סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Virtual Reality

בסוף אף אחד לא מצליח לברוח מהשקרים של עצמו
לפני 8 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 12:50

הביישנות שלו רק מוסיפה כשהוא בא להחמיא לי על החיוך

שאר הבנות מסתכלות עלינו אבל לרגע אחד זה היה רק אני והוא

אני לא יודעת אם הוא באמת חשב שאני כזו מתוקה

או שהוא כבר ראה איך אני יושבת ברצפה עם חצאית מופשלת וירכיים פתוחות 

מחזיקה בינהן קערית חלב והופכת אותו לכלבלב

עם המבט הזה 

אני יודעת מה יקרה לו 

מה שקורה לאחרים כשאני סוחטת מהם כמה שיותר מבוכה

אחר כך הם חוזרים לעצמם ואומרים שאני שרוטה

אבל הזין שלהם יודע טוב טוב לדבר את השפה.

בכל מקרה צריך בסוף ללקק גם מה שנשפך ברצפה.

(לא, הרטוב שבתחתונים שלי זה לא חלב)

לפני 8 שנים. 5 באוגוסט 2016 בשעה 9:11

דרישות התפקיד:

1. מישהו שהפנים טוב טוב שהפטישים שלו לא מעניינים אותי בכלל, ואין לי אפילו חשק לשמוע עליהם כי הם מורידים לי את החשק.

2. מעל גיל 32 וחצי, ואין יוצאים מהכלל.

3. שיהיה לו הרבה זמן פנוי בשבילי, בשביל לטפל בי ובכל מה שאני צריכה.

4. צייתן, כי אני ממש לא מתכוונת לשחק משחקי כוחות. אני אומרת ואתה מבצע.

5. יודע לנקות, לגהץ, לבשל, לטפל בגינה, לשלם חשבונות ולטפל בכל מה שקשור לרשויות.

6. שיהיה לו הרבה סבלנות להסיע אותי לכל מקום ולחכות ברכב עד שאני מסיימת את הדברים שלי.

7. שיהיה משכיל, או לפחות שתקן. בעצם שיהיה שתקן בכל מקרה.

8. המראה פחות משנה לי, כי ממילא הוא רק ישרת אותי ולא יהיה בנינו שום מגע.

9. מישהו שמבין שכשאני אומרת לו להתנדף, יש לו 45 שניות להעלם, כי יש לי חיים ורובם לא כוללים אותו.

10. שלא יגיד אחרי חודשיים, שהדברים לא היו ברורים לו והוא חשב שנתקדם לאיזה מקום. הקידום היחידי זה לכבס לי את התחתונים.

 

 

ומה שהכי גרוע בכל הרשימה הזאת, שלמרות הרשימה בכל זאת יהיו כאלה שיפנו ויציעו את עצמם.

לפני 9 שנים. 31 באוגוסט 2015 בשעה 9:52

נשלטים שפונים אלי בצאט או בפרטי ושואלים אם אני משתינה/מזיינת בסטרפאון/אוהבת שמלקקים לי את התחת.

אתם לא מבינים שאם אתם מבקשים את זה זה כבר אוטומטית לא עושה חשק?

אם אתה לא רוצה למות מבושה כשאני מדברת איתך על זה, אבל גם מת מגירוי ורואים את שניהם בעיניי הפאפי היפות שלך, זה לא שווה בשבילי כמעט כלום, כבר עדיף ונילי.

העולם סובל מחשיפת יתר וגמישות יתר, איפה שהוא פותח את העיניים הוא רואה את חור התחת של עצמו.

איפה הימים שגבר התבייש לנשק כפות רגליים, אבל לא היה יכול להתאפק מרוב גירוי.

לפני 9 שנים. 25 ביולי 2015 בשעה 7:51

וניל זה לא בשבילי. פשוט לא עובד.

יאללה נקסט.

לפני 9 שנים. 30 במרץ 2015 בשעה 16:57

http://40.media.tumblr.com/dc88c2d22ad497a937a9c96660ca9b97/tumblr_nm09rotNMw1u97zpuo1_500.jpg

לפני 9 שנים. 28 במרץ 2015 בשעה 5:07

 

אל תסתכל עלי במבט הפאפי הזה.

אני רואה שאתה מתחנן שאני אתלוש את הלב שלך.

משעמם לו במקום הבטוח הזה בחזה שלך?

אין לך שום סיבה שתבטח בי שאני אשמור עליו.

אני לא טובה בלשמור כאלה דברים, אמרתי לך נכון?

בכל זאת אתה רוצה, אני רואה לך בעיניים.

יודע למה? כי אתה כל כך טיפש.

אבל אם תמשיך ככה בסוף אני אשתכנע.

מזהירה אותך.

לפני 9 שנים. 27 במרץ 2015 בשעה 15:46

זה תמיד ככה שבראש הכל נראה יותר טוב? מסתבר ששולטים זה הכי משעמם שיש. הרוב נובחים, חלק לא יכולים להתמודד עם מצב שאין להם שליטה מלאה עליו, לחלק יש חרדות בקשר לגבריות שלהם, וחלק סתם ילדי כאפות שלא יכולים להשיג זיונים.

נראה לי שאני מעדיפה נשלטונים.. לא ששם המצב כזה זיקוקים.

לפני 9 שנים. 24 בינואר 2015 בשעה 5:31
לפני 9 שנים. 25 בנובמבר 2014 בשעה 19:03

לפעמים כל מה שצריך זה יום חופש, ומישהו לעשות איתו שופינג.

לפני 10 שנים. 8 בנובמבר 2014 בשעה 15:35

אחרי כמה הודעות כאן ועוד 2 שיחות טלפון אנחנו מחליטים להפגש בכל זאת.

הוא הרבה יותר יפה מהתמונות שלו, וזה גם מה שהוא אומר עלי.

יש לו מבט של פאפי, אבל גוף שרירי, וזה השילוב הכי הורס בעולם לדעתי.

אני גם יודעת שהוא רק מחכה לרגע שאני אתן את הסימן.

בינתיים אני משחקת בסלט שלי, ואז משאירה אותו בצד ומזמינה סיידר חם עם ברנדי.

הגוף שלי חם פתאום, המבט שלו נהיה רעב, אבל אני מותחת אותו כמו גומיה.

ממשיכה לדבר על שטויות, ורק מדי פעם אני עושה תנועה שהוא לא יודע לזהות.

אני מניחה שניה את היד שלי על שלו, או נוגעת בירך שלו עם הרגל שלי.

כל פעם הוא נדרך, אבל בסוף נראה שזה במקרה אז הוא מאוכזב.

לקראת הסוף הוצאתי את כף הרגל מהסטילטו ועיסיתי אותה קצת בעצמי.

הוא בלע את הרוק ולא ידע אם להסתכל מסביב לראות אם מישהו רואה, או לנעוץ מבטים. 

אז הוא עשה גם וגם, והיה לו את המבט החמוד הזה של גברים שיעשו הכל כי המוח שלהם הפך לפירה.

לקחתי את הנייד וסימסתי לו: "עכשיו לשירותים ותצלם לי את המצב של הזין שלך".

אבל המשכתי לחייך כאילו כלום.

הוא קם קצת נבוך, ואחרי דקה וחצי הגיע אלי צילום, מתוח כולו.

כשהוא חזר המשכתי לדבר כאילו כל זה לא קרה.

המבט המבולבל שלו כשקמתי ואמרתי שסיימנו להפעם היה ממש חמוד.

גם הוא חמוד.