אהבה, רק קצת אחרת

אישה חזקה

מאחוריי

ידיה על מותניי

לוקחת

אני שומע גניחה

שלי?

ונכנע.

חוסר אונים

כאב

שימוש

בעילה

צרחה

וחוזר חלילה. 

מתהפך כל הלילה

הרעב לא נותן מנוח

הצורך לחוש בחוסר האונים

בכאב המפלח

לשמוע את הצרחה הבוקעת ממני

לנסות להימלט

ולהרגיש בחבלים המרתקים אותי

להילקח.

בכוח.

יער

חבלים

עץ?

מכסה מנוע?

חוסר אונים

חדירה

עיניים מתגלגלות לאחור

צרחה.

משיכה עקרה בחבלים 

הפעם מפלח יותר

יבבה נואשת

ושוב

חסר נשימה

רק 

תחושה

של

מחיקה.

שמישהו יזיין אותי כבר.

אלוהים לאן הדרדרתי.

כותב כשהצורך עולה על גדותיו

מחפש מוצא של זרם התודעה

אך הכתיבה עצמה מגבירה הכל..

את הצורך

את הרעב,

ושוב כותב

ושוב מעצים

וחוזר חלילה..

כשהכיפה של סטראפאון

(או זין?)

יכנס לתוכי

כשאני קשור

ללא יכולת להתנגד 

או לברוח

או לזוז

כשהגניחה תברח ממני

עיניי יתגלגלו לאחור?

אבקש עוד?

או אבקש להפסיק?

הזין יגיב?

הרעב יירגע?

או יגבר?

כשאכנע לה?

לו?

רגליים פשוקות

לחץ של איבר על פי הטבעת..

ציפיה?

כאב?

גניחה?

עד כמה מורעב

ומוטרף

אצטרך להיות

על מנת שאתחנן לגבר

״תזיין אותי״.

הרעב לקשר טוב ואמיתי

קרוב ואינטימי

לאישה שאתגעגע אליה בין פגישה לפגישה

אהבה.