אש בוערת

אני שוכבת על גבי,כשאבנים מתחת לראשי ושומעת את השקט של הכנרת,

מסתכלת על הכוכבים שמנצנצים אליי חזרה.

מריחה את הרוח הנעימה ,ולוקחת אוויר,ישר לתוך הריאות.

והמחשבות רצות במוח,

עוצמת עיניים כדי להעיף אותם ממני,

לא בא לי מחשבות,

בא לי שקט,קו ישר על המוניטור,זה מה שבא לי.

אני חייה עם גבר שלא מושך אותי,

לא מעניין אותי,

לא מסקרן אותי,

ולא מאתגר אותי.

אני יכולה לקום וללכת,

ואני לא עושה את זה.

אז אני חייה את חיי כמו שאני רוצה לחיות אותם,בלעדיו.

אפשר לומר שהוא בכלל לא מכיר אותי.

אני כל כך הרבה פרצופים,

אני רוצה כל כך הרבה,רציתי עוד,אבל לא איתו.

אולי עוד 10 שנים אני אתחרט על הפוסט הזה,על שבזבזתי 10 שנים מחיי ,בלי אושר אמיתי.

https://www.youtube.com/watch?v=2r-b_4ZBGvA&list=RDvcb5kFRQAmI&index=25