לפני 9 שנים. 8 בנובמבר 2015 בשעה 12:54
פעם ראיתי בך כאטלס, שמחזיק על כתפיו את כדור הארץ, מעין סופרמן כל-יכול. שלמות מוחלטת. ועם הזמן, אני מתקרבת אליך ודרכך גם אל עצמי. מרגישה אותך ומבינה אותך. אתה בעל כוחות אדירים, אבל לא על זה אני צריכה להביט, כי אם על עצמי, ועל איפה אני בחייך. האם רוצה לשבת בקצה כדור הארץ שתסחוב גם אותי? או שמא אמצוץ את הזין שלך ואנשק אותך בכל הגוף בזמן שאתה אוחז בכדור?
