לא קל לי להיות ילדה שמטיילת בעולם שבו כולם נראים כמו זרים, אבל אני יודעת איפה שהוא עמוק בלב שעוד ישנם כמה אנשים טובים באמצע הדרך..
ממש לא קל לי לפרסם את הפוסט הזה פה ובעיקר גם לא לכתוב אותו שוב. אבל אני מנסה בכול מקרה, כי התקווה טרם עזבה אותי..
השבוע עולה בתל אביב ההצגה ״ המשרתות״. ואני מתעדת לדדות על עקבי עד למרכז על מנת לצפות בה.
עם זאת, אם לא יימצא/ תימצא פרטנר/ית מתאימה לדבר, אני עשויה למצוא את עצמי צופה בהצגה לבד.
אני כותבת את זה כאן, כי אני לא מאלה ששואלים ״ מאין יבוא עזרי״, אלא מנסה לעזור לו למצוא גם אותי. אם יש פה מישהו ממכרי שמעוניין לבוא ולצפות עימי בהצגה- או בשישי הקרוב במועדון הד׳אנגן בשעה 21:30 או ב״חנות״ בשבת בערב- מוזמן לפנות אלי בהודעה פרטית. אני לא נושכת נורא חזק, אלא אם כן מבקשים ממש יפה :-).
ורק השבוע שוטר שפנה אלי בדרישה לקבל פרטים מזהים אודותי התרשם עמוקות מהנימוס שלי. בעולם מקביל הייתי צריכה לקבל פרס, ולא דו״ח..
לכול מי שתוהה מדוע אני מחפשת את הפרטנר/ ית דווקא כאן, אז התשובה היא שבין כול הסוטים, הכרתי כאן גם כמה אנשים טובים, ולמעשה- הם קהל היעד שלי.
זאת ההזדמנות שלכם.
אז יאללה, מי בא?
