לפני 10 שנים. 9 ביוני 2014 בשעה 5:18
אבד האייפון, אי שם בג׳ונגל,
ואחרי דמעות אובדן, לא על הכסף שיישפך על חדש,
אלא על זכרונות עשירים, משמחים, כואבים,
תמונות של נופים ילדים, משפחה, חברים,
תמונות שלי - מחייכת, מתפרצפת, כואבת, חוטפת..
סרטונים של שירים שניחמו,
היסטוריות של שיחות שעם הזמן יישכחו..
תודה למי שלקח חלק באותם חיים שהטבע לקח,
כל כך קשה לי להחליט אם לנסות לשחזר ולהיאחז בשאריות ולאסוף כמה שיותר ממה שהיה מוכר לי,
מהמקום שאליו ברחתי,
או
לפתוח דף חלק..
לתת למצלמה מרקעים שונים ולגלריה תוכן חדש
ולהתחיל מחדש אנשי קשר, שאדע מי כל אחד ומאיפה בדיוק מכירים.
להיות בשליטה.
ואז להכנס לחדר החטאים שלי.
לכלוב הכי פרוץ.
