בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלמא בעולם האגדות

פנטזיות מוזיקליות
לפני שנתיים. 25 באוק׳ 2018, 23:29


אני אוהבת את הרוח הזו שנושבת, היא מרגיעה, היא מעוררת. זה לוקח אותי למקום בו גם יש שלג, ואז אני מדליקה את האח ואת יושבת, חושבת, עוסקת בדברייך, אני שם, ממלאה אחר רצונותייך. אני שותקת ואז שרה לך, את מקשיבה ואז מלטפת. והצלילים החמים והשלג הקר מתהפכים, לפעמים הצלילים הם קרים והשלג הוא חם. אני מביטה בעינייך ביראת קודש, חוטפת מבט בהבזק השניה, יודעת שצריכה להשפיל מבטי, נוגעת בשערי, ואז מורידה את עיניי לרגלייך, ואת יודעת שזה מה שאני רוצה. לגעת בהן, ללטף אותן, ללקק כל אצבע ביסודיות, למצוץ כל חלקיק מעורך המלכותי. ואני רוצה רק להאיר את עולמה, להיות גם סוג של ירח לילי, מכל הלבנות שמאירות את הלילה בחצרותיה המלכותיות. היא האנרגיה הקינטית של סהר הירח השומם, בתוך הכוכב שוקק החיים שנמצא אי שם, במרחקים אבודים שאי אפשר למדוד אותם במיילים אלא אפשר רק לשער או לכל היותר, לנסות לתאר.

 

http://i65.tinypic.com/28chrg3.gif

לפני 3 שנים. 12 בספט׳ 2018, 12:35

יש שני אנשים, למראית עין הם שניים אבל לא כל מה שנראה כלפי חוץ הוא כלפי פנים.

את יודעת שהנפש שלך כבולה לה, שאת באה לשרת אותה ולספק את כל רצונותיה הנגלים והכמוסים כאחד, בתוך ים של מחשבות, תחושות ומילים.

כל מילה טובה שלה אלייך, מרגישה לך כמו ליטוף חם ונעים היישר לליבך, חיבוק עוטף שהלב שלך מרגיש את עוצמתו באופן אחר ממה שהיית רגילה עד עכשיו. כל מילה שלה שאינה באה להיטיב עמך באופן ישיר אמנם, מרגישה כמו שוט אל ישבנך, אל גופך העדין. אבל באורח פלא גם אז את מרגישה מוכלת וזה מרגיש לך כמו חיבוק חם ואוהב של בן אדם שיודע להחליט עבורך מה טוב לך באמת. את סומכת עליו שהוא יוביל אותך בבטחה אל המקום בו את באמת מרגישה חופשיה, בעולם בו ההיררכיה ביניכן ברורה ואין שום ספקות או תהיות שעוצרות את התהליך הזה, לו את כמהה כל כך.

הציפייה הזו, הריגוש הזה מציף אותך כגלים, בכל דקה ושניה שאת נושמת. את מוצלפת ומרגישה את השלווה שכל כך רוצה להרגיש ואת בדרך הבטוחה, שפחה.

http://i66.tinypic.com/140ydfc.jpg

לפני 3 שנים. 10 בספט׳ 2018, 16:59

מאת המשורר ניזאר קבאני.

כַּמָּה שֶׁאַתְּ דּוֹמָה לִדְגִיגָה,
מְמַהֶרֶת לֶאֱהֹב – כּמוֹ דְּגִיגָה...
מְפַחֶדֶת לֶאֱהֹב – כּמוֹ דְּגִיגָה...
בְּתוֹכִי הָרַגְתְּ אֶלֶף נָשִׁים
וְאַתְּ נַעֲשֵׂית הַמַּנְהִיגָה.

לפני 3 שנים. 6 בספט׳ 2018, 22:37

מִלְמַטָה לְמַעְלָה...
כּך:
בּמַבָט מָסוּר וְעָגוּם
שֶל עֶבֶד, שֶל כֶלֶב נָבוֹן.
הָרֶגַע גָדוּש וְזָךְ.
דוּמִיָה
וְכֹסֶף סָתוּם
לְנַשֵק אֶת יַד הָאָדוֹן

לפני 3 שנים. 6 בספט׳ 2018, 21:20

רק לך מחכה
רק לך ממתינה
על ארבע
אני לא בשיחה
שאת מופיעה
וגם כשלא
רק לך
אני שרה
אני חושבת על תווים
על מילים
על משוואות של נעלמים
אבל אני לא נעלמת
אני לא מסוגלת
לחשוב
אני צריכה סטירה חזקה
לשוב ולהתרכז
במה שחשוב
רק לך
אוכל לכתוב מילים שכאלו
הוד מעלתה

לפני 3 שנים. 6 בספט׳ 2018, 20:27

היא לא תיאורטיקנית
לא מיסטיקנית
לא מתמטיקאית
בטח לא פיזיקאית
מי אם לא את
מי תמלוך עליה, הוד מעלתה
כי עבורך, היא כבר לא "אתה"
היא זאת ,הכלבה הקטנה
ללא בעלים, ללא רצועה
אבודה על ראש הר
חופשיה כמו פרפר
כמה שיותר משוחררת
כך יותר משתוקקת
להנעל בתוך הכלוב שלך
לציית למבט עיניי המלכה
בשתיקה ארוכה
אסגוד לך ארוכות
ימים כלילות
אנא הובילי אותי, רק את
אל הממלכה הורודה
אל המקדש הקסום
שם אקוד בפנייך קידה
שם, ארגיש חופשיה
להיות היא או הוא בכל צורה
שהוד מעלתה חפצה

לפני 3 שנים. 1 בספט׳ 2018, 19:33

הכוכב הזה מת
אבל רואים אותו כאן
הוא כבר לא באמת
אבל האור שלו לא נעלם
הוא בדרך אלי
רק לוקח לו זמן
הכוכב הזה מת
אני רואה אותו
הלילה

אתה אומר לי דברים
בסוף תשכח גם אותי
לא זה לא משנה
לא זה לא משנה
אתה אוהב אותי
ולוחש לי מילים
לא איכפת לי דבר
לא איכפת לי דבר
הלילה
לא איכפת לי דבר
לא איכפת לי דבר

הכוכב הזה מת
אבל רואים אותו כאן
הוא כבר לא באמת
אבל האור שלו לא נעלם
גם אותנו רואים
במקומות אחרים
האור שלנו ממשיך
אנחנו נגמרים
הלילה

 

לפני 3 שנים. 31 באוג׳ 2018, 20:58

ישנם ימים שהרוח כבר לא מלטפת אותי
היא מעיקה על נפשי
ימים בהם השמש לא מחממת אותי
אלא שורפת את ליבי
יש רגעים כאלו שבהם אני אפילו לא לעצמי
בתוך מבוך, מבוכה וקושי אינסופי
ואת,
את תמיד שם איתי
תמיד יודעת להקשיב גם לשתיקתי

לפני 3 שנים. 29 באוג׳ 2018, 23:53

http://i64.tinypic.com/2z8u9v6.jpg

 

http://i67.tinypic.com/2zdwztj.png