ייסוריה של המידה הטובה

אני במצב מזעזע אדוני. אני בכלל לא חושבת שאני רואיה לך. ככ לא סגורה על עצמי ועל חיי. ככ מפוזרת ומחולקת בנפשי. מאמינה לכל דבר מאמינה לכל אחד הכל נראה לי מצד אחד אמת טהורה ומצד שני שקר גדול. אני מפחדת לבחור. מפחדת להתחרט. מפחדת ללכת בדרכי השם ומפחדת לא ללכת בדרכו. מפחדת להמשיך איתך ומפחדת להמשיך בלעדיך. מפחדת מהצומת האיום שהגעתי אליו, אני רק רוצה לקבור את עצמי ולא להמשיך.
אני רוצה להכאיב לעצמי. אני רוצה שאתה תכאיב לי. אני רוצה שהשם ישלח לי תשובה.. אני לא מסוגלת.. אני מתפרקת.. כולם כבר לא מבינים אותי.. גם אני כבר איבדתי את עצמי.. אני לא מפסיקה לבכות. אני לא רוצה את זה יותר. את החיים האלה. אני רוצה לברוח שוב למקסיקו. אני רוצה להיות חופשיה ושוב לחשוב שאין בשמים אחד שרואה ובוחן כל צעד שלי. אני רוצה לעלות אליו לשמים.