בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני שנה. 29 באוגוסט 2023 בשעה 21:25

מוטוריקה עדינה תשמש אותך להכניס את שרשרת המתכת לתוך הלולאה

מוטוריקה גסה תשמש אותך למשוך את אותה השרשרת לאחור כדי שלא אוכל לזוז

לפני שנה. 21 באוגוסט 2023 בשעה 17:11

במשך שעתיים וארבעים דקות של נהיגה דמיינתי איך כך וכך גברים משפילים אותי עד עפר

מורידים אותי במשיכה מהשיער לריצפה

בועטים בי

יורקים ומטילים עליי שתן

צובטים ומכאיבים

מבצעים בי מעשיי סדום

מזיינים לי את הגרון לכדי הקאה על עצמי

וגורמים לי להתחנן שייזנו לי גם את הכוס

כופתים אותי על בטני ומלקים

סותמים לי את הפה ושמים עליי אלף זין

מכריחים אותי לאונן מבלי לגמור

כך וכך גברים מתעללים בי ואני חפץ לרצונם, כלבה, זונה, מטונפת

מושפלת

שעתיים וארבעים דקות של נהיגה עם כוס בוער, רטוב ושתי אצבעות לוחצות חזק על הדגדגן

לפני שנה. 19 במרץ 2023 בשעה 18:53

אני רגילה שעושים לי אובייקטיביזציה

אבל...

לפני שנה. 16 במרץ 2023 בשעה 23:37

יש בינינו קרבה מסוימת, שלא מאפשרת מרחב תנועה

לא לגוף ולא למחשבות

ובתוך המרווח הצר הזה, אמרת, שאפגוש עוד אכזבה ועצב

ושנינו לא ידענו שזה יגיע דווקא ממך

וזו בעיה גדולה כי אני עדיין מייחלת ליותר מאשר שאתה יכול / רוצה לתת

לפני שנה. 15 במרץ 2023 בשעה 20:56

תכתוב שאתה מתנצל, שפגעת בי מבלי להתכוון

ואני אהיה חנוקה מדמעות

ואכתוב לך חזרה, אבקש שתבוא

וארעד עד שתענה

ואם תסכים ארעד עד שתגיע

אניח ראשי בין כפות ידייך על ברכייך

ואמשיך לרעוד ולהחנק מדמעות

לפני שנה. 12 במרץ 2023 בשעה 19:13

מעולם לא הייתי ראויה מספיק

ותמיד אחריי הגיעה מישהי שכן

לפני שנה. 7 במרץ 2023 בשעה 15:32

אחזתי בכורח עד שכאבו ידיי

ונשבר לבי

ונסדקה נפשי

וכוחותיי אזלו

עזבתי

ונפלתי

והתנפצתי לרסיסים קטנים בלתי נראים

וגם אז לא נחה רוחי

ואין שקט במחשבותיי

לפני שנה. 5 במרץ 2023 בשעה 17:31

יש בי חלקים יפים, כל אחד בנפרד

בתמונה המלאה הכל מכוער, ריקבון מתקדם

מהפנים אל החוץ

וזו הסיבה שנתת לי מיליון הזדמנויות שלא לקחתי בשתי ידיים וכשכבר ביקשתי אחת אתה לא רצית לתת

והנה אני כאן לבד כרגיל, מביטה לעבר האופק הערפילי

ואתה שם איתה

ולי לא נותר אלא להישרף

לפני שנה. 2 במרץ 2023 בשעה 19:04

יש לי צמרמורת בכל הגוף ואני כועסת ומאוכזבת

בעיקר מעצמי

אתה יודע שאני יודעת

ואני יודעת שאתה יודע

ולמרות זאת נמשיך ללכת באותן הדרכים הסלולות באותו לופ של שיגעון עם ענן שחור מעלינו ונמשיך לחייך או לבכות תוך התעלמות מוחלטת או לצד רמיזות מעודנות כאילו דבר לא קרה

לפני שנה. 1 במרץ 2023 בשעה 20:29

i leave with my bodkin and my tears in my hand