אשר אין מפלט ממנה

טבען של הזדמנויות חוזרות הוא לחדול.
או כי התאמת, או כי ימאס לי.
זה בידיים שלך לבחור.

אתה לא צריך לבוא מתאים אלי.
אתה כן צריך לרצות להפוך לכזה.

נזקקות מעוררת אותי.
"אני רוצה אותך" - מענג אותי.
"אני צריך אותך" - מרטיב אותי.

משהו בירך חשופה כמעט תמיד ירטיב אותי.
וכשלי רטוב, לך כואב.
תפשק.

למה פיזית? מנטלית, בוודאי שאני מנטלית.
הראש שלי זולג כשאתה כואב בשבילי.
תגיש לי את הירך שלך.
ואת הקיין.

יש משהו שממש מעורר אותי בגבר עוצמתי.
יש משהו שממש מעורר אותי בלשמוע אותו נזקק.
וכואב.

אם אני כל כך רעה ואתה כל כך סובל, אז מה אתה עושה זוחל פה על הרצפה?

ולמה אתה מתחנן? ומטפטף?

די. מספיק. אי אפשר ככה.
אני רעבה ואתה לא הגעת.
את העונש שלך תביא איתך.
זאת הכתובת שלו.

הקטע עם רעב זה שהוא גורם לך לעשות דברים מטופשים.
אני, קניתי בגללו חצאית ורודה מבריקה.
אתה, תרקוד לפני בתוכה.

בוא, צא איתנו לשתות.
היד שלי עליו והמבט עליך.
כשהוא כבר לא יוכל יותר תלווה אותו לתא השירותים.
כי אני אשה מהוגנת.
ואתה לא.