לפני 10 שנים. 27 במרץ 2014 בשעה 7:53
היא אולי קטנה... 1.50 בלבד.
אבל הפחד שלי ממנה, מהדומיננטיות שלה, מהמילים החזקות שלה... אני רועד. חדש לי.
אני רוצה, אני חושש. אולי היום נדבר. אולי היום ייקבע גורלי. סופית.
הסוף
.לפני 10 שנים. 26 במרץ 2014 בשעה 22:20
מחר הולך להיות יום קשה.
אני חושש להתקשר אליה. אני רוצה. אני מת מפחד.
במילה אחת היא יכולה למוטט את על עולמי.
לפני 10 שנים. 26 במרץ 2014 בשעה 18:41
יש לה שם יפה, מיוחד, לא רגיל.
יש לה מראה יפיפה, שחום, קלאסי.
יש לה ראש חריף.
ויש לה מילים, שרוצחות. בשניות.
וזה כואב.
הלילה אנסה לישון. אתן לעור להחלים לפי שאקבל עוד דקירות כואבות ממנה.
לפני 10 שנים. 26 במרץ 2014 בשעה 9:14
הנבואה שלה מגשימה את עצמה.
או שאולי זו הייתה קללה. הזמן יגיד... השאלה היא, כמה זמן נשאר בכלל?
נבואה כואבת כ״כ.