סיפורים ומחשבות

צורה אחרת להסתכל על סשן שאני אוהב ומאמין בה. זה שסשן זה מעבר אנרגיה בין השולט לנשלטת ובחזרה. שזה מעגל חשמלי סגור שמעצים ומכפיל את העוצמות שבתוכו .

לדוגמא פלוגר. כשהשולט מצליף בפלוגר יש לו אנרגיה נפשית (רצון וצורך להכאיב או לשלוט או להרגיש עליון). והוא ממיר ומתעל את האנגיה הזו לאנרגיה פיזית על ידי המכה בפלוגר. הנשלטת מרגיש את העוצמה והכוח והאנרגיה מהשולט, היא מבינה ומרגישה את הצורך שלו את הכוונות שלו והיא מתעלת וממירה את האנרגיה הפיזי מהמכה לאנרגיה הריגשית שלה של התמסרות, אהבה, חרמנות ועוד... והיא מחזירה לשולט את האנרגיה מכופלת בעזרת הקלות שהיא עושה והמבטים שהיא נותנת בעזרת הרטיבות שיוצאת ממנה וההבלתה של הישבן היא מחזירה לו את הכוח והאנרגיה בצורה רגשית. וכשהשולט מקבל את האנרגיה הזו היא מומרת לאנרגיה נפשית בחזרה והוא מחזיר לה עם חיוך או מילה טובה וד הצלפה.

וכך המעגל ממשיך והעוצמה הרגשית מתעצמת והאנרגיה מצטברת.

זה הסשן לתקשר בעזרת האנרגיה הזו לנעביר אותה מאחד לשני ולקבל בחזרה ואם קיבלת יותר ממה שנתתה סימן שטוב לצד השני ואפשר להמשיך ואם קיבלת פחות אז סימן שמשהו לא בסדר.

ואפשר להעביר את האנרגיה הזו בכל הדרכים לא רק פלוגר . אפשר בעזרת סטירה, מבט, נשיכה, נשיקה, ליטוף, ספאנק, משיכת שיער, קשירה ועוד דרכים שבוחרים להראות את הצורך שלנו ולהביא את הרצון שלנו...

מה הדרכים שאתם מעבירים את האנרגיה שלכם?

אני קורא הרבה בבלוגים כאן. וכמעט לכל נשלטת יש פוסט אחד לפחות על הודעות סתמיות, רייקות מתוכן, או שכוללות לא יותר מ2 מילים.

אבל כמות ההודעות שאני מקבל מנשלטות שהן רק "היי" או "מה שלומך?" או השיא פשוט סימן שאלה.

וחלקן אפילו מנשלטות שכותבות על התופעה הזו.

אני לא מבין אתן מתלוננות שלא מחזרים אחריכן ושלא שולחים הודעות עם תוכן אבל אתן לא חייבות?

ואם אני עונה בנימוס (מה שאני משתדל לעשות תמיד) הן מתעצבנות שאני מבקש שיספרו על עצמן או למה הן פונות אלי.

אני משקיע בפרופיל שלי משקיע בבלוג שלי האם זה מוזר שאצפה להודעה מושקעת או פרופיל מושקע ?

למה רק בגלל שאני גבר אני חייב להשקיע ואתן לא?

אז נמאס מי שרוצה לפנות אלי שתכתוב משהו שלפחות קשור לפרופיל או לבלוג שלי אני מאמין בלחזר אבל זה דרך דו צדדית ואם את מתפנקת ועצלנית ומצפה שהגבר יעשה את כל העבודה אל תלונני שתקבלי יחס בהתאם שהוא מצפה ממך משהו בתמורה לעבודה שהוא משקיע.

פשוט נקודה למחשבה....

לפני 43 שנים אפרים קישון הגאון כתב סאטירה על המדינה עצוב שמאז המצב רק התדרדר.

הספורט הלאומי / אפריים קישון

- אדוני אנס ? 
- כן, אני נוהג לאנוס נשים. 
- מדוע ?
- יש להניח שיש לי נטייה טבעית. נוסף לכך גם השלטונות מעודדים את השעשוע הפופולארי הזה. אני עוסק בו זה שנים בלא הפרעות לשביעות רצוני המלאה. 
- באיזו שיטה עובד אדוני, אם מותר לשאול ?
- בשיטה קונבנציונאלית. טנדר. טרמפ. סטייה מן הכביש הראשי. חורשה עזובה. מכות. סכין. איומים.

- ומה עמדת הנשים ?
- ברוב המקרים הן מסתייגות. אבל דווקא זה המרתק בדבר מבחינה סדיסטית צרופה: המאבק הנואש, הפִּרפור. אני מצידי מבכּר קטינות מבוהלות. תיירות אם אפשר. 
- למה תיירות ?
- הן עוזבות מייד את הארץ, ולא חוזרות עוד לעולם. חומר אידיאלי לבידור. התמחיתי באנגליות. 
- אומרים, שלפעמים נפשן של הקורבנות נפגעת לכל החיים.
- ייתכן. בזה אני לא מתערב. בשביל זה יש משטרה, אפשר להגיש תלונה. זוהי מדינה דמוקרטית. 
- האם הן מתלוננות ? 
- כמעט שלא. השוטרים שואלים איך זה קרה, כמה פעמים, פוזיציות, זה לא נעים. אני גם נוהג לצלם אותן עירומות, דואג להלם. הן שותקות כדג אפילו בבית החולים. 
- ואם אינן שותקות ?
- אז לוקחים עורך דין. למשפט באה כל המשפחה, רעייתי, התאומים .. 
- אדוני נשוי ?
- כמובן. הרי האונס הוא שעשוע משפחתי בארצנו. הילדים שלי בוכים בבית הדין כמו גשם. אני גם מספר לשופט בשבועה, שהאנגלייה, הזונה הזו, התלבשה עלי ופיתתה אותי למעשים מגונים נגד רצוני. לפעמים הן באות למשפט בחצאית קצרה, אז השופט נוזף בהן. אין בעיות. 
- ואם השופט יתעקש ?
- למה שיתעקש ? 
- נגיד שהוא נגד.
- אז מביעים חרטה. היצרים התלקחו, כבודו, ודברים כאלה. קיים גם רקע סוציאלי - ילדות קשה , פער פאר-אכסלאנס - הכל. במקרה הגרוע ביותר מקבלים שלוש שנים ושמונה חודשים. שליש הולך על ההתנהגות טובה, שליש על טיפול רפואי, שליש על תנאי, בסוף נשארת התבוננות פסיכיאטרית פעמיים בחודש. באמת לא רציני. 
- בעצם מדוע לא ?
- כבר אמרתי לך, שהשלטונות מעוניינים. 
- אדוני מדבר ברצינות ?
- בהחלט. אילו היתה הממשלה באמת מעוניינת לשים קץ לדבר, האם היא לא היתה מטילה עשרים שנות מאסר על אונס של ילדה קטנה? ברור שיש כאן הסכמה סמויה מצד השלטונות. 
- קשה להאמין . 
- איך אפשר לפרש זאת אחרת ? על מעילה בכספים או זיוף מסמכים מטיל החוק שתים-עשרה שנות מאסר, לא ? אם אני מאיים על מישהו בסכין, אני עלול לשבת חמש שנים. אבל עם אונס זה רק שלוש וחצי. ברור כשמש, המחוקק העִיברי מכיר בחיוניותו של האונס ההמוני. 
- חיוניות, אמר אדוני ?
- בוודאי. אומרים, שפעולה מסוג זה משחררת אלימות עצורה, היא מעין שסתום מקובל באזורנו להתפרקות מלחצים חברתיים. מי שאונס אינו מפגין, אינו פורע, הוא מבסוט. אין פלא אפוא, שעל הקולנוע מטילים 50 אחוז היטל עינוגים, אבל האונס הוא חופשי. כן, בהחלט מורגשת תמיכה ממלכתית מסיבית, עידוד האונס הישראלי.
- אתה רוצה לומר, אדוני, שאילו הטילו עשרים שנות מאסר על הזהו, אז לא היית עוסק בו ?
- בשום אופן לא. השתגעתי ? לשבת כל החיים בשביל פרפראות של עשר דקות ? הייתי עובר מהר מאוד לספורט אחר.
- כדורגל ?
- לא, זה מסוכן, אפשר לשבור רגל. התכוונתי לפרוטקשן. אבל בינתיים, כל עוד בתי המשפט המקומיים משתפים פעולה, אין לנו בעיות. האונס נשאר הספורט הלאומי שלנו. 
- רוב תודות, אדוני. האם ברצונך למסור משהו אישי מעל דפי העיתונות ?
- כן. בדעתי לפנות לשר הפנים בכל לשון של בקשה, לא לתת אשרת כניסה לאיש המאפייה האמריקנית מאיר לאנסקי. לבל נהפוך את ארצנו למקלט של עבריינים.

את מגיעה אלי מוטפחת, נקיה ומוכנה. באת בדיוק לפי ההוראות שלי לבושה רק במעיל השחור שלך ובנעלי עקב שאני אוהב.

רק שהכנת לי גם הפתעה שובבה והוספת משהו שלא אמרתי לך.

בדיוק בשעה שקבעתי אני פותח את הדלת ורואה אותך עומדת שם נבוכה ומתרגשת . אני מביט בך לרגע עד שאת מרימה את הראש והעיניים שלך ננעלות בשלי.

אני רואה בהן את ההתרגשות שלך, הרעב שלך, והפחד שלך.את רועדת ועל סף התמוטטות. אני מחייך תופס בידך ומושך אותך פנימה לזרועותיי ומחבק חזק עד שהנשימה שלך חוזרת ורעד מפסיק.

את לא שמת לב מתי ואיך אבל איכשהו בזמן שחיבקתי אותך סגרתי את הדלת והובלתי אותך למרכז החדר. התנתקתי ממך מתרחק צעד ואת פתחת את הפה מתחילה להגיד משהו אבל היד שלי זזה מהר וסותמת לך את הפה את מביטה בי ורואה אותי מניח את האצבע שלי על פי ומסמן לך להיות בשקט. ורק אז את שמה לב, סטירת מציאות שאת מבינה כמה מנותקת הרגשת, אני עוד לא אמרתי לך מילה . לא הוצאתי הגה מפי אפילו לא אמרתי לך שלום.

אני הולך לשולחן מרים את הכיסוי עיניים ושם אותו עלייך אבל את כבר מורגלת לזה עומדת זקוף ומחכה להוראות. אבל הן לא מגיעות. את מרגישה את המבט שלי חודר ובוחן, שומעת את הנשימה סדירה ששואבת אותך פנימה. אבל השקט הזה משגע אותך את מתאפקת עומדת זקוף וחושבת על ההפתעה שלך עם חיוך זדוני. את מרגישה אותי מתקרב וישר מפחדת אולי החיוך הזה היה לא במקום. אבל נרגעת כשהידיים שלי נוגעות בך בעדינות פותחות את המעיל ומפילות אותו לרצפה. אני לוקח צעד אחורה ושוב מביט בך ביופי שלך.

את מרגישה את החום שלי קרוב עלייך אבל אני עשיין לא אומר דבר עדיין שקט.

אני מתקרב מלטף אותך. ידיי עוברות על גופך פעם בעדינות ופה בחוזקה . בוחנות ועוברות על כולך מהפנים והשפתיים שלך לצוואר יורדות לחזה חופנות צובטות ומושכות. מלטפות את הבטן אוחזות הירך מסמנות ועולות לרטיבות הבלתי פוסקת שלך. ועדיין שקט.

את מתמכרת למגע שלי נאנחת אבל משתגעת מהשקט .

פתאום הכל נעצר יד אחת צובטת ומושכת את הפיומה השמאלית והיד השניה על התחת שלך . את מתאפסת מייד מבינה שמצאתי את ההפתעה שלך את הפלאג האנאלי שלא אמרתי לך לשים. עכשיו אתה תדבר את חושבת אבל לא עדיין שקט קפוא.

את לא יודעת עם אני מחייך או כועס הכל שקט ואת משתגעת את מתחילה לדבר מנסה לבקש סליחה אבל שותקת כשאת חוטפת סטירה.

מייד במהירות ועוצמה שאת לא מבינה איך היא אנושית אני תופס לך בעורף מצמיד אותך לקיר. החזה שלך נמחץ על הקיר הגס והעמידה שלך לא יציבה אני כאילו מחזיק אותך רק עם היד שאוחזת בעורף בכוח כואב ומרתק ועדיין שקט.

את מתחילה לבקש סליחה להגיד שאת רק רצית להפתיע אותי אבל את בקושי יכולה לדבר כשאת נמחצת לקיר ואז את מרגיש את הכאב החד הצורב של היד שלי שמפליקה לך בכוח לתחת. ועדיין אני שותק.

את כבר יודעת מה לעשות וסופרת בכל ומבקשת סליחה עם כל מכה .

1 סליחה אדוני

2 סליחה אדוני

3 סליחה אדוני

...

30 סליחה אדוני

את כבר בוכה כואב לך ואת לא רואה את מחוצה על הקיר מרותקת על ידי ואני לא אומר לך דבר עדיין שקט.

אחרי הספאנק ה30 היד שלי מלטפת את הטוסיק האדום והכואב שלך היד שלי מרגיעה אותך אבל את שמה לב להבדל באחיזה שלי באיך שאני עומד ליידך את מרגישה את הטורף שבי מתעורר ועדיין שקט.

אני מתחיל להוציא ולהכניס את הפלאג מהתחת שלך מזיין אותך איתו משחק בך במהירויות משתנות את לא מסוגלת להתרגל לשום קצב ועדיין אני בשקט.

את נאנחת גוהרת וזזה תחת ידיי מתרגשת ומשתגעת רוצה עוד רוצה להרגיש אותי לשמוע אותי אבל אני בשקט.

אני מוציא את הפלאג אחרי שהרחבתי אותך מספיק ואת מרגישה את הזין שלי חודר לתוכך בבת את מזיין אותך בעמידה מצמיד אותך לקיר ומשפד אותך כמו חיה על חנית הצייד .

אבל אני עדיין שקט אפילו לא נאנח רק הנשימות שלי משנות ווליום ומקצב.

אבל את בעולם אחר אני מזיין כמו חיה פרועה ללא רחמים חודר מפליק מושך בשיער פרועה ואת מרחפת נמחצת שוקעת ועפה. האנרגיות בך רק מתגברות את כבר לא יוכלה עם השקט הזה.

את צורחת וגונחת מתחננת לעוד מקללת ואומרת תודה. הכול רק למלא את האויר ברעש. הכל רק די עם השקט.

והעוצמה שלי רק מתגברת ואת נקרעת . 

אז את שומעת מילה אחת ממני הפעם הראשונה שאני מדבר . מילה שגורמת לך להתפוצץ ולהשתחרר מילה שמעיפה אותה לרקיע סוף סוף את שומעת אותי, את הקול שלי.
המילה פקודה אחת פשוטה "תגמרי" ואת גומרת בעוצמה גופך רועד וכל התסכול כל האנרגייה שהצטברה כל השגעון שהרגשת הכל מתפוצץ בנקודה שמחברת בינינו ואת גומרת  וכשהתחת שלך מתכווץ וחולב את הזין שלי אני גומר לתוכך ומעיף אותך שוב לגמירה נוספת אבל הפעם אחת ארוכה ופועמת.

את חוזרת לעולם לאט לאט ושמה לב שאת כבר לא צמודה לקיר ושאני מחבק אותך על הרצפה מחזיק אותך קרוב ומכורבל עד שאת נרגעת ונושמת הכיסוי עיניים ירד ממך ואת מביטה בי רואה את החיוך שלי ואני מרים אותך ולוקח אותך לספה יושב ומחבק מלטף ומדבר איתך ...

שאלו אותי כמה אנשים למה בחרתי בכינוי שלי אז אתן לתמונות לדבר במקומי.

כי תמונה אחת שווה אלף מילים אבל עיניים שוות אלף תמונות.

כל כך הרבה רגש כל כך שונה . סגידה, פחד, התרסה, חושניות, חרמנות ועוד...

תסתכלו להן בעיניים מה אתם/ן רואים/ות

הכרנו רק כמה שבועות .
את היית עקשנית, קשת עורף, ומרדנית. הכל היה צריך להסביר לך , אם משימות פשוטות היית רבה איתי. אבל שלטתי בך ואת התמסרת לתהליך נתת את עצמך והצלחת להפתיע אותי כל פעם מחדש באיך את מקלפת מעצמך שכבות ונחשפת בפני.
נפגשנו רק פעם אחת לעשרים ושלוש דקות. בדיוק בהם אפילו לא נגענו חוץ מלחיצת יד ואפילו שברחת ממני ואמרת "לא רוצה"
אפילו שם הגרשתי אותך חשופה ומסורה מולי, אבל לא אלי אלא לתהליך.
את האחת שרבתי איתה הכי הרבה, אבל האחת שהייתה הכי מסורה לחינוך. את היית הכי חוצפנית . האחת שברחה ממני, שסירבה לי האחת שאמרה לי "לא" .
אבל את האחת שאני הכי גאה בה היצירת האומנות שלי האחת שלמרות הכל התמסרה לחינוך והאחת שלמדה את הלקח החשוב ביותר שלה. 
את למדת מי ומה את...
את למדת מה את רוצה...
ומעל הכל את למדת להגיד "לא" לקחת שליטה בחזרה מאחד שאת לא רוצה.
את היית תמימה מלאה במחשבות אפלות ורצונות מלאי זימה ורעב לשליטה שהטריף אותי על דעתי וגרם לי לרצות ממך תמיד עוד.
אבל הבנתי שאני לא מה שאת מחפשת. ולא נפגעתי רק התגאתי בך בכוח ובעוצמה שלך 
אבל אני פחדתי שינצלו את זה לכן כשאמרת שאת לא רוצה אותי כאדון שלך התעקשתי והענקתי את השיעור האחרון והכי חשוב השיעור לדעת שאת כן אישה ולא שפחה שאת מישהי עם רצונות וכוח נפשי וזה טוב ומישהי שמותר להגיד "די" מותר לה להגיד "לא" ושאת לא צריכה להתפשר.

לכן אני כל כך גאה בך כשהסתכלת לי בעניים ואמרת לי לא זה גרם לי רק לחייך אז הבנתי שאת למדת את שיעור שאת הבנת .

אז תמשיכי ככה חפשי את מה האדון שמתאים לך את כבר לא ילדה תמימה. את אישה גאה עם צרכים ורצונות אז אל תתפשרי אל תכנעי ותדעי שכשראיתי אותך הולכת זקופה ישרה ומהממת התמלאתי אושר וגאווה.

לא אמרתי את זה לך הרבה כשהיית שלי אבל הינה עכשיו אני אומר לך.
עכשיו אני צועק את זה שתבני את גודל הרגש

אני גאה בך כל כך גאה בך ... גאה בך שהלכת ממני גאה בך שאמרת לי "לא".

הרעב עולה אז יצאתי לחפש אחת לטרוף . אני לא אחד של המסיבות אז חיפשתי באפליקציות הוניליות (שם תמיד מוצא) . מצאתי אחת חמודה בעלת מראה ספרנית. דיברנו קצת היא במקרה קופצת לעיר שלי ולי ויש סידורים קצת אז החלטנו להיפגש לקפה ואולי תסתובב איתי בעיר .

אוך כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה .

היא כל הזמן שואלת איך אני ידעתי מה היא חושבת ? או איך אני ידעתי שהיא נשלטת?... (כשהיא אפילו לא ידעה)

לו רק ידעה כמה זה בולט ה"צורך" שלה.

עוד בפעם הראשונה שנפגשנו, בבית קפה ראיתי זה. את איך שהיא הסמיקה כל פעם שעניינו ננעלו ביחד. אחרי זה כשהסתובבה איתי (כי לא רצתה לסיים) באיך היא קיבלה מבט מרחף כשהתסכלתי על חבלים בחנות עשה זאת בעצמך....
זה בלט באיך שהיא קפאה במקום מתי שאמרתי לה לחכות לי ולא לזוז בטון מצווה בטעות(כי היא מעוררת את הטורף שבי) ולא זזה עד שחזרתי מהשירותים. זה צעק לי באיך מבטה הושפל כשהצעתי לה את ידי לעזרה כדי לקחת אותה אחרי . זה לחש לי באיך רגליה השתפשפו ונצמדו כשעמדתי מולה קרוב מביט בה מעליה והיא צמודה לקיר המעלית מסביר לה מה יהיה היא בלעה רוק והינהנה בהסכמה והבנה...

אחרי זה תפסתי אותה בשיערה מושך אותה לדירה שלי. מצמיד אותה לקיר נושך אותה בצווארה. מנשק אותה בכוח ברעב. מוריד אותה לארבע ומוביל אותה אחרי... וכל הזמן הזה היא לוחשת כאילו המומה אבל מלאה בתשוקה "אבל איך ידעת?..." והיא המשיכה ללחוש את זה כל הזמן . גם כשהפשטתי אותה גם כשקשרתי אותה ועד לרגע שהחגורה העניקה לה את ההצלפה הראשונה . אז היא הפסיקה ללחוש ושחררה משהו ספק אנחה ספק צעקה "כןןןןן... תודה..." ובסוף אחרי הכל . אחרי הזיון הארוך בכל חור שלה והיא שוכבת עלי בזרועותיי מתאוששת ועוגרת כוחות.
היא הרימה את ראשה בפתאומיות הביטה לעיני במבט תמים ומופתע וזעקה "אבל איך ידעת... איך ידעת שאני כזו ... שאני אוהבת את זה... איך ידעת...." ואני רק עונה לה בחיוך :-)

 היא בעלת נפש בוגרת אבל בגוף צעיר, עם ראש שובב ומלא סערות מתפרצות כמו המזג אויר בחוץ. היא יודעת את מקומה. את מה שנפשה חושקת, את אשר גופה צועק לעברו. יש לה חיוך מהפנט ומבט תמים מלא הערצה. אחרי שנתיים סוף סוף היא מצאה את האחד שהיא בוטחת בו. אחרי שנתיים של קריאה ומחקר היא סוף סוף מעיזה להתחיל את המסע להעניק את עצמה. אחרי שנתיים של תהיות אולי משהו לא בסדר בה. היא מצאה את מקומה, המקום הבטוח שלה. איפה היא חופשיה לנסות איפה היא יכולה להגשים ולא רק לדמיין. אחרי שנתיים היא מצאה את האחד שמכיל אותה שמבין אותה. היא לא יודעת מה יהיה בעתיד. היא לא יודעת האם היא רוצה אותו. אבל אתמול היא רצתה להעניק לו מתנה. התנסות ראשונה ש

לה

. 

פעם ראשונה היא הרגישה שיחרור מוחלט.

פעם הראשונה היא הרגישה בטוחה.

פעם ראשונה היא הרגישה רעד בלתי נשלט.

פעם ראשונה היא לחשה בצעקה "תודה ..."

פעם ראשונה העניקו לה כאב.

פעם ראשונה שזה היה אפל ואסור.

פעם ראשונה שהיא הרגישה שייכת.

פעם ראשונה שהיא קיבלה ולא הייתה צריכה לקחת.

פעם ראשונה שהאחד איתה לא ברח או ניצל אלא חיבק והקשיב.

פעם ראשונה שהיא רוצה עוד אחרי.

פעם ראשונה שהיא עושה צעד אמיתי בעולם האפל והמושך הזה של שליטה והתמסרות.

תודה לך על הפעם הראשונה שהענקת אותה לי זו מתנת הולנטיינס המושלמת.

תודה לך .... תודה.

תודה שהענקת לי את הפעם הראשונה והיחידה...

 בעקבות שיחה עם ידידה עלה הנושא "מה ההבדל בין שליטה לסתם קינק?"

מה שאני כותב כאן זוהי דעתי האישית בנושא אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.

לדעתי ההבדל הוא מאוד ברור בכוונה מאחורי המעשים. סקס קינקי זה סקס עם (אבל לא רק...) אלמנטים של בדסמ, אבל האלמנטים האלו נשארים רק בסקס. והמטרה היא פשוט הנאה מהמעשים עצמם. לא מהדרך חיים. זה לא חלק מהנפש של האדם, זה לא "צורך" . לא תשמעו ממישהו שכאן רק בשביל הקינק שהוא רעב לכאב או רעב להשפלה. מי שכאן בשביל סקס קינקי יכול להנות מסקס ונילי לא פחות מבדסמ הוא רק מעדיף בדסמ (או כל קינק ספציפי אחר) .

לעומת זאת שליטה זו דרך חיים. נכון היא באה לידי ביטוי בסקס קינקי אבל לא רק. ההתמסרות היא אחד ההבדלים הגדולים. עם נשלט/ת כאן בשביל סקס קינקי בלבד היא/וא לא יסכים לשבירת גבולות בשביל השולט/ת שהם מאמינים ובוטחים בהם. לא יהיה את המצב הזה של מבט אחד שמקפיא את הדם ומעורר את הרעב שגורם לציות. הרי גם עם השליטה היא בעיקר בסקס אצל זוג רואים אותה גם בדינמיקה בניהם. זה לא אומר שאני חושב שאין הדדיות בקשר של שליטה או שהצד הסאב הוא סמרטוט שמציית להכל. 

להיפך קשר של שליטה יותר אינטנסיבי ויותר פתוח מהרבה קשרים אחרים ויש בו המון הדדיות והשקעה משני הצדדים. לא שיוויון אבל כן הדדיות. כי כל צד יש לו תפקיד מגודר וכל צד מספק חלק אחר בקשר .

הצד הסאב- מספק התמסרות לרצונות של השולט מספק הכלה ופתחיחות לעיצוב של השולט ולחוקים שלו. בתוך המסגרת שהשולט יוצר שם הם מוצאים את החופש שלהם והשחרור הטוטאלי.

הצד הדום- מספק את החוקים, הבניה, העיצוב ומעל הכל את הצרכים הסודיים של הצד הסאב האלו שאפילו הסאב לא יודע עליהם. הוא מתמסר ל פרק ולטפח את הסאב . משקיע מחשבה אנרגיה ורגשות כדי שהסאב יוכל להכיל אותו . שומר על הסאב כדי שהסאב לא יפגע בזמן שהוא מרגיש את החופש המוחלט ולכן המסגרת. כל סאב היא יצירת אומנות לדום שהוא בונה ומעצב . ולכן הוא גם חייב להכיל את כל הסאב. גם את הרע וגם את הטוב ללא הגנות וללא חומות כדי שיוכל לפרק ולבנות.

וכאן באמת נופל ההבדל קשר של סקס קינקי אין את כל התהליך הנפשי. אין את ההתמסרות, את הבניה ועיצוב . ובסקס קינקי אפשר לעשות עם חומות ווהגנות . אבל שליטה זה תהליך שנמצא גם מחוץ לסקס תהליך מלא רגש הבנה הכלה ועוד ובו ההגנות והחומות של הנפש רק מפריעות...

לפעמים להרבות במילים מוריד מהחוויה. ובמזג האויר הזה אני נזכר במה שהיה ובמעט מילים שיכולים לתאר את החוויה.

טיול ביער.

ריח הטבע.

קיפוץ בשלוליות.

מבט רעב.

השפלת ראש.

קילוף עדין.

אויר קר צובט את הנשימה.

גזע עץ שורט את העור.

חבל אוזק.

צליל שריקה.

זעקת כאב .

ענף מסמן.

טיפטוף הגשם מעקצץ.

שריקה כואבת .

ספירה ותחינה.

גוף בוער אויר מקפיא.

אנחה משחררת כשאת מתמלאת.

שניים הופכים לאחד .

פראיות של הטבע.

שיחרור מוחלט.

צעקות שמתחרות ברעמים.

הגשם מנקה ומטהר.

היד חונקת.

פורקן.

חיוך.

ולחישות תודה.