שתים על ארבע

שבוע טוב 

קראתי מה כתבת על ג'ימס (זה בסדר שאקרא לו כך נכון?) 

אני גם יודעת איך את מדברת עליו.

מעניין איך אגיב כשאפגוש אותו סוף סוף כי מהמילים שלך הוא מצטייר נפלא ומהמם למדיי.

חשבתי על רשימת הדרישות שלי מלפני שני פוסטים,

וחשבתי על האחרון שהתמסרתי אליו.

הוא לא היה גבוה ולא נראה מדהים.

לא היה לו זין ענק ולא ביצים מברזל.

הוא היה "סתם" אחד במראה.

ואני נשביתי לחלוטין במילים ששזר סביבי, נפלתי שדודה למגע שלו.

גם הוא התמסר אלי, והקשר שלנו היה בועה קסומה של תקשורת וכנות תמיכה והבנה.

אז אני רוצה לשנות את הרשימה שלי ממקודם.

שלא יהיה ממש גבוה ולא יהיה ממש שווה,

שלא יככב בצילומי אופנה ולא יסובב ראשים,

אבל שיהיה בשבילי לי ועבורי.

שיראה אותי, שיראה אותי! שיראה נשים, ושיראה אותי.

ושיאפשר לי לראות אותו מעבר לנוצות ההתהדרות המפגרות של החוץ.

אני חושבת על זה שוב, עכשיו, תוך כדי כתיבה,

אלו ששבו אותי (ולא היו רבים) היו אלו שאפשרו לי לגעת בהם שלא פחדו לתת לי לחטט להם בפנים, שלא הרגישו פחות שולטים או מחליטים כשחשפו מולי את הקרביים ועמדו ערומים מולי.

התמסרות היא הדדית. היא נדנדה ששני הצדדים חייבים להיות שווים בה כדי שיוכלו בכלל להתחיל להתנדנד. (לא דימוי טוב אבל זה מה יש, בכל זאת מוצאי שבת).

בפעם הבאה אני אכתוב על סקס. חלאס הרהורים

יש כאן בכל זאת התחייבות לשתים על ארבע.

לילה טוב

}{

אחת.