אני מבקש לשתף את קוראי הבלוג הזה בהרהורים על עולם השליטה ובחוויה אותה אני עובר בימים אלה.
החוייה המדוברת היא סיפור ההתפתחות האישי שלי שהתחילה לפני כחודש ועדיין ממשיכה.
כפי שמוצהר בפרופיל אני עבד השייך לאדון יובל הנערץ, ההתקשרות בנינו מבוצעת עד כה בהתכתבות דרך המקלדת ובכל זאת.
מעבד קפוץ שפתיים וסגור, עבד שלא ממש ידע להביע את הערצתו ולהפנים את סגידתו לאדון, אני היום פתוח כמעט לגמרי בנושאים הללו וכל זאת לזכותו של האדון שלי שיודע לומר בדיוק את המילים הנכונות ולדרוש את הדרישות הנכונות.
עד לא מזמן לא חשתי בנוח להתחנף לאדוני או להביע במילים את הערצתי אליו.
היום אחרי ההשקעה שאדון יובל השקיע בי אני מבין שלהתחנף לשולט/ת להביע הערצה אליהם ע"י הנשלט/ת זה חלק מהשחרור הנפשי של הנשלט/ת ועל כך אני מודה לאדוני.
כיום המילים סוגד לך מעריץ אות אדוני רכושך אדוני הם מילים שבאות לי באופן טבעי כאשר אני מדבר עם האדון שלי.
כפי שכתבתי למעלה קצת הרהורים ותובנות על עולם השליטה.
אני בוודאי לא מחדש לרוב הקוראים שברגע שנשלט/ת המליך עליו שולט/ת למעשה השולט/ת יעשה ויפעיל את הנשלט/ת כפי שיחליט או תחליט ( כמובן במגבלות השמירה וההגיון ).
עד כמה שאני יודע בחלק לא מבוטל של מפגשי הסשן מתקיים תהליך האילוף שזו כנראה אחת השיטות הבדוקות לכוון נשלט/ת לרצון השולט/ת.
( למי שחדש בעולם השליטה ולא נמאס לו לקרוא עד כאן זו שיטה שבה הנשלט/ת נענש ע"י השולט/ת בגלל ביצוע לא מושלם של פקודה שקיבל או סיבה אחרת, כל שולט/ת מחליט על סוג העונש כשהפופולארית ביותר היא ענישה הפיזית של הצלפות ).
וכך עד שהנשלט/ת עושה בדיוק מה שצווה.
מי אני שאשלול את השיטה הזו שהוכיחה את עצמה גם עלי אני חייב לציין, אבל ראו למעלה גם דיבורים משנים ומכוונים את הנשלט/ת לכיוון שהשולט/ת מחליט עליו.
לסיכום הבלוג המתיש הזה אני רק רוצה לומר שרציתי להאיר נקודה מסויימת מתוך הנסיון שיש לי עם האדון הנוכחי שלי.
אין לי כל כוונה לזלזל בכבודם של כל האדונים והגבירות (לא נעים להסתבך בזה 😄 ). ולקפח את זכותם מלהצליף גם להנאתם בנשלטים או הנשלטות שלהם.