הגיגים מהאשכים

כל יצירה

מתחילה

מדף ריק ומחשבה.

ואז הצבעים נשפכים על גופה

מדגישים את התהליך בנפשה העירומה.

מקבעים את מחשבתה.

התמסרות היצירה

למחשבה

של היוצר אותה.

שליטה באה מאהבה ,

אתה מעריץ את גופה

שכואב בשבילך,

אתה מתחמם מהנפש שלה

שעוטפת אותך,

אתה מרגיש את ליבה

שדופק בשבילך.

ואתה משתמש בכולה

כי יצרת אותה

רק לך.

אתה תמיד בתוכה,

מגן עליה מעצמה.

הכאב הוא אני.

תפרק את המחשבה

ותרכיב לה מחדש

את התודעה.

הכל שלך

המחשבות שלה

התחושות שלה

החדרים החשוכים במוחה

האינטימיות עם גופה

התודעה

היא כספר פתוח בשבילך

אתה המילים

היא המנגינה

ביחד אתם שיר של שליטה.

כשהיא מולך

היא את ההגנות מרימה

שברירית וחשופה

ואתה טורף אותה

כי כשהיא בלבך

היא הכי בטוחה.

הרטיבות בתוכה

זורמת מליבה

לכוס שלה,

לא ההפך.

לקרוא בין השורות שלה

לחוש את האכזבה בתוכה

את הכאב שמציף אותה ,

את הסערה הגדולה.

אבל גם כשהיא לא מרוצה

היא נותנת את כולה

מתמסרת לך

מחייכת ואומרת תודה.