ייסוריה של המידה הטובה

כמה התחלות שונות כבר היו לי לפוסט הזה.. נכתבו ונמחקו..

כי אף מילה לא מצליחה לתאר מה הרגשתי באותו רגע קטן בו נפל לי השמפו במקלחת,

בו התכופפתי להרימו, בו החלקתי על ארבע, ונזכרתי בי.

הנחתי  לחי על רצפת המקלחת הקרה והרמתי את ישבני אל-על.

וכך נשארתי כמה דקות.. נשמתי עמוק..

דמיינתי אותך מעליי צופה בי לידי מצליף בי בתוכי ונעים לי.

חייכתי כי התגעגעתי להרגשה, לגובה הזה, לתנוחה הזו.

התעגעתי לאני השלמה, רק ככה.

טיפות המים התערבבו עם דמעות.