בעבר לפני כמה שנים כתבתי פה לא מעט, סיפרתי ושיתפתי בהרבה חוויות,
סיפרתי בדרך שלי, בפירוט, ברמז, בשמחה, בעצב, שיתפתי בחיים
וזה עשה לי טוב, אוהבת לחשוף גם את הגוף והחורים שלי וגם את הראש שלי,
להחצין, להראות, שיראו אותי וייריו עלי, ממש ככה
זה מחרמן אותי גם עכשיו
ואז הייתה עוד שיחה בצאט, משהו שבשגרה, מתגלגלת שיחה נעימה, ממש זורמת
והוא מרים לי ואני מרימה לו, ויש לו הקטע הזה, קצת סליזי, אפלולי, מסתורי, זה מעיף אותי
ואנחנו נהנים, ואני קצת משתפת, בחיי אני לגמרי זוכרת שסיפרתי את מה שצריך ואפשר, לא גלשתי לפרטים אישיים
ואני לגמרי סומכת על עצמי במקרים כאלו, גם כשאני הכי בסטלה אני יודעת שיש גבול, אני תמיד פה ואני לגמרי זוכרת שלא חשפתי דברים אישיים
והוא פתאום אולי היא מי יודע התחיל להדק עלי את החבל, ממש ככה הרגשתי, עוד ועוד ואני כמו לפותה על קורי עכביש, מבינה אבל לא יכולה לעשות שום דבר,
הקור נכרך עלי עוד ועד, ואני ממש משותקת, מרגישה שמשהו רע עומד לקרות, ואז זה קרה, בהודעה שהוא שולח יש את התמונה שלי, התמונה שלי מהפייס,
ואני מזועזעת מרגישה מחוללת, מרגישה שחדרו לי לנשמה, באותו רגע לא יכולתי להישאר האדמה בערה לי מתחת לרגליים והלב שלי צעק
יצאתי מהצ'אט, נכנסתי לבלוג ובלי לחשוב, ממש בלי לחשוב, בפעולה לגמרי אינסטינקטיבית מהסוג של אינסטינקט הישרדות, לחצתי על מחק, ומחקתי את כל הבלוג, אוסף מחשבות ואהבות וחוויות ומלחמות ושמחה ואושר של שנים, זה פרק אותי, זה פגע בי מאוד חזק, הטרדה והתעללות לא חייבת להיות רק פיזית, היא יכולה ללא ספק להיות גם התעללות נפשית, זה חזק מאוד.
