שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

יומני היקר

לפני 4 ימים. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 20:46

*חפירה לתיירים פה שבדס"מ מעניין להם את הזרבובית, נא דלגו לפוסט הבא, אולי יש בו תמונה!
*מתאים יותר לשולטים ונשלטות מאשר לשולטות ונשלטים.
-


המכנה המשותף להרבה מהחוויות שבני אדם מחפשים בבדס"מ, הוא רצון להגיע לאיזשהו סאב ספייס.
לזהות אותו, להגיע אליו, לחוות אותו, ואם הנפש מספיק בריאה, אז גם רצון לצאת ממנו באיזשהו שלב.
יש סאב ספייס של littles, יש סאב ספייס של חוסר אונים והשפלה, ויש סאב ספייס של כאב.
יש סאב ספייס שממלא, יש סאב ספייס שמרוקן. אני בטוח שיש גם כמה שאני לא מכיר.
אלא אם כן מדובר בשליטה טוטאלית, שאני כבר לא מתחבר אליה,
המקום הזה הוא גם סאב ספייס גם לשולט, הוא חייב להיות. 

לא קל עבור נשלטת לא מנוסה להסביר ולהגדיר את הסאב ספייס בו היא רוצה להיות,
בפרט אם זו לא חוויה מוכרת. בדרך כלל יש שם מרכיבים מביכים וחשופים, וגם קשים להגדרה.
ממה שאני נתקלתי, מעטות הנשלטות שיכולות להגדיר בדיוק את הסאב ספייס בו הן רוצות להיות.
היות וכך, ובפרט אצל הצעירות, הן נותנות המון מרווח לשולט להביא אותם אל מקומות או שבבי מקומות כפי הבנתו.
הדבר הזה פותח פתח רחב לפגיעה מיותרת מחד, ומאידך חוסר סיפוק ומימוש בדסמ"י עבור שני הצדדים.

 

פה נכנסת שליטה נכונה. בעיניי כהיום, והנה עיקריה:

 

תפקידו הראשון של הצד השולט הוא ליצור אמון, זה דבר חשוב מאין כמוהו, אין אמון, אין פתיחות.

תפקידו השני של הצד השולט הוא להבין ביחד עם הצד הנשלט לאיזו חוויה בדיוק הוא רוצה להגיע. חשוב לדבר על זה ולעזור לחדד את זה.

תפקידו השלישי של הצד השולט הוא ליצור עבור הצד הנשלט ולהביא אותו אל החוויה הזו.

זה החלק הקל והמהנה אם עבודת ההכנה נעשתה כראוי.

תפקידו האחרון והחשוב ביותר של הצד השולט הוא לשמור על הנשלטת,

לדאוג שהיא תהיה במקום בו היא אמורה להיות - לא פחות ולא יותר(!)

והכי חשוב להחזיר אותה בשלום בחזרה אל הספייס הרגיל בו אנחנו מתנהלים, המציאות.

 

הביטוי הכי נכון בעיניי עד כה לשליטה אמיתית, הוא הידיעה וההרגשה את הנשלטת.

מה היא מרגישה, מה נכון עבורה באותו רגע נתון. אם את/ה נמצא במצב כזה מול הנשלטת, הרי את/ה בשליטה.

ומילה לנשלטת: זה תהליך, נוכחות דומיננטית לכשעצמה לא מספיקה.

 

המון לבבות שבורים יש פה, הרבה צורך בבריחה, הענשה עצמית, המון צורך נואש להרגיש או להפסיק להרגיש.
הרבה צורך להגיע לאנשהו, מבלי לדעת בדיוק בדיוק לאן. הרבה נכונות מצד נשלטות ללכת יותר רחוק ממה
שבאמת נדרש בכדי לחוות את החוויה אותה הם מבקשים לחוות ואחרון ממש לא חביב:
הרבה אנשים שמוכנים לספק את השירות הזה תמורת ליטרת הבשר.

 

הרבה זמן רציתי לכתוב את הפוסט הזה, היום קיבלתי השראה מאחת שכותבת מדהים, וישבתי לכתוב.
הפוסט הזה נועד מלכתחילה להיות פוסט שמראה מה שלילי ולא נכון פה בכלוב
ובמקום זה הוא נהיה פוסט חיובי שמראה מה כן צריך להיות פה בכלוב.
אני שמח שזה יצא כך. זו טויוטה די ספונטנית.

נא להרגיש בנוח להעיר, ולהאיר, ולכתוב את כל אשר עולה על לבכם!

לפני 3 שנים. שישי, 15 במאי 2015, בשעה 17:13

נשלטת יקרה.

פעם הבטחתי לך פה בבלוג

שאכתוב לך מכתב. 

זה אמנם היה לפני שנה.

אבל טוב מאוחר - מאף פעם.

 

יקירתי,

 

הרצון שלך הוא להתמסר. להיות שייכת. לדעת שאת נמצאת עם גבר שיכול להכיל אותך.

בין אם את כבר מודעת לכך, או לא. הרצון שלך הוא להפקיד בידיו את כל כולך.

כל הסודות. כל המהווים. כל הפחדים. כל החלומות. כל התקווה. 

 

 

הרצון שלך הוא לשתף אותו בעולמך הפנימי.

אותו עולם שאותו רק את מכירה.

אותו עולם שמעולם לא הכנסת אליו אף אדם. 

 

חוסר אונים הוא הדרך להתמסרות. 

הוא כלי. כלי לשבור ממך את השליטה. 

וכנ"ל הכאב, לשם כך הוא נועד. 

 

צריך שיהיה אמון מלא בכדי שתפקידי את עצמך בידיו.

בכדי שתתני לו לקחת אותך אל החוסר אונים המוחלט.

 

והוא צריך להיות ראוי לאמון שלך.

זו לא קלישאה, את צריכה לדעת שאת בטוחה בידיו. 

ואת אכן צריכה להיות בטוחה בידיו. ראי זאת כאזהרה !

 

אם את שוחה ברובד הזה של עולם השליטה, לרוב את תהי אישה חזקה. 

ילדה עצמאית נמרצת וחכמה. כזו שבנתה הכל בעצמה.

כזו שלא נוטה לשתף סתם ככה כל אחד.

כזו שלעולם לא תרשה לעצמה באמת להפקיד את עצמה

בידיו של סתם אדם. 

 

 

כאשר את בידיים שלו, את עירומה.

בגופך ובנפשך, כולך חשופה.

 

אצור עבורך היכל. כמעט מקדש. 

מקום בו בלב שקט את תוכלי להתנתק. 

מקום בו תמיד תוכלי להתחבר לעצמך.

לפני 3 שנים. רביעי, 13 במאי 2015, בשעה 20:51

.

אחד מול השני,

בפארק חשוך,

בשעות הקטנות של הלילה. 

אני מביט בעיניה וסותר לה קלות,

לחי ימין, ואז לחי שמאל. 

שוב על ימין. ושוב על שמאל,

 

היא עומדת. וסופגת. 

זה מתחיל לחלחל.

עם כל סטירה העיניים

נהיות כבדות מדמעות.

הקצב מתגבר לאיטו. 

הדמעות מתחילות לזלוג.

 

תבכי מתוקה, זה בסדר, תבכי. 

 

עוד סטירה ועוד סטירה. 

עוד דמעה ועוד דמעה. 

היא עודנה מאופקת,

עודנה מחזיקה.

 

תשחררי ! . 

 

וזה עולה,

הבכי מתפרץ. 

היא משחררת. 

 

הסטירות מתחזקות, הבכי זורם. 

גם לך מגיע להשתחרר. 

הכל יוצא.

.

 

היא שחררה מספיק.

 

יותר מזה זה לא בריא. 

 

אני אומר לה לחזור לעצמה. 

 

מלטף את פניה. 

 

מנגב מהן את הדמעות.

 

היא חוזרת לעצמה. 

 

חיבוק.

 

חיבוק.

 

חיבוק. 

 

ואנחנו חוזרים לרכב. 

 

יד ביד. 

 

 

 

לפני 4 שנים. שישי, 21 בפברואר 2014, בשעה 17:18

שולט יקר, 

 

תבין, 

 

היא מפקידה עצמה בידך, את הגוף שלה היא נותנת לך!.

'קח אותי, אני שלך. תפקידי בעולם הוא שתהיה מאושר. אני לרשותך. עשה בי כרצונך'.

זהו ידידי הבונוס אותו אתה מקבל בהתמסרות האמיתית. אתה מקבל אותה. כל כולה. עד הסוף, בלי גבולות. 

היא תהיה ספר פתוח בפניך. אין סודות הכל ידוע. כאשר היא איתך היא עירומה, לא רק הגוף. גם הנשמה. זהו רצונה. היא תחתיך באחריותך. 

 

זכור! 

 

היא לא סמרטוט או חסרת חוט שדרה, היא בחורה חזקה ומשכילה. היא לא תפקיד עצמה לסתם אדם, ובטח לא לעוד יצור חרמן.

עליך להתייחס אליה בכבוד. להבין לרצונה ולרכוש את אמונה. ועליך לעשות זאת ביושרה. בסיס השליטה הוא אהבה.

אל תקדים את המאוחר. קודם כל הסוס, אחר כך העגלה. צא לדרך לכבוש אותה. אם זכית בה, היא זכתה בך. ואין זוגיות טובה כמו בשליטה.

 

 TM.

 

 

 נ.ב 

נשלטת יקרה.

בבקשה!

אל תתפסי תחת מתוקה.

תיכף גם לך אשלח מכתב.