-

אוהבת כשאתה בא

אני מוצצת

ואתה הולך.

אני יודעת שאם אעזוב זה יפול ויתנפץ לשבעים מיליון רסיסים ודבר לא יחזור להיות כמו שהיה

אני כאן ואני בוחרת לשתוק ולהביט בעיניים עצובות חרושות קמטים ויבשות

פעם הייתי מכבה על עצמי סיגריות במסיבות כדי להרגיש משהו אחר וחותכת קצת בסכין, נבהלת לרגע מהכאב שחולף במהירות וממשיכה

עשיתי כל מיני דברים כואבים לעצמי בנסיבות שגרתיות ולא קשורות כדי להציף תחושות מיוחדות

עבר הרבה זמן מאז, עד אתמול כשנחתכתי אקראית מסכין חדה באופן די עמוק ופלטתי צעקה שהפכה לחיוך שהפך לצחוק וברק בעיניים

מישהו השאיר בך כמה חורים והמובהק שבהם שסע גדול אדום פתוח ומזוויע למראה

את בורחת בקושי כי כואב לך אבל למעשה רק רוצה להושיט את היד ולהניח את הראש על זה שמגיע מולך

את מפחדת להידחק לפינות ומהריק שמתגלה כשהקיר מסתיים כי ודאי אורבים לך שם כאלו שמבקשים ליצור בך פצעים מדממים חדשים או להעמיק את אלו הקיימים

את מתכווצת מתכנסת מתכסה בגוף של עצמך מנסה להתבודד ומקווה שמתישהו תבוא העזרה שתגיבי אליה בפחד שאת מורגלת אליו אבל תינצלי ולא תיפצעי ולא תכאבי יותר

הקרירות הזו גורמת לי לרצות

להתרגש

לרעוד

להרגיש

במגוון צורות ודרכים שהרבה זמן כבר לא היו.

סיפור אהבה או סיפור רפאים

די דומה.

כואב ופוגע.

אתה בנפרד

ואני בנפרד

וכל הטוב הזה לשנינו ביחד כשאני על הברכיים בין רגלייך, עם הזין שלך בפה שלי, מניחה את הראש על הירך שלך ואתה מניח יד חמה על הראש שלי

נעלם

אני קמה מהמיטה ומתמתחת, עוברת לצד שלך, נותנת לך נשיקה ארוכה על המצח ומסתובבת ללכת כשאתה אוחז בי לפתע בזרוע חזק, לא משחרר ומרוב בהלה אני פולטת צעקונת ואתה משליך אותי על השטיח האפור הקטן שלצד המיטה, אני בולמת את הנפילה עם כפות ידיי בזמן שאתה שולף את החגורה מהג׳ינס עם הקרעים ומגלגל אותה לכדי עיגול, מוכן להנפה כשבקצה הגב שלי.

באמת באמת לאף אחד לא מפריע כמה ואם

אולי רק האיך.

ניתוק.

ופתאום הבנתי -

הגעת מצויד עם רשימת מעשים

שהגוף שלי היה כלי למימושם

זה בדיוק מסביר למה אפילו מבט אחד בינינו לא היה.