|
|
|
היא על כורסה,
מפשקת רגליים,
מסמנת לי סוף סוף להתקרב,
אני מהסס,
לא בטוח שאכן מותר
רצוי
היא מושכת את ראשי על בין רגליה,
ואני נכנע.
מפשק את שפתיה עם שפתיי,
לשון עדינה מלטפת,
צד אחד
וצד שני
עוטף בעדינות
שומע גניחות
מרים את עיניי
ורואה אותו לצדה
מתנשקים בלהט.
אני סטרייט.
אני לא נמשך לגברים.
אבל משהו בקול שלו בטלפון
בביטחון שלו
שהוא יודע מה עושים איתי..
הגעתי אליו לבית
נבוך כולי.
ציווה עליי להתפשט.
ולשכב על הגב.
כיסוי עיניים
ידיים נקשרות מעל לראשי
ברכיים נכבלות לצידי המיטה.
חשוף וחסר אונים.
רעדתי.
מפחד?
מציפייה?
הקול שלו הרגיע.
ויברטור נצמד לזין.
נאנחתי.
ויברטור חדר אותי.
גנחתי.
ניסיתי להתפתל,
להגיע למגע של זין.
אבל לא יכולתי לזוז.
בכלל.
ויברטור נוגע לא נוגע בזין.
ושוב בפי הטבעת.
ושוב פנימה.
והגניחות שבקעו ממני.
הן היו שלי?
עד ששמעתי מישהו מתחנן לזין.
אני?
אבל אז נלקחתי בכוח.
צרחה.
הזין היה רעב.
לא הצלחתי לגמור.
הוא השתמש בי.
ולא הצלחתי לגמור.
עד שיצאתי מדעתי.
מותר לומר את המילה הזאת?
להגות אותה?
לומר אותה?
וחלילה… לעוף בדמיון ולנסות לחוש?
נתקלתי בסרטן (תיעודי, לא פורנוגרפי) שבו קבוצת נשים מקיפות גבר בסמטה חשוכה, ובאיומי סכין משכיבות אותו, ואוהבות אותו זו אחר זו.
גופו של הגבר מגיב, יש זקפה, הן רוכבות עליו, מתענגות עליו, אך הבעת פניו משדרת גועל.
אני שם את עצמי בסיטואציה, ומשום מה הדבר דווקא מעורר אותי… מאוד.
להילקח. בכוח. בחוסר אונים.
ואפילו לאו דווקא על ידי נשים, ולאו דווקא זיון ואגינאלי..
משהו דפוק אצלי?
פשוט להידפק.
בלי שאלות.
להילקח.
כמו חפץ.
לשמוע את הגניחות יוצאות ממני
בלי שליטה
להרגיש איך את/אתה מתענגים עליי
בלי טיפת התחשבות בצרכים שלי.
עכשיו.
תקחו.
לתת
להשקיע את כולי
בעונג שלך
להפיק ממך את הצלילים האלה
לדעת שזה ממני
הסיפוק הזה
רעב לזה כל כך.
רצון מוזר
כשרע,
הרצון הזה להימחק.
שמישהו ישתמש בי
כמו חפץ
כאילו שאני לא שם.
אבל בצורה עוצמתית,
משתמש בי להנאתו הבלעדית,
כאילו שהשימוש הזה בי מוחק אותי כבן אדם
ועושה לי לא להרגיש
לא להרגיש כלום
ולפעמים זה שאני צריך.
מוזר.
היא התקשרה אליי
״בוא״.
אני לא ממש יכול עכשיו..
״בוא״
ואני שומע את ההתנשמות ברקע.
זה כבר חזק ממנה.
היא כבר לא יכולה בלי
והיא לא תוותר.
״בוא״.
אני נכנס לרכב
ונוסע אליה
צהריים
מתחת למשרד
היא פוסעת אליי
שמלה
עקבים
תנועה מוגזמת של האגן מצד לצד
עיניים זגוגיות
שפתיים מעט פעורות
מתנשמת
נכנסת למושב האחורי
״בוא״
השמלה כבר מופשלת
הרגליים פשוקות
״בוא״
הריח…
הרטיבות הדביקה על הירכיים
החוט של הביצים החלולות מבצבץ מתוכה
תנועות האגן שלה כבר לגמרי לא רצוניות
״בוא״
תופסת את ראשי באלימות
מצמידה אותי אל בין ירכיה
בכוח.
נכרכרת סביבי
נועצת עקבים בגבי
ולשוני עושה בה את מה שהיא צריכה.
ההתכווציות
תנועות האגן הפרועות…
שם מקומי.
בעלה הזמין אותי
אל שפת נחל
באמצע הלילה.
רכב שחור
הוא מקדם את פניי
ומצביע עליה
אישה יפהפיה
על הספסל האחורי
הדלת פתוחה
רגליים ארוכות מחוץ לדלת
חזה חשוף
ומתנשמת.
בוהים זה בזו.
״תיגע בה״ הוא מצווה עליי.
אישה יפהפיה.
היכן להתחיל?
כרעתי ברך
מעביר שפתיים לאורך רגליה.
״לא״ היא אומרת.
מרימה אותי אליה
תוחבת שד לתוך פי.
הלשון שלי משתוללת סביב הפטמה
והנשימה שלה…
אלוהים הנשימה.
מנתקת אותי
מרימה אותי לעמידה
פותחת רוכסן בזריזות
ומכניסה אותי לתוך פיה
מוצא את עצמי דופק על גב הרכב
שבוי.
מתנתקת ממני
מושיבה אותי באוטו
מתיישבת עליי
אחוזת טירוף
ומכניסה אותה אליה
גניחה שלי
סטירה שלה
שוב תוחבת שד אל בין שפתיי
ורוכבת
סוטרת
שורטת
מוודאת שלא אגמור לפניה
שלא אגמור בכלל.
משתמשת בי.
זורקת אותי מהאוטו
והם נוסעים.
הנה
אמרתי את זה בקול.
להרגיש חסר אונים
נלקח
כך שהגוף מתבטל
והמוח נמחק
ומישהו אחר
משתמש בי
להנאתו.
להנאתה.
להנאתם.
וככה,
קשור על שולחן
רגליים מפושקות
קשורות אף הן לשולחן
חשוף.
הנעיצה.
הכאב החד
הצרחה
הנסיון להימלט.
נבעל.
שומע גניחות
ומגלה שהן שלי.
עמוקות,
חייתיות,
כן… קצת כמו אישה שנבעלת.
נלקחת.
אגרופים קפוצים.
ציפורניים שורטות.
נכנע.
