תשוקה

הזמן הזה שהגוף מתרגל לעבוד על אוטומט,

שהגוף משתלט על השכל

ומסך שחור יורד לי מול העיניים.

פתאום כל הדמויות נרדמות

כל השחקנים נעלמים,

והזמן לא זז..

לילה,ותייכף השמש זורחת.

אני בולעת את הרוק,נושכת את השפתיים,עוצמת עיניים ומחכה לשמש של מחר.

מתגלגלת עם הימים 

מתגלגלת עם הכאב

לא רוצה לכבות את האור..

לא רוצה עוד לחכות..

רוצה לחבק אותך.

להתכרבל בתוכך ולהעלם.

♡

גם כשאתה נוגע בי זה לא מספיק לי,אני רעבה אליך תמידית.

אני אוהבת שאתה עוטף אותי בידייך

מושך לי בשיער ומפיל אותי לריצפה,

אני אוהבת וצריכה  להיות שם עבורך -על הריצפה למרגלותייך.

אני אוהבת שאתה מכאיב לי כשאני לידך,

ושונאת שאתה מכאיב לי שאני רחוקה.

הכאב מרחוק כואב יותר,חזק יותר.

כשאני לידך וכואב לי אני מתנחמת במגע שלך

בחיבוק שלך

בשוט שלך.

אבל מה אני עושה כשכואב לי כשאני רחוקה??

כאב של געגוע שנוגע בגוף.

כשהאוויר שלי נמצא אצלך וקשה לי לנשום.

כשהתחתון שלי ספוג במיציי התאווה מחכה רק שתרווה את צימאוני...

אני יודעת,זה עניין של זמן

עד אז זה כואב

זה חונק.

הכאב לא משאיר ספק.

♡

אני מבטיחה לי ולך 

שאעשה הכול שזה יקרה!!!

♡

ברגע שאני אקבל את זה שאני לא

מבינה כלום יהיה לי יותר קל להבין.

♡

אני חייבת לבכות,

חייבת לצרוח,

חייבת כאב ,

כאב חד ושורף,

אני חייבת לאבד שליטה

לצאת מהפוקוס התמידי שאני נמצאת בו...

חייבת להעלם בתוך עצמי.

זה כואב

כמה שאני חייבת.

לעצום עיניים,ולשקוע....

להרגיש את השוט,

ולהעלם.

חייבת להרגיש קטנה 

מובלת,

להרגיש "לא קיימת".

להיות "אוייר" בתוך החנק הזה,

להיות "צעצוע" בתוך המשחק הזה.

להיות "כלבה" בתוך הגן חיות הזה,

         החיים.

♡

תמיד רציתי שהשולט שלי

יהיה גם מאהב,חבר,דואג,אכפתי

ולא  רק זיין שכל.

הורגלתי לשולטים נצלנים,כאלה שרצו רק את הגוף שלי

לא רצו את הנשמה שלי.

רצו חור -לא מעבר.

כשכבר התייאשתי ולא תיארתי לעצמי שקיים אחד כמו שאני רוצה,

הוא בא,

הוא שינה את חיי,

הוא גורם לי להביט במראה 

ולבקש מעצמי-"עוד"!.

הוא לא נותן לי ליפול

מכאיב לי מרחוק כל יום מחדש

          תקווה

היא כמעט אבדה לי

הוא החזיר לי אותה.

           אמונה

היא רק מתחזקת בזכותו יותר ויותר.

        אהבה

 כמעט ואיבדתי אותה

הוא החזיר  לי אותה עטופה עם נייר צלופן ...

אהבה קיימת.

בדס"מ ואהבה אחד הם.

 ♡

רעש,

עשן,

וצרחות של כאב ועונג

מסביבי.

לא ראיתי כלום

רק הרגשתי אותך,

לקחת אותי למקום שטוב לי

ידעת בדיוק לאן.

גררת אותי מהשיער,

הפלת אותי לריצפה שאמצוץ לך מול כולם.

העמדת אותי והצלפת בי.

אני זוכרת  רק דבר אחד-אותך.

שמלה קצרצרה,נעלי עקב 

וחוטיני..

תלבושת מקסימה לזונה שלך.

הצלפת בי,דחפת את ידך לכוס שלי,חנקת אותי,

העפת לי סטירות.

אני יודעת שאילו לא היית מפסיק מבחינתי זה יכל להימשך שעות.

הרגשתי שצופים בנו,

הרמת לי את השמלה,לא היה הרבה מה להרים,קצרצרה.

חשפת בפניי העיניים של כולם את התחת שלי,

הראת לכולם שאני שלך.

וההרגשה הייתה מדהימה.

ההייתי גאה לספוג עבורך,

שמחה על כל שניה להיות שם איתך.

הייתי בבועה יחד איתך,

הייתי רטובה בזמן שהזין שלך עמד,

פתחתי את העיניים לשניונת וראיתי גבר זר יושב ומביט בי,ישבו עוד אנשים מסביב אבל את המבט שלו אני זוכרת,

חרמן.

רוצה גם....

ישר עצמתי עיניים ושוב רק שנינו שם.

התמסרתי לכאב 

חיבקתי אותו 

אהבתי אותו

קיבלתי אותו ממך באהבה.

אני אהיה עבורך בכל מקום ובכל זמן,בנינו אין זמן!!

אין כלום מסביבנו

יש אותי ואותך.

אני גאה להיות שלך.

♡

חברה ביקשה שאלמד אותה לקבל את הטוב שהחיים מזמנים לנו.

חחחחחחח אני יודעת לקבל טוב??

איך היא הגיעה לזה?

לקבל את -הטוב בטח זו לא אני.

הטוב נראה לי לא אמיתי,

משקר לי,

רוצה לפגוע בי,

ערמומי

מחכה לי  בשקט מאחורי הפינה,

מכיו את עצמו  להבהיל אותי,

מכין אותי לנפילה הבאה שלי.

כשהחיים עוברים בשקט

זה לא טוב עבורי.

זה מפחיד אותי

זה גורם לי בהלה..

זה גורם לי לברוח

אני מחזיקה את עצמי בשיניים

לא נותנת לעצמי לברוח

הטוב הזה מפחיד אותי

מחכה שהפחד ילך לישון..

לקבל טוב זו אומנות בפניי עצמה

אני אומנית בדברים אחרים

בכאב,

בקושי,

יש סיכוי שאני מזוכיסטית גאה,

"מתנת החיים".

ועד אז...

אני מבוהלת.

טוב מכניס אותי למלכודת עם עצמי.

♡

למדתי משחק מהחיים

למדתי לשתוק,

למדתי לדבר,

למדתי לצחוק,

לא למדתי לבכות.

למדתי להיות זונה,

למדתי להיות כלבה,

למדתי להיות חפץ,

למדתי להיות רכוש

למדתי לאהוב,

לא למדתי לשנוא..

למדתי לרקוד,

למדתי לשיר את שיריי אהבה..

למדתי לכאוב,

למדתי לסבול,

למדתי לספוג,

למדתי להכיל,

למדתי ללכת על קוצים,

למדתי לדמם בתוך הבילבולים

למדתי לתת,

למדתי להיות נשלטת,חלק בלתי נפרד ממני,

לא הייתי צריכה ללמוד פשוט נולדתי כזאת "מלכה" בכל נשלטת ישנה מלכה.

לא למדתי לשקר!!

לא למדתי לנצל!!!

למדתי להביט לאמת בעיניים.

ויש עוד..ועוד...דברים שיפתיעו אותך בדרך.

במיוחד למדתי להיות נוכחת .

♡

לפני הכל אני חייבת להבין את עצמי,אני לא מסוגלת להיות עם בור בבטן,אני גם לא רוצה.

אני מסתכלת עלינו ורואה זוג מאוהבים.

זה נכון או לא...זה לא משנה

אנחנו  אוהבים.וכן, אהבה קיימת..

אני מנסה להבין את התחושות שלי

ורק כאן בבלוג אני מצליחה להוציא אותן במילים.

אני מציאותית,

אני שחור או לבן,

אני כאן ועכשיו,

אני לא מחר או עוד שנה, שנתיים.

זה נכון לקוות,זה טוב לחלום,זה מצויין לא לאבד תקווה.

אבל אני איבדתי הרבה דברים בדרך.

הפסקתי להיות מופתעת,הפסקתי לחיות "בנדמה לי"..

אני עוברת שינויים קיצוניים בחיי 

ואתה חלק גדול בתהליך שאני עוברת...

אבל היום היה משהו בחדר שלא זרם לי...

האוויר היה חסום 

האנרגיות לא נתנו לי לנשום

היום היה לי משהו תקוע...

לא מצליחה לגעת בנקודה..

כשיצאתי ממך  פרצתי בבכי,

הרגשתי רייקנות,

הרגשתי ועדיין מרגישה ,

האינטואיציה שלי לא משקרת

אני רואה מלמעלה...

 ועכשיו אני לא רואה כלום

חסום.

♡