כאב

ואתה מושך אותי פנימה

אני מפחדת לתת לך רצועה

או קולר

עוצרת הכל

ונושמת 

אתה זה שעוצר את הזרימה.

זה בדיוק הזמן לקחת אותי 

אולי יותר רחוק מבעבר 

ואתה בלתי מושג בעצם

אז מה העניין?

שאלוהים ישמור

אני מחפיצה את עצמי

.. מתה כבר לפגוש את פרויד.

אני אוהבת כשאתה קורע ממני בגדים אבל בעיקר כשאתה קורע ממני מחשבות, ברעב, כמעט בכעס, ואז זורק בערבוביה על הרצפה. 

לפעמים הן הולכות לאיבוד.

תודה

אפשר היום להירדם בתוכך הלילה?
להרדם לידך זה כבר לא מספיק, 
אני עדין זוכרת מי אני.

איך הגעתי לכאן?

מישהו אמר לי שהוא "שולט"

הביא קישור

שאקרא את הבלוג

ישר אמרתי מתוך טמטום

מה?

זה נשמע כאילו אתה ערס 

זה נשמע כל כך זול.

מה אוכל להגיד 

בכלוב מצאתי את הגברים הכי עמוקים

[אולי יותר ממה שאני מוצצת עמוקים]

כותבים מהפנטים מורכבים

שולטים בחידודי לשון וידיים אוצרות דימויים נחשקים.

לא אומרת, יש גם את הסוג הרגיל

של הסתם.

אבל יש את אלה שעושים לי כול כך נעים 

שבא לי לבלוע אתכם את כולכם

כן גם אותך שם

איך שאת כותבת הלוואי עלי

אולי עוד מליון שנה.

ודרך המורכבות שלכם המורכבות שלי ...

בלה בלה

תודה !!

וכולם אומרים זה הבל הבלים

ומה אם זה כל מה שיש באמת בחיים?

המשחקים שלנו אולי זה כל מה שאני מצליחה להרגיש.

וכולם מסביב יודעים בדיוק איך לחיות,

ממש אלף גוונים של אפור.

 אני אוהבת את המשחקים ביננו

אין בהם טיפה של זיוף

לבבות מדממים על השולחן

וכאילו חתמנו ביננו על איזה הסכם

אף אחד לא עוזב

אף אחד לא נכנע.

תנו לי כל היום להתעסק במשחקים

הבל הבלים אבק כוכבים

אני לא מבינה מה השאר עושים.

לחשוב להתרגש לצפות

להשקיע מחשבה כוח עוצמה

לחפש את ההבדל 

את מה שעושה אותך מיוחד.

את מה שעושה אותך אתה.

אולי אני לא מצליחה להרגיש דברים עדינים

אולי הרגש שלי כאוטי

אבל עדין קיים

פשוט החוקים אחרים

שעות מתות על שניות חזקות

מרגישה רק את השיאים 

אוכלת רק את הזיגוג של העוגה

זורקת אותך.

ומחזירה ..

אני ילדה קטנה שרוצה לעבור ישר לקינוח

אז מה? אז מה?

ישנה בדידות בין כל ההיכרויות החדשות

הכיבושים הסקרנות והמילים 

היא בעיקר מורגשת במוצאי שבת

אחרי יומיים שיכורים שאתה בקושי זוכר.

היא בעיקר עולה אחרי שחיזרת הצלחת

סימנת וי קטן

אחרי שקשרת השפלת צחקת 

הכאבת הכאיבו לך 

נאנחת גמרת הגעת לשיא.

בדידות בין הדמויות שאתה מגלם הציפיות והסדינים.

בסוף כל אחד חייב לאסוף את עצמו

לפינה רחוקה ללקק את הפצעים

לבחון מחדש 

להינות מהפרס

לישון לבד.

אני מחפשת את האדון שלי 

אולי כדי לשלוט יותר טוב

בטוח לא כדי למצא ענווה.

איך זה מסתדר? אנשים שואלים

ואני אומרת 'זדיינו'

לא באתי להסתדר לכם.

איך אפשר לשלוט 

בלי מידי לרצות לנוח 

בידיים, ידי אמן?

שיקשרו שישקיעו

שיחזיקו חזק

שיקחו קצת מהעומס

של להחליט לבד?

וכלבלב שלי אני אוהבת אותך 

ויודעת שאתה קורא.

אז יצאנו פעם אחת 

שלחתי אות עם כאבי ביצים הביתה

ברור

רק לשרת הוא רוצה 

רק ללקק את הרגליים

מלכה מלכתי תובילי אותי

ואז יום אחרי נעלם לשעות מהוואטסאפ

חצוף, רתחתי 

כשהופיע ישר אמרתי לו רד על הברכיים 

ותבקש סליחה!

אבל אני בבסיס .. בלה בלה

רד על הברכיים אני רוצה תמונה!!

ישר הופיעה תמונה של הברכיים במדים.

התחנן, התפתל ..סלחתי.

יום אחרי ביקשתי בקשה

נתתי לו עד סוף היום בשש

איזה תירוצים היו לו

הארץ, החיילים, המדינה

תני לי עוד קצת זמן מלכה.

רתחתי אמרתי לו שהוא לא מתאים

שהוא בחיים לא יהיה 

ואז הופיע תמונה 

החזה הגדול שלו חשוף 

ועליו בעט כמעט בחריטה

'אני כלבלב במבחן'.

כמה הייתי גאה בו

והוא היה גאה בעצמו.

אז אפשר להיות מפקד גדול בצבא 

וגם לרדת על הברכיים

כשאני מצווה.

אולי עוד יצא ממנו משהו 

אולי אני מלכה?

אני  בלה בלה מחפש שולטת

אוהב שליטה, רוצה להיות עבד

מחפש מלכה נסיכה נרקיס ביצות

ועדין מה אתה רוצה???

מה אתה רוצה ממני?

מה בדיוק? מה ניסית? 

ידוע לך שמספר סוגי השליטה כמספר

האנשים שאוהבים יחסי שליטה, נכון?

אז מה אתה רוצה?

ונכון, זאת הפעם הראשונה והאחרונה שאני אשאל.

אבל אתה חייב להיות מסוגל לכתוב ברור

או שגם את זה אתה מצפה שיכתבו בשבילך?

עצוב, איך אדע אם אני הולכת להינות ממך?