הגיגים מהאשכים

אתה מפרק אותה

ליסודות שבה

משם תבנה אותה

בדרך שלך

לשמש ארמון בשבילך.

ובתוך הארמון

כל חדר מחדרי ליבה

נפתח רק לך.

רימינג ליקוק ביצים ומציצה

הטבלה

ואז היא תבלע

את לחם הישועה

הקנאה

כמו מחלה

בהתחלה מעוורת אותה

אחר כך תוקעת כל מחשבה

ולבסוף אוכלת את ליבה

עד שלא נשאר מאומה

רק גוף ללא נשמה

רק עם קולר ורצועה

היא בשמיים תיגע

ובמשיכה חזקה

תחזיר אותה

למקום הבטוח שלה

לרגלייך על הרצפה

לא רוצה

לא יכולה

לא מתחברת

תקועה

אבל בסוף רק שלך

כל שאלה שלך

היא בעצם מוקש דריכה

לכן היא חייבת להיות חדה

אחרת תצליף בה מילים של תוכחה

לקרוע את העטיפה מתתוכה

לפסק את נשימתה

לחדור בחוזקה לראשה

לחנוק את התודעה

ולגמור עמוק בתוך ליבה

לקחת זה גם לתת.

כי כשאתה לוקח את החופש שלה

אתה נותן לה את השקט שלך.

לחדור לתוכה,

עם הכאב שלך

לפרק את כל הרע

שדבק בה

ועם העונג לבנות אותה

מחדש בשבילך

הכל בראש שלה

המחשבה

התודעה

הכאב שלך,

אפילו הגוף שלה בראשה.

אבל ליבה?

ליבה אצלך.