בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפעמים היום הרבה יותר טוב ממחר.

ובכל זאת מחר יהיה טוב יותר
לפני שנה. 8 בספטמבר 2023 בשעה 5:53

כבר שנים שאני שואל את עצמי, פעם אחר פעם ובעיקר, כל פעם שאני נכנס לכאן:

"מה לכל הרוחות אתה מחפש ?"

 

כי מה למי שכבר ''ראה הכל'' ו/או ''עשה הכל''

(לפחות בעיניי רוחו, אם לא בעיניי הנשלטת שלו ;)

להמשיך להימצא כאן ?

התשובה מתחלקת לשני חלקים, המחוברים ומשולבים יחד אחד בשני כמו אש ועשן.

 

החלק הראשון:

מסתבר שכמה חכמים, פתוחים, מפותחים, מודעים ומתקדמים שלא נהיה, ישנם דברים שלא נוכל להבין לבד,

לא על עצמנו ולא על העולם שסביבנו.

ישנם דברים שאוכל להבין רק בעזרת האישה שאיתי.

לא חשוב כרגע איזה סוג של אישה היא, עצם היותנו שניים, ולא כל אחד לבד, יוצר מקום של עצמה גדולה,  שמסתכם בכלכך הרבה יותר מהסכום הכללי המחבר 1+1.

אין מה לעשות, מה שתבין כשאתה 2, לא תוכל להבין לעולם, כשאתה 1

גם אם אתה ''ה''1 :)

למושג ''עזר כנגדו'' משמעות מאד עמוקה, מסתבר.

בסופו של דבר, גם הגיבור הגדול ביותר לא יהיה שלם ללא עזר כנגדו.

 

החלק השני:

אתגר.

עשור לקח לי להבין מה בעצם אני מבקש מהאישה אותה אני מחפש כאן...עשור שלם.

אני מחפש את האתגר,

את האפשרות לגלות, לראות ולחקור בי,

צדדים שלא הכרתי.

אתגר של התחדשות מתמדת.

 

אני מחפש אישה מאתגרת.

אישה מאתגרת לא לצורך האתגר כשלעצמו, אלא בדיוק כמוני, כדי לגלות בתוכה אותה, את עצמה,  דרך הגבר שאיתה .

נראה שכדי ''להיות'' באמת,

כדי להרגיש שלם,

צריך שניים.

ואין שלם יותר משניים.

 

לפני שנה. 28 באוגוסט 2023 בשעה 8:17

יש כל כך הרבה מבחר

אבל:

אף אחד לא רוצה להתעסק על הנקניקים.

ביצים מקושקשות זה יותר כמו, מילואים.

הגבינות לא הכי בשלות.

לא באתי עד לכאן, עדי לאכול את הסלט שלך.

אומלט זה ביצה מקושקשת, רק עם שם יותר מזמין.

מי בכלל ביקש על הבוקר חמוצים.

וואט דפאאק דגני בוקר - מה אנחנו, ילדים?

פנקייק זה בעיקר למשועממים.

אלוהים יעזור למי שמכין כזה קפה.

התבשילים....איך נגיד, לא הכי מבושלים.

המלצרים, לא הכי מחודדים....

 

אתה כבר מת לברוח משם,

אבל הטבח הבן זונה, כל דקה מוציא עוד מנה

ואתה אומר לעצמך...

קיבינימאט, אולי יצא לו בפוקס משהו טוב פעם אחת מהידיים.

 

יוצא שאתה נשאר בחדר האוכל עד הצהריים

ויוצא רעב.

 

;)

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. 25 באוגוסט 2023 בשעה 14:12

 

יש נשים, שהחיים הביאו אותן להביט אל האופק ולצפות.

המהות שלהן, כולה בציפיה למשהו רחוק ובלתי מושג, עד שאינן יכולות עוד לראות מה שהמציאות מזמנת להן, מול הפנים.

 

ויש נשים, שחיות את הכאן ועכשיו

ושהאופק יזדיין בסבלנות ;)

 

ואני חולף על פני המביטות אל האופק, בדרכי אליך ילדונת .

 

 

 

לפני שנה. 20 באוגוסט 2023 בשעה 6:04

 

לפעמים,

האישה שאתה רוצה

והאישה שאתה צריך

הן שתי נשים כל כך שונות ונפרדות,

 

אבל כשהן מתחברות...

העולם מתפרק לאבק מעצמת ההדף.

לפני שנה. 16 באוגוסט 2023 בשעה 7:31

היא אמרה לי תראה,

המצב לא פשוט.

בכל פעם שאני מביטה בך

אני משתקפת בעיניי עצמי בצורה כה צלולה.

 

בכל פעם שאני מקשיבה לך

אני שומעת את הלב שלי פועם בחוזקה.

 

בכל פעם שאני קוראת אותך

אני מבינה מקומות נסתרים בעומק הנפש שלי...

 

אז אמרתי לה:

על ארבע כלבה,

תֵפסקי את התחת, תרימי גבוהה ותסתמי.

 

מישהי אמרה תקשורת

ולא קיבלה ?

:)

 

הפוסט נכתב בלשון נקבה לא רק מטעמי נוחות  ;)

 

לפני שנה. 13 באוגוסט 2023 בשעה 10:12

 

צריך נשימה ארוכה כדי לשלות פנינים מהמעמקים.

צריך להכיר את עצמך, את היכולות שלך, את הפיזיולוגיה שלך

אך לא פחות מכך, צריך חוסן נפשי של ממש ומידה לא מעטה של התמדה,

לא רק כי צריך לשהות במים חשוכים לאורך זמן כדי לדלות מהן את צדפת הפנינים,

אלא גם כי רוב הצדפות, חסרות כל פנינה בתוכן.

כל מה שמסתתר בין הקשוות שלהן,

זו רק הרכיכה :)

 

ואת, איפה את ?

 

מסדיר נשימה...

לפני שנה. 11 באוגוסט 2023 בשעה 9:16

 

יש כאן אחת 

היא יודעת את זה 

...עוד לא מבינה שהיא יודעת.

 

ויש אותי 

שחשב שהוא יודע הרבה 

והבין שהוא עוד לא יודע דבר.

 

ויש כאן אותנו, 

צפים במרחב אין סופי,

המצומצם לכלוב די דחוס 

ועדיין לא נגענו.

 

 

 

 

לפני שנה. 30 ביוני 2023 בשעה 11:24

הייתי רוצה שכולם יקראו

כמה לא אכפת לי, אם כולם יקראו.

;)

 

 

זה משפט קושר,

או משפט מתיר?

שאל הזחל את אליס, מבעד לטבעת עשן סמיך....

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. 20 ביוני 2023 בשעה 2:58

כשהעולם כולו

יתנקז אל תוך נקודת המגע

בין השפתיים שלך 

וגב כף הרגל שלי ,

הזמן יעמוד מלכת 

והשקט שבלב יעטוף את הכל.

 

 

 

 

לפני שנה. 24 במאי 2023 בשעה 2:19

 

ודרך שלי 

מחכה לך 

בעיניים עצומות לרווחה