ייסוריה של המידה הטובה

אני לא מצליחה להתרכז במאמרים בתנ"ך,

אני רק חושבת עלינו במיטה שלי, הקרה והלא מוצעת.

אני שוכבת על הבטן, קוברת את פניי המתכווצות מכאב,

הרגליים שלך מקבעות את רגליי,

יד אחת שלך מחזיקה בצווארי והשנייה מתנופפת פעם אחר פעם על ישבני.

אחרי הרבה זמן, הזדחלה אליי אותה תחושת ניקוי וריפוי מבפנים.

המכות ממך נתנו לי סיבות לנשום.

ובתוך מספר שניות הבנתי בפעם השנייה לאותו לילה, ש

"הכל בראש".

אם הצלחתי להשפריץ פעם אחת לבד, כשאתה רחוק

ואז שוב, אתך

ואז שוב - אתך - אבל מאנאלי,

ואז הצלחת להרגיע אותי מהמאבק שלי בכאב שחשתי, ולימדת אותי לקבל אותו אליי באהבה ולהכיל אותו, ולתת לו להיות, 

אז הכל בראש.

וכשישבתי עליך וליפפתי את זרועותיי חזק סביבך אחרי הכל,

הרגשתי גם בלב.