ייסוריה של המידה הטובה

אני קוראת אתכן,

כלבות/שפוטות/נשלטות/שפחות

איך שתבחרנה.

אני קוראת את האהבה והכמיהה שלכן לאדונים שלכן.

אני יודעת, 

אני יודעת את ההתמכרות שלכן

אני יודעת שבלעדיו אתן אוויר

אבודות

רק הוא קיים

רק הוא ממלא 

את החור שאתן.

כל אחת בטוחה,

ששלה הוא הפלא הגדול ביותר

יישות נדירה.

כולכן צודקות.

אדונים/שולטים/מלכים,

אתם רואים? מרגישים?

מעריכים?

את המסירות..

אני מתגעגעת אליך..

לבי נצרב בשיפודי האהבה

הקשה הזו

הבלתי אפשרית.

אני יודעת שתמיד תהיה הכי הכי הכי שהיה בשבילי,

אבל לא יכולה שלא לקוות להכי הכי הכי שיהיה אפשרי.