אני בוכה כמעט כל לילה, כשאני לבד, אני משתדלת לעייף את הגוף כמה שיוצא צופה בסדרות עד שאני מרגישה שהשינה תגיע מהר.
מחקתי תפייס שאתה מופיע בו
כי כל כך קשה לי לראות תמונות שלך
אני מתגעגעת המון
לחיוך שלך
ולחיבוק
ולהומור
לדברים הכי קטנים
כמו למשל שידעת תמיד להשלים משפטים שלי
וידעת מה אני רוצה גם בלי שבקשתי.
אני מתגעגעת לארוחות שהכנת לי
אני מתגעגעת לשבת לידך על הברכיים לראות אותך מבשל
אני מתגעגעת למוזיקת רוק המעצבנת שלך.
אני מתגעגעת למגע שלך
לליטוף
לכאב
לעונג
לזיונים איתך
ללהשפריץ לך על הזין
אני מתגעגעת לחיבוק של אחרי
אני מתגעגעת לכפיות
ללקום ביחד בבוקר
ללמצוץ לך כשאתה מתעורר
למקלחת
לזה שהיית מושיב אותי על הברכיים
ומשתין עליי.
אני מתגעגעת
אמא...
אני כל כך מתגעגעת
לפעמים אני מתלבטת להגיד לך את ככה
ככה כמו שזה
כמו שכתבתי עכשיו
אבל אני יודעת שזה ירחיק אותך ממני יותר
שתעלם לי לגמרי מהחיים
אני יודעת שהגעגוע הוא חד צדדי
וזה מה שהכי שובר
אז אני בולעת תדמעות שלי על לילה
סופרת עד 10
ומחכה שהרעד יעבור
אני מתכסה בשמיכה עד מעל הראש
מנסה ככה להתחבא מהפלצות
והמפלצת
המפלצת היא אכזרית
וכואבת
מפלצת הגעגוע
זאת שקורעת את הלב לגזרים
ומשאירה אותך על הקרקע
אני מתגעגעת אהוב
יודעת שלא מגיע לך
שאתגעגע אליך
אבל אין הגיון באהבה
לא ככה?
