ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ייסוריה של המידה הטובה

לפני 10 שנים. 1 באוגוסט 2014 בשעה 22:31

הוא לבסוף חודר. ואפילו שזה לא מה שמסמל את השיוך, משהו באותו רגע קורה. הוא בתוכי. נכנס ויוצא כשמתחשק לו. מרוכז רגע בי רגע בדבר אחר. אבל נעוץ בי. תזכרי את זה טוב טוב, הוא אומר לי, כי העונש הכי חמור שתוכלי לקבל הוא לפספס את זה.
המשפט הזה נחרט בי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י