ייסוריה של המידה הטובה

נזכרת באיך שסחטתי תפוזים בשבילך כשאני רק בתחתונים. ברגע בו הנחתי על עיניי את הכיסוי ונכנסתי לפוזיציה על הברכיים ושמעתי אותך נכנס וכרגיל משתעל קצת, הרחתי אותך והבנתי שוב כמה התגעגעתי. נזכרת ב״שלום״ שלך ובכמה רציתי פשוט להניח עליך את ראשי. נזכרת בסטירות בלחיים ומתחת לסנטר שהפתיעו אותי כל רגע מחדש ובכמה שהייתי זקוקה ליד שלך שתכאיב לי. נזכרת בקול שלך שתמיד גורם לי לרעוד מכמה סיבות שונות. נזכרת באצבע שהעברת מעל החזה שלי, במשיכת הקוקיות לאחור, בתחנונים שלי, באיסורים והייתורים שנתת לסירוגין. בכמיהה לטרוף את הזין המושלם שלך. ברצון שלי לענג אותך כפי שאף אחת לא עינגה. ברגע שהנחתי את ראשי באיזור חלצייך וליטפת אותי וטפחת על לחיי, השילוב המושלם בין כאב ונועם. ברגע שהסרת ממני את הכיסוי ופקחתי עיניים למרות שלא הורית והערת לי אבל ככ שמחתי לראות אותך ופשוט התבלבלתי וחייכתי. נזכרת שהורית לי לפתוח את הכפתורים ולהעמיד אותו ובפחד שלי- שלא אצליח. נזכרת שהתחננתי לגעת בך ובמקום זה נגעת בעצמך ואני בעצמי. ברגע שהפעלת עליי את המאלץ ושאלת מה אני מדמיינת וזה היה כל כך ועוצמתי לגמור תחתיך.  נזכרת בבחירה שלי, אם למצוץ לך ולקבל לתוכי את הזרע שלך. פחדתי. וכל כך רציתי. נזכרת שנאנחת ואמרת שזו אורגזמה טובה וכל כך שמחתי שזו אני ולא אחרת. נזכרת שכופפת את גופי ואמרת שאני תמיד צריכה להודות לך כשגומרת אם זה קשור בך. וכאב לי והרגעת שהמשפט לא ארוך, כי בין מילה למילה הפלקת לי. וכשאמרת את זה ממש רציתי לנשק אותך. ובין הידיים שלך הרגשתי הכי מוגנת שיש. ורגע לפני הסוף, אמרתי לי שאתה אוהב את העיניים שלי, ורציתי לבכות מאושר.