טוב החיים מעצבנים. משום מה תמיד יהיו עוד ועוד מכשולים.
אני מוצא את עצמי מסתכל על החיים שלי עד עכשיו ותוהה מה עשיתי לא בסדר.
אולי הייתי צריך לשנות החלטות מסויימות שלקחתי בחיים. לעבוד במקום עבודה אחד ולא אחר.
ללמוד תואר מסויים במקום אחר. האל יודע מה אני אעשה עם מצרית עתיקה. אני יכול לקלל ולברך אבל זה לא נותן לי כלום :)
ואז מגיע השלב שבו אתה חושב שהסתדרת. המשכורת סבירה. שעות ארוכות, עבודה כיפית. המון דרכים להתפתח ולהתקדם הלאה. כל מה שחשוב הוא הרצון.
והיה רצון.
ואז כאשר אתה חושב שהחיים מסתדרים אתה מקבל כאפה. בגלל שינויים בהנהלה מחליטים על קיצוצוים ושינוי מדיניות.
איך אפשר להתמודד עם זה? ממשיכים הלאה. אבל אז עוד כאפה.ממשיכים עוד פעם. כאפה.
בסוף אין עוד כח להמשיך. כבר לא אכפת מכלום. ואז צריך להתפשר.
טוב אז מתפשרים וממשיכים הלאה. אולי עוד ייצא מזה משהו?
אבל זה מאוד קשה. חוסר אונים מעצבן. הידיעה שצריך להמתין עד שאפשר יהיה להשיג שוב את המטרה.
