ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי

לפני 10 שעות. שלישי, 25 ביוני 2019, בשעה 08:45

אני יודעת שעבר עלייך היום יום קשה בעבודה זה לא חדש לי שאתה מתלונן כמה עיצבנו אותך, כמה אתה עייף מכול העבודה הזאת
מבינה אותך לגמרי, כי אני גם נמצאת בסיטואציה דומה...
רק שאצלי יש דבר אחד שמשחרר אותי מכול הלחץ והעייפות הזאת והוא נקרא "כאב"
אם הייתי יכולה לתאר לך כמה שהוא ממכר ומוציא את כול הבעיות מהראש.
אז אתמול החלטתי להראות לך מה הוא עושה , כי אי אפשר לתאר את זה במילים.
הייתי חייבת לפרוק עלייך את כול היום הקשה שעברנו, כי עלי אף אחד לא פורק חוץ מהדומית ואתה יודע זאת.

החלטתי לשים שירים בקול חזק, כדי שאף אחד לא ישמע איך שאני מצליפה בך, ולהתחיל במסע הכאב שאתה כול כך פחדת לקבל בגלל ילדות קשה...

אני לא אפרט מה היה בסשן, כי אתה בטח לא הייתה רוצה שאחרים ידעו...
מה שכן יצאתי שוב מחוייכת, כי הצלחתי לפרש לך את משמעות הכאב ולהוציא אותך אדם נקי ממחשבות שהטרידו אותך כול הערב...

 

תהיה בטוח במה שאני עושה תסמוך עלי שלא אעשה מעבר למה שאתה מסוגל,

ואל תפסיק להפתיע אותי יקירי
טוב לי כשטוב לך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אלתפסיקלחייך

לפני יום. שני, 24 ביוני 2019, בשעה 12:07

עדין בראש רץ לי סופש הקסום שהדומית העניקה לי

מחר אני ממש מקווה לראות אותך שוב  מתחננת לזה.

דומית רצית רק להגיד לך

תודה על מי שאת עבורי ומי שאת בשבילי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תמשכילנגןעלי

לפני יומיים. ראשון, 23 ביוני 2019, בשעה 07:25

אני רואה את מבטה וגופי מתחיל להתצטמרר ולהתחרמן בו זמנית.
כול נגיעה של הדומית משגעת אותי יותר ויותר בעודי עומדת עם כיסוי עיניים,הידיים למעלה, ומקבלת את העונש שמגיע לי מהפשלות שעשיתי כול השבועיים.
הצלפה אחרי הצלפה בחזה גורמת לי להתכווץ מכאב,אבל הכאב הזה מרגיע וטוב, אחרי חיבוק חם ואוהב מהדומית.
לא יודעת מתי תגיע ההצלפה או הליטוף שאני כול כך מכורה אליו..

 

https://thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=0&pos=0

 

 

אני מתמכרת מהר לכאב שלך הדומית,ומכורה חזק למגע שלך.

שוב סליחה הדומית על כל הפשלות שעשיתי ותודה לך על החינוך שאת נותנת לי אני לא יאכזב אותך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


לאיכולהבליהכאבשלהדומית

לפני 3 ימים. שבת, 22 ביוני 2019, בשעה 09:42

אל תפסיקי בבקשה לנגן עלי לצלילי השוט שמכאיב ומשחרר אותי 

 

https://thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=87635&pos=1

 

השארת אצלי טעם של עוד.....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתחננתלעודהדומית

לפני 5 ימים. חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 16:26

עוד כ- 14 שעות אני עושה את דרכי לדרום בדרך לדומית, ככול שהזמן קרב אני מתרגשת יותר..

עוד שעה ועוד שעה מתקתקת על השעון ואני מתחילה להזיע, ודפיקות הלב שלי נהיות יותר ויותר מהירות...

בראשי עולות המון מחשבות,שאלות,ודמיונות

השאלה העיקרית: איך כול זה יגמר?

מתרגשת כמו שאישה בתולה מתרגשת לפני הסקס הראשון שלה: מה אלבש,מה אביא,איזה בושם אשים,ואולי היא רוצה אותי פשוט ככה כמו שאני...

 

 

 

 

 

 

עד כמה המוזיקה שהדומית תבחר תהיה חזקה? והיצירת אומנות תהיה יפה? רוצה לראות בשישי😉

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתהלראותאתהדומית

לפני שבוע. שני, 17 ביוני 2019, בשעה 12:38

בחיים לא קרה לי שהתחננתי לדום/דומית שלי לקבל את העונג הזה שנקרא "כאב"
כנראה לא סמכתי עליהם מספיק, או שהם לא משכו אותי מספיק חזק כדי להימשך לכאב שלהם...
היום זה קרה בפעם הראשונה שאני מתחננת לדומית שלי לקבל את המתנה ממנה שנקראת "כאב", כי אני מרגישה מספיק בטוחה בה וסומכת עליה שהיא יודעת להביא אותו הכי טוב מכול השאר...
היא שונה מכול דום/דומית אחרת שתפגשו מצד אחד אמהית ומצד שני דומית ויודעת להעמיד במקום כשצריך...
את ההתחננות לכאב קיבלת כבר בתמונה הדומית

 

 

https://thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=87635&pos=0

 

 

עכשיו ההתחננות היא פה:

"הדומית אני מתחננת בפנייך לקבל את הכאב שלך,ומוכנה להכול בשביל זה"

תתני לי להתפרק ממנו, ומצד שני לקום ולהתחנן לעוד לצלילי המוזיקה שתבחרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רוצהלהרגישאותוחזק

לפני שבוע. ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 17:43

נמאס לי להיות זאת שנדלקים עליה משיחה ראשונה
נמאס לי להיות המקובלת בח'ברה
נמאס לי מכמות הגברים שרק מחכים מתי אהיה שוב רווקה, כדי לתפוס את ההזדמנות הראשונה לתפוס אותי
נמאס לי מערכת יחסית מחייבת, בא לי שוב להיות רווקה ולהנות מהחיים.
נמאס לי כול הזמן מחברות שתוקעות סכינים בגב.
נמאס לי להיות אמיתית לאנשים שלא מעריכים זאת.

פשוט נמאס!!

בא לי את השקט שלי עם חברה טובה ליד במקום שבו אהיה רק אני היא והנוף היפה שישתקף מול עיניי סתם ככה לחשוב על החיים,לחשוב איך אני עושה את המהלך שיקדם אותי בחיים ולא להתעסק רק במערכות יחסים עם אחרים..
לתת למיינד שלי להירגע לנשום עמוק ולהמשיך לדרך חדשה.

הכאב הוא רק תרופה זמנית למחלה הוא לא באמת פותר את הבעיה העיקרית.
מי שיפתור את הבעיה זו רק אני,ברגע שאדע להבין את מהות הבעיה ולהשלים איתה.

"ילדה קטנה בתוך עולם גדול 
שקצת נמאס לה לפחד 
נושאת עיניה לשמיים 
כבר אי אפשר לשתוק

כפות ידיה הן פתוחות 
היא מזמינה חיבוק מהחיים 
שבועטים קצת בברכיים 
וכבר נמאס ליפול"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נמאסכברליפול

לפני שבוע. ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 07:25

גם הלילה הזה בקושי ישנתי כי את נמצאת לי במחשבות

 

 

 

 

 

 

לקום,ולישון,לקום ולישון.....

הפלאג עדיין הורגש בגופי,למרות שהוא לא בפנים.

המחשבה הזאת שאת נמצאת לידי, ואיך לא היית נותנת לי לישון מטריפה אותי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המיינדעובדשעותנוספות

לפני שבוע. שבת, 15 ביוני 2019, בשעה 14:37

השיחה התחילה בשאלה: כמה את רחוקה מפתח תקווה? 

כבר הרגשתי בתוכי שהיא תרצה לראות אותי, והייתי מוכנה להכול...

עניתי לה: 25 דק' נסיעה ממני.

קיבלתי תשובה שזה הרבה מדי זמן, ושהיא הולכת עוד שעה..

הייתי מוכנה לנסוע בשבילה כול מרחק אפשרי, רק כדי לראות אותה 5 דק' וללכת.. 

מה לא עושים בשביל הדומית?

התחלתי להתארגן מהר כדי להספיק לראות אותה, לפני שהיא עוזבת את המרכז רק בשביל כמה דק' לראות את עינייה וללכת...

הגעתי לפתח תקווה כדי להרגיש את החיבוק החם והאוהב שלה,לשמוע את קולה הנעים,להריח את הריח הממכר שלה,ולעזוב בלי שום תמורה כי אני לא מחפשת את זה...

 

חזרתי הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן שעד עכשיו לא יורד ממני...

 

 

 

 

 

תודהלךהדומית