סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 7 שנים. 15 בינואר 2017 בשעה 13:27

איזה עצוב לאבד אותו

הוא היה קופץ שהייתי נכנסת הביתה

היה בוכה כשהייתי יוצאת

הוא היה שובב וקופצני,

וסטלן לא קטן.

הוא רצה חופש -כמו בני האדם

הוא רץ נדרס ומת.

ממש עצוב לי :(

הכלב שלי מת.

איזה באסה....

לפני 7 שנים. 13 בינואר 2017 בשעה 12:00

לפני 7 שנים. 12 בינואר 2017 בשעה 13:56

הכח שלי אצלו

באה אליו מותשת,מפורקת,גמורה

נגמרו כוחותיי

באה להטען אצלו,

מחבק אותי חזק

מוחץ אותי ,

מנשק אותי בתאווה כ"כ גדולה.

ואני חלשה,

מתחילה להרגיש את הסוללה נטענת.

מתנשקים ומתגלגלים למיטה

נוגע,נוגעת

מוצצת מלקק.

תופס אותי בפטמות עם השיניים

מגלגל אותי בכח 

על הבטן

מסמן לי להרים את התחת

ונועץ בי את איברו המושלם

ממלא אותי בו

ממלא עד אין מקום

מזיין חזק 

ואני כמו חיה גונחת..

רק שלא יפסיק

מזיין ואני גונחת

גומר בתוכי...

ואני מלאה.

אני יושבת למרגלותיו,

הוא מלטף אותי,נותן לי כח 

עד הפעם הבאה.

 

אוהבת להיות קטנה למרגלותייך

 

 

 

לפני 7 שנים. 9 בינואר 2017 בשעה 11:45

מאז ומתמיד הקטע של חברות,

חבר'ה וכאלה לא דיבר אלי.

תמיד העדפתי חברה אחת טובה ולא מאה חברות "בכאילו"

לא צריכה בחיי בלאגן של רכילויות שקרים וליקוקים -זו לא אני!!!!

אני צריכה אמת בכל דבר

אז אל תשחקי אותה חברה שלי

אל תזייני לי ת'שכל

אין לי ראש לשטויות.

גם בתור ילדה אני זוכרת שהייתה לי חברה אחת

ועד היום אנחנו חברות טובות

מי צריך יותר מזה???

גם הקטע של ידידים ...נו באמת

מה זה ידידים????

אההה יזיזים ...לא אני לא צריכה כאלה.היום כבר לא.

יש לי אותו!!!!

שבעה מכל הכיוונים.

הרעב שלי אצלו בידיים.

אני מעדיפה להיות מאלה שיושבות בשקט בצד,להביט בכולם ולחייך :)

רוצה להיות חברה שלי??

תהי חברה!!!!

אני ממממש לא סנובית

אומנם שקטה,

מכירים את המשפט

"מים שקטים חודרים עמוק"

מי שמכיר אותי יודע שאני מדברת דרך העיניים ויש בהם המון.

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 8 בינואר 2017 בשעה 13:38

כשאתה קורא לי חור אני מצטמררת....

מזיין אותי על ארבע...אוווח אני אוהבת.

מציף אותי בך כל יום מחדש.

הקוצים נעלמו ופרחו להם הורדים

אתה שמש ביום גשום.

אני חור שלך,

אתה נוזל לי בפה

מרטיב לי את הכוס,

מושך לי בשיער כשאני על ארבע ורוכב עלי..

חור שלך

בכל מובן.

לפני 7 שנים. 8 בינואר 2017 בשעה 8:27

אוהבת להיות קשורה .

אתה עושה את זה יפה וטוב...

זה מתאים לי.

אוהבת להיות חופשיה ומשוחררת שאני קשורה וכבולה

אוהבת להיות קשורה עבורך.

אוהבת להיות שלך.

איזההה כיייףףף היההההה

תודה אהובי.

לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 10:57

עצוב...

בטח אתם מבינים את דעתי על הנושא

למה מגייסים  עם חיילים  לא נותנים תמיכה  לחיילים???

המטרה של הצבא להשבית מחבלים לא???

סתם בא לי לדעת מה דעתם...

 

:(

 

 

 

לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 23:26

אולי אני ולא אחר?

זה בטח בי ולא בו.

תמיד זה מגיע,קופץ ודוקר

מכאיב ושורף,

החוסר הזה...

החוסר במה??אין לי תשובה.

מתרוקנת ולועסת את המציאות

לועסת כמו מסטיק שנגמר לו הטעם,

עושה בלונים ובוםם מתפוצץ לי בפרצוף.

אני צריכה משפך אוטומטי כזה שימלא אותי 24 שעות

ימלא אותי באהבה,

ימלא אותי בתשוקה..

עד שישפך שוב

ואז שוב ימלא,בלי הפוגה,בלי מנוחה,

תמיד מלאה.

החוסר  בו  בטיפטיפה

לוקח לי את הנשימה 

ומפיל אותי לריצפה.

לפני 7 שנים. 1 בינואר 2017 בשעה 9:55

הזמן עושה את שלו

צוללת בתוך עצמי..

מציאות לא מתחלפת

 

והזמן...כן הזמן

תקוע,לא זז.

צלילה במים עמוקים

והקטע...שאני לא יודעת לשחות.

לפני 7 שנים. 31 בדצמבר 2016 בשעה 16:42