בבדידותו
שמשמיים לא נכתב
לו שאהבה היא יעודו.
בכל תקווה יש קצת ספק
והעתיד יוכל לבגוד בה
ואתה על כך שליוו.
בכל מבוך יש יציאה
ואם אנחנו שם יחד
זה אומר שזה הסוף ....
סוכריות הפכו לסיגריות.
מיץ ענבים לוודקה.
התמימות לצביעות.
האהבה לתשוקה מינית.
היו ימים שלהיות מסטול פירושו היה כי הסתובבנו שעות בקרוסלה.
אמצעי הגנה היו קסדות ומגני ברכיים.
גלולות נלקחו כדי להוריד מעט חום:)
הימים בהם לעוף גבוה זה היה על הכתף של אבא ולא אבושש!
אותם ימים שבגידות נחשפו רק בטלנובלות
ולחמה זה רק משחק קלפים:)
ואנחנו רצינו להתבגר!
אז לזכר ימי התום:)
כן לא המממ ושוב כן לא
התלבטויות לבלי סוף עד ש...נפל הפור ואכן נפתח הבלוג.
אין ספור פעמים נשאלתי מהם רזי רז?
ואני כרגיל העלתי חיוך על פני ועניתי סודות לא מגלים.
"יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע"
אז בין אם אמשיך לכתוב או בין אם לא הבטחתי והבטחות צריך לקיים :)
