|
|
|
בכח בלי לרחם עלי לאתגר אותי, לא לתת לי בקלות להעמיד אותי מול המקומות הקשים, המביכים להרגיש שאתה מרגיש אותי, מחובר לדעת שאני יכולה לשחרר, לעזוב ידיים שאתה מחליט עכשיו- על התענוג ועל הכאב לא לחשוב להיות רק בתחושות שבגוף לצרוח, ליילל לשכוח מי אני ואיפה. ככה אני רוצה שתזיין אותי.
ברכיים ישרות, גב כפוף מטה, מבט לראי מבין הרגליים. פלחי ישבני, פסי השיזוף, שפתי הכוס הבשרניות. ידי מפשקות משני הצדדים- ככה אתה רואה אותי. ככה בדיוק. חורי פתוחים אליך, מזמינים כל כך, ורודים ועסיסיים. צורך משונה עולה בי למראה עצמי כך בראי- צורך לזיין.
"בואי מתוקה, שבי פה" הוא מסמן לי על ירכיו. אני לבושה בחצאית קצרה, סוודר, תחתוני כותנה ילדותיים, גרביים עד הברך עם סרטים וקוקיות בשיער- בדיוק כמו שביקש.
"אני לא חושבת שאמא שלי מרשה"
"הכל ישאר ביננו. לא נגלה לאף אחד. ותדעי שילדות טובות מקבלות פרסים. אפילו הבאתי לך סוכריה. רוצה?"
"אמממ כן"
"אז בואי אליי"
אני מתישבת עליו. מרגישה את המבוכה מחלחלת בכל הגוף. זה נעים.
הידיים שלו מתחילות ללטף אותי, צוואר, כתפיים, חזה. הנשימות שלי הופכות מרוגשות.
הוא מכניס אצבעות לתוך החולצה, מתחת לחזיה, מלטף בעדינות את הפטמה וסביב לה.
"נעים לך?"
אני מהנהנת
"אני רוצה שתעני לי במילים. נעים לך?"
"כן"
"אמרתי לך שילדות טובות מקבלות פרסים?"
"כן"
"את רוצה עוד מתוקה?"
"כן"
"אז תבקשי יפה"
"בבקשה עוד"
הוא ממשיך, לוחץ ומועך את הפיטמה, מוציא ממני נשיפות עונג מופתעות-ילדותיות.
אצבעות ידו השניה עולות במעלה הירך שלי, מתחת לחצאית, מלטפות מעל לתחתוני הכותנה.
"בבקשה, לא, אני חושבת שזה ממש אסור"
"תראי כמה נעים לך...רק ילדות טובות מקבלות פרסים. פרסים מותר" הוא מחייך
דוחף לי אצבע לפה "תתרכזי באצבע שלי, תראי לי איך את מלקקת אותה כמו סוכריה"
אני מדמיינת שזו סוכריה, מוצצת, מלקקת. האצבעות שלו מלטפות אותי מעל התחתונים ואני יכולה להרגיש כמה אני כבר רטובה. הוא דוחף את האצבע עמוק יותר ויותר לתוך הפה, גורם לי להתאמץ, מפעיל את רפלקס ההקאה. זה לא קל לי.
"אני ממש מרוצה ממך. את ממש ילדה מוכשרת ולכן מגיע לך פרס אמיתי!"
הוא מכניס את אצבעותיו מתחת לתחתונים, מעביר אותן בעדינות על השפתיים, מגרה את הדגדגן. היד השניה שלו צובטת את הפטמה שלי, מעסה אותה בעדינות ואז חוזרת לצבוט.
אני מגורה מאוד. מתמסרת לעונג שמעניקות לי ידיו.
"נעים? רוצה עוד? תעשי מה שאני אומר לך?"
"כן בבקשה"
ממשיך לגרות אותי, יודע שאני עולה גבוה יותר ויותר.
"תסתכלי לי בעיניים עכשיו!"
אני ממש משתדלת למרות ההרגל לעצום ולעוף לתוך העונג.
"אני הולך להפוך אותך לכלבונת המחונכת למופת שלי. תתנהגי יפה- תקבלי פרסים כמו היום. תתחצפי- תקבלי עונשים. הבנת?"
"הממממ"
"אמרתי שאני רוצה תשובה במילים!" הוא אומר וצובט אותי חזק בפיטמה
"כן, הבנתי" אני נושפת
"ועכשיו תקבלי את הפרס הראשון שלך היום. אני מרשה לך לגמור"
אני מתפוצצת על האצבעות שלו, נכנעת לתחושות העונג הכי פרימיטיביות ובסיסיות שקיימות לי בזיכרון.
הוא מסתכל עליי בשעשוע "בואי ילדה טובה שלי, עכשיו תקבלי את הסוכריה האמיתית"
איש חכם אחד אמר לי פעם שאני צריכה גבר שידע לשים לי חגורה- ולשחרר או להדק כשצריך.. אז מצאתי לי כלבן (-:
"איזו כלבונת חמודה את! ואיך שאני הולך להפוך אותך לכלבת מחקר שלי ולחקור לך את כל הפתחים"
אני יכולה רק לשמוע את החיוך שלו, אבל לא לראות אותו. קשורה על ספסל נדנדה של הילדים, גופיה, חוטיני, עקבים כמו שביקש, הישבן מופנה אליו.
"מה הכלבונת שלי רוצה?" הוא שואל ומלטף אותי, מעביר מידי פעם אצבעות בעדינות ברטיבות שכבר מציפה את הכוס שלי.
"את הזין שלך"
"כבר???? את חושבת שמגיע לך בכלל???"
"ברור! מגיע לי הכל!" אני צוחקת
"שאת כלבה חצופה וזקוקה לחינוך דחוף!" הוא אומר ומנחית על ישבני כאפה, ועוד אחת ועוד "הישבן שלך יהיה אדום עם פסים מקסימים והפה שלך ילמד לדבר יפה כשאני אסיים איתך היום"
אני שומעת אותו מוציא משהו ומצליף בי "פאקקקק זה כואב!!!! אני שונאת את המקל הזה!!!"
"אני מאוד שמח שאת שונאת, אבל אני אוהב, ואני קובע. אם תצליחי לעמוד בעשר הצלפות תקבלי כמה אורגזמות -פרס ואם לא, אני לא ארשה לך לגמור היום בכלל- אז שווה לך להתאמץ :-)"
"אחת" אני מתחילה לספור, "שתיים" "שלוש" הכאב הזה קשה לי..הוא ממוקד וחותך ועושה לי דמעות בעיניים.. "ארבע" "חמש" אני שומעת איך הקול שלי נהיה מיילל כזה, אני מנסה להוציא את הכאב בנשימה, לא להתכווץ, לשחרר, לקבל.. "שש" "שבע" אני שומעת את הבכי עומד לי בגרון
"הכלבה שלי נשברת? יש לך עוד 3 לפרס את רוצה לותר?"
"לא.. אני מסוגלת"
"מצויין, אז תספרי"
"שמונה" "תשע" "פאקקקק כואבבבבב!!! עשר"
אני מרגישה את הדמעות נוזלות מאושר וכאב מתחת לכיסוי העיניים ואת האצבעות שלו חודרות אליי, משחקות בי מבפנים ומבחוץ מביאות אותי כמעט מהר מידי לקצה.
"את מתכוונת לגמור בלי רשות??? שלא תעזי!! זה שקיבלת אצבעות זה עוד לא אומר שאת עושה מה שבא לך, הבנת?"
"כן, המממממ, זה קשה, זה נעים כל כך מה שאתה עושה.."
הוא ממשיך לשחק בי- יודע בדיוק איפה הנקודה שמוציאה אותי משליטה, לוחץ עליה ומפסיק, מגרה אותה מהר ואז לאט, משחק בעדינות בדגדגן ואז צובט אותו חזק. אני שומעת את הנשימות הופכות ליללות, מנסה להתאפק שלא לגמור.
"את רוצה לגמור? חושבת שמגיע לך?"
"אני רוצה לגמור- בבקשה.. ואתה מחליט אם מגיע לי"
"שמח לשמוע שהפנמת כל כך מהר, כלבונת-מהירת-תפיסה שלי. ואני מרשה לך לגמור עכשיו"
הוא כבר לא צריך לעשות הרבה תנועות כי אני כבר כל כך על הקצה. אני מתפוצצת כמו נהר גועש על האצבעות שלו, פעם ועוד פעם ועוד פעם.
"כן כלבה יפה שלי, תשפריצי לי על האצבעות"
אני שומעת אותו מפעיל את ה"שרביט" ומצמיד אותו לדגדגן שלי. הרטט החיצוני החזק והלחץ של האצבעות בתוכי מטיסים אותי גבוה יותר ויותר. אורגזמה מתחברת לאורגזמה וכל הגוף שלי רועד בלי שליטה..
"דיייי בבקשה..אני לא מסוגלת יותר!!!"
"כל הכבוד מדהימה שלי" הוא אומר ועוטף אותי בחיבוק הגדול שלו "תנשמי קצת ותרגעי, כי עוד רגע בא לי קצת לזיין לכלבה המאולפת שלי ת'צורה"
זה משחק טיפשי, אבל הוא לגמרי עושה לי את זה- אני אתחצף, אגיד לך שאתה זונה, מפגר ועוד כל מיני שטויות, אתגרה בך, אצחק- ואתה תעיף לי סטירות, תכאיב לי, תראה לי את מקומי איתך, תפרק לי ת`צורה עד שאצרח, עד שאגיד כל מה שתרצה. ובסוף המשחק- הלחיים שלי יהיו אדומות, בוערות, נעימות, הישבן שורף, הכוס רטוב ומרוצה, המח יסתום לקצת... ורוגע ושלווה יתפשטו בגופי. אז בוא נשחק משחקים טיפשיים.
פירוק ללא הרכבה- יכולת לראות לי בעיניים שזה בדיוק מה שאני צריכה. המבט שלך הוריד אותי אל הריצפה הסטירות שלך עשו אותי כל כך יפה והזין שלך לגירגור והנאה. פירוק ללא הרכבה- כמה שעות של שקט ורגיעה. מי צריך בכלל הרכבה?
לפעמים בא לי להאבק באמת. לא לעמוד שם עם חיוך דבילי ולחכות שיקשור אותי- אלא להקשות עליו. להלחם בו. לתת את כל הכח שלי. לדמיין שאני באמת נלחמת עכשיו על החופש שלי. שבאמת מישהו תפס אותי ברחוב וגרר אותי לבית שלו.
אני משתוללת, בועטת, נאבקת בידיים. הוא יושב עליי מנטרל לי את הידיים ותוך 30 שניות מהדק לי את הרגליים ביחד עם איזולירבנד. תוך 30 נוספות גם הידיים שלי מהודקות ביחד ואני מרגישה מטופשת במיוחד. מתפתלת כמו תולעת שכבר ברור לה שלא תגיע רחוק.
הוא מניח אותי על כרית ספה גדולה, שם לי איזולירבנד על הפה ומחייך כשהוא מכסה לי גם את העיניים.
"רוצה להרגיש איך זה להיות חתיכת בשר על וו?"
הלב שלי מתחיל להאיץ
אני מרגישה אותו מעביר חבל בין רגליי ומושך אותן ל90 מעלות כך שהישבן שלי מורם למעלה. בין הידיים הוא מעביר חבל נוסף ומותח אותן אחורה מעל ראשי.
"אחחח איזו חתיכת בשר יפה שאת! אבל על הצבע עוד צריך לעבוד"
אני שומעת אותו מתעסק עם משהו ואז דוחף לי אותו לאף
"תריחי! כבר מזמן לא פגשת אותה"
החגורה הבת זונה! כמה שאני שונאת אותה..
הוא מצליף בי. בהתחלה חלש אבל די מהר הנשיכות של החגורה מתחזקות. אני מנסה לברוח, מתנדנדת ימינה ושמאלה כמו איזו בובה על חוט, מיללת מכאב.
"כבר מזמן לא היה לי פה בשר שזז כל כך הרבה. את חושבת שזה יעזור לך במשהו?! את רק תחמירי את מצבך" הוא אומר ומוסיף שתי הצלפות חזקות שגורמות לי לדמוע. "את כנראה עוד לא הבנת משהו. התחת הזה- שלי!" (ספנק מהגהנום) "השדיים האלה שלי!" (צביטות חזקות בפיטמות) "וכל החורים שלך שלי ומיועדים להנאה והשעשוע שלי!" הוא מפסק את השפתיים ותופס את הדגדגן שלי בין אצבעותיו, משחק בו, מלקק אותו גורם לי לרעוד ולהתנשף מתענוג חזק ואז סוטר לו כמה סטירות הגונות. אני מיללת בכאב. "התענוג והכאב שלך בידיים שלי וכדאי שתביני את זה וכמה שיותר מהר"
אני מרגישה אותו מתיישב מתחתיי, מסדר את הישבן שלי על ירכיו.
"אז במה אני אתעלל קודם? בכוס? בתחת? בדגדגן?"
אני מצליחה להוציא יללות אומללות אבל לא הרבה יותר מזה..
הוא מצמיד משהו גדול לחור של התחת שלי. "אם תתנגדי אני אהיה אלים וזה יכאב, אם לא תזוזי אני אהיה עדין יותר"
חלק ממני רוצה להלחם- לא משנה התוצאה. העיקר לא להתמסר. חלק ממני הפנים שאני בידיים שלו עכשיו ושהחוקים הם שלו- עדיף לי להתנהג יפה. אני מיללת, אבל לא זזה. משתדלת להרפות. הוא מכניס את הדילדו עמוק יותר ויותר.
"כל הכבוד ילדה טובה! מגיע לך פרס"
הוא מעביר אצבעות על הדגדגן בעדינות, מעסה אותו, מגביר מהירות, מזיין אותי עם הדילדו במקביל. התענוג נהייה יותר ויותר חריף. אני מרגישה את ההתפוצצות מציפה אותי ומכיוון שהוא לא מרפה, גם השניה והשלישית שוטפות. הגוף שלי רועד כולו, הרגליים מתנדנדות על החבל.
"הזונה הקטנה שלי נהנת, אה???"
אני שומעת אותו מדליק את מוט העיסוי
"יש לך שתי דקות להסדיר את הנשימה, יש עוד הרבה משחקים לשחק איתך היום"
