הגיגים מהאשכים

הוא עקשן,

כל שריריו מכווצים

את האחיזה לא משחררים

לא משנה כמה היא תצעק או תבקש

הוא לא משחרר ולא עוזב

חזק חזק אותה תופס.

באחיזתו הוא משאיר אותה הכי נקייה.

כן זהו האטב על הפטמה שלה.

כשאתה צורב את שמך

על ליבה,

אתה מקלר אותה לנצח לך.

היתר הוא רק קישוט.

הקנאה כמו מדורה

יכולה להיות מחממת ונעימה

אבל אם תצא מכלל שליטה

היא תהפוך לשריפה גדולה

שתשאיר רק אדמה חרוכה

כמו חמנייה

תמיד עם הפנים לך,

מחומך ניזונה.

אתה מעצים את קיומה.

ואם אתה  לא בסביבה,

היא עם הפנים באדמה.

כשאתה מחפיץ אותה

אתה פותח את התיבה

משחרר לה כל מחשבה

מנקה את נפשה.

עכשיו היא דוממת בשבילך.

כמו עוגה

שנאפתה רק בשבילך

במתיקות הנכונה

ברכות מולך

במרקם הטעים שלה.

פרוסה פרוסה

אתה טורף אותה,

לא משאיר פרור אחד שלה.

המילים שלך

כמו המים במקלחת חמה

נופלים בחוזקה

לוחצים במדויק על כל נקודה

מצליפים על גופה

עוטפים

מנקים את הזוהמה

שנצברה בתוכה

משחררים את הנשמה

שתשתעבד לך.

לתת ביס בבשרה

לטעום את החריפות שבה

להתענג על כל חתיכה

לשתות את המיצים שלה

להשביע בה את הרעב שלך

נשיכה

היא נשיקה

עם המון תשוקה

לתחושת הכאב שלה.

כי אין כמו ריח הברוטלין על הבוקר.