ישראלים מטומטמים

נכון אני סדיסט ואני שולט, אבל לא מעניין אותי אך ורק במיטה. אשתי שהיא שולטת אבל עלי לא, מספקת אותי מינית לגמרי. מחפש עבד אמיתי, משרת. או אולי שפחה. האמת שנשים די מעצבנות,  מספיקה לי אשתי, אבל יכול להיות שיש שם מישהי, לא פוסל. אנשים כאן כנראה לא מבינים את המשמעות של קשר שליטה מורכב, מחפשים ריגושי מיטה שכבר אותי לא ממש מעניינים. די עצוב להיות איש ממש מוכשר שאם אפרט את כל הכישרונות שלי בכנות, אשמע מגלומן. מה אומר? שאני נדיר? אולי כדאי לפתוח סוכנות להערכת שולטים, כמו כוכבי מישלן למסעדות...

סדיסט פשוט הוא כמו שוטר - משפיל את מי שמתחתיו והכל ברור

סדיסט יותר מורכב הוא כמו שופט - משפיל ומעניש כדי ליצור צדק וסדר טוב יותר

ויש את זה שמתכנן קדימה, הוא גם שוטר וגם שופט, אבל הוא חושב על העתיד, מעבר לרגע הזה. מעצב את הנשלטים שלו, בונה איתם דברים. הוא מלך. לא כמו.

העולם הוירטואלי יצר אשליה בו אנשים חושבים שבאמצעות כלים אינטרנטיים כגון סקייפ וכיו"ב הם יוכלו לקבל רושם טוב יותר על הצד שנגדם. זו טעות. המילים הכתובות נובעות מחיבור המוח עם הידיים מערכת שהיא אחרת לחלוטין מזו המחברת אותו עם הפה, הגרון ומה שביניהם.

ודאי לי שאם היו אנשים לומדים לכתוב ברגליהם, החומר שהיה נוצר אז, החומר הכתוב, גם הוא היה מקבל איכות לגמרי אחרת. 

מבט אחד בעינים יכול ליצור עומקים של פחד, פחד ששום כתיבה לא תביע. פחד שורשי, קמאי. יראה. חיבור. למה אתם רוצים להתחמק מהמבט הזה כל כך?

נכתב ע"י איש עם חיוך ידידותי ועיניים רעות

אל תחפשו כלום. אל תפנטזו. כלומר, תחפשו ותפנטזו, אבל אז אתם לא באמת נשלטים. נשלט אמיתי אומר לא מה הוא כן, אלא מה הוא לא, גבולות וכל. הדבר היחיד שיכול לעניין בפנטזיות שלכם הוא שלממש אותן יכול להיות פרס על התנהגות טובה, אבל הרצון שלי הוא מה שקובע והסיפוק שלכם צריך להתאים לו ולא להיפך.

אם למשל אתם רוצים שאעטוף אתכם בספוג ואתלה אתכם מהתקרה כשק אגרוף אנושי, אולי כבר עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים שכבר משעמם לי? מה זה יתן לי לחזור על זה? אבל לתת לכם חומרים במינון לא רעיל ולא מסוכן אבל שתרגישו שאתם הולכים למות - זה דבר שמתחשק לי. אם לא חשבתם על אופציה כזו עד כה, למה לשלול אותה ממני? לא ראיתי אף פרופיל באתר שכותב כימיקלים בתור גבול ואני מאד אוהב כימיקלים. אני בטוח שמעט מאד כאן מוכנים לכך, אבל לא חשבו בכלל שיש כזה דבר.

אצלי מה שבטוח, זו ההפתעה

הכלל הנכון והאמיתי תמיד, שלעולם לא יאכזב הוא "הפוסל במומו פוסל". מי שמאשים אותך במשהו, בפרט כשהוא לא נכון, הוא האשם באותה האשמה.

כשאני מקלף אנשים ונותן להם לחוש אפסים מאופסים, אני מאד נהנה לשמוע אותם מתנגדים ומטיחים בי האשמות. לעולם, אבל לעולם, הם מדברים רק על עצמם.

לדוגמא, מי שיגיב לבלוג הזה ויכתוב שאני טועה, סימן שהוא עושה את הפעולה הזו הכי הרבה.