הרגעים שלפני ,הרגעים שאחרי, וגם הרגע הזה...

לא הייתי כאן תקופה ארוכה ....

היום פתאום רציתי שוב להיות שייכת, חחח מצחיק שכתבתי להיות שוב.. מעולם לא הייתי שייכת למישהו....אבל משהו בי נזכר היום ובעוצמה של געגעוע הדהד בי ששוב אני כאן.

נכנסת..קוראת את ההודעות ההם של פעם ,משהו שוב מתחיל לרעוד בי...ואז נכנסת הודעה.

ובשנינות מבריקה בכמה מילים פשוטות שיופיין נוצר האנרגיה הזורמת מהן ,נכנס למרחב תודעתי.

נבחרתי.

Personalities

don’t love

—

they want something

כשאני נכנסת לדמות...

אני נזקקת, אני רוצה, אני צריכה.

וכשאני מרפה, הדמות משילה את עצמה מעצמה.

 אז החוויה נהיית עוצמתית, אמיתית, מאפשרת...

ללא גבולות, מסגרות או רצונות.

שלי ,

בכל אופן.

Fear

has only two causes:

the thought of losing what you have

or

the thought of not getting what you

want....

חושבת עם עצמי על הכניעה, ההתמסרות הטוטאלית למשהו .

למישהו.....

שחרור ההתניות המגבילות בהגדרת ה 'אני' שלי..

כל הגדרה ...

אחרת זה לא זה

מי אני נטולת הזהות ,חזות

הופעה?

האם אני נעלמת שם

או

מופיעה כעצמי?

A

person does not have to be behind bars to be a prisoner

People can be prisoners of their own concepts and ideas

They can be slaves to their own selves.

~Maharaji♥

כל כך הרבה זמן ביקשתי לצאת..

מצחיק שקוראים לאתר הכלוב עד שיצאתי התכנסתי שוב.

כמה ימים כאן.. מבולבלת ... מוצפת .... בהודעות ומעצמי....